ב-12 בספטמבר יתכנסו כל 15 שופטי העליון וידונו בעתירה נגד התיקון ל"חוק היסוד: השפיטה" בנוגע לצמצום עילת הסבירות. כבר בשבוע שעבר, מיד אחרי החקיקה, מיהרו משפטנים בכירים מכל הכיוונים לייעץ לשופטים כיצד לנהוג בסוגייה. שופט העליון והיועמ"ש לשעבר מני מזוז סבר בראיון שיש נימוקים ראויים לפסילת התיקון. מנגד סברו פרופ' ידידיה שטרן ועו"ד רז נזרי שפסילת חוק יסוד תהיה טעות חברתית קשה, שעלולה להוביל לכאוס חוקתי.
אני רוצה להציע נימוק לפסילת החוק, או לפחות להתניית אישורו בתיקון, והנימוק הזה אינו שייך לתחום המשפטי אלא לצרכים לאומיים ואנושיים. בג"ץ נותר המבוגר האחראי היחיד בישראל על רקע התאיידותו של הנשיא הרצוג ונבצרותו הפוליטית דה-פקטו של בנימין נתניהו. לפי החוק, בג"ץ רשאי לדון "בכל עניין שהוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק, ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר". עם פלפול משפטי קטן אפשר לפרש שמדובר גם במתן צדק למדינה.
הרעיון הוא להציל את נתניהו מעצמו. נכון, הוא נבחר ברוב קולות של הסיעות בכנסת, מה שאומר שהוא מייצג בפועל את מרבית אזרחי ישראל. בשיטת הבחירות הנוהגת כיום ראש הממשלה מוסמך להוביל מהלכים מדיניים, ביטחוניים וחקיקתיים, אם הרוב בכנסת תומך בו. אלא שאיש מעולם לא האשים את נתניהו כמי שפועל נגד הצרכים האישיים, הפוליטיים וההישרדותיים שלו.
מטרת המהפכה המשפטית אכן מיועדת לאפשר את העמקת השליטה בשטחים ולשחרר את החרדים מגיוס, אבל מטרתה היא גם לשרת את צרכיו הפוליטיים והמשפטיים של נתניהו. השתלטות על הוועדה לבחירת שופטים תאפשר לו יחס אוהד אם וכאשר יגיעו תיקי האלפים לערעור. צמצום עילת הסבירות יכול לאפשר את פיטורי היועמ"שית, את הפקדת ההליך הפלילי שלו בידי פרקליט מטעם ואת החזרת אריה דרעי לממשלה. כל אלה הם מהלכים חיוניים מבחינתו להישרדות ולתחזוקת הקואליציה.
אבל בחודשים האחרונים התברר שהנזק גובר על התועלת: קרע חברתי, התפוררות הצבא, איומי הגירה, נזק כלכלי ופגיעה ביחסים עם ארה"ב. הבעיה הנלווית לכך הייתה שנתניהו איבד את השליטה על סדר היום שקבע לעצמו בתחילת הקדנציה החדשה, ונועד לטפל במהלכים מדיניים, כלכליים וביטחוניים. במקום ליזום הוא נאלץ להגיב למהלכי תנועת המחאה, שלפי הסקרים העמידה אותו בנחיתות מתמדת בדעת הקהל.
ד"ר ברוך לשםנתניהו זיהה את הבעיה בשלב מוקדם והחל בקמפיין ניהול משברים למזעור נזקים. הוא פתח בבליץ ראיונות בעולם, שיחות עם מנכ"לים בסוכנויות דירוג אשראי והבטיח שמעתה החקיקה תקודם רק בהסכמה רחבה. צפירת ההרגעה הזו הייתה יעילה לפרק זמן מוגבל בלבד, כי כשהקואליציה קידמה את הגרסה הקיצונית של ביטול עילת הסבירות, ספג נתניהו מכה קשה בבטן הרכה שלו - בעיית האמינות - שתקשה עליו לקדם הבנות עם גורמי מדיניים וכלכליים בעולם. הרושם הוא שבישראל כבר התרגלו לכך שאי-אמירת אמת היא טבע שני של האיש, אם צריך וגם אם לא. אבל להתל בראש חוצות בנשיא ארה"ב, במנכ"לי חברות דירוג אשראי ובתקשורת העולמית?
נתניהו הוא לא מתאבד שיעי וקשה להאמין שתמך מרצונו במהלך המזיק הזה מבחינתו, שמנוגד לצורכי הישרדותו הפוליטית. ההיסטוריה תפסוק אם הדבר נבע מחולשה פוליטית אבל בינתיים יש לנו ראש ממשלה שנלקח בשבי. בג"ץ יכול לחלץ אותו משם באמצעות ביטול החוק או החזרתו לכנסת לתיקון. נתניהו יתקוף בפומבי את השופטים על התערבותם, אבל בסתר ליבו יודה להם על שהצילו אותו מגורל פוליטי מר ובהזדמנות זו גם את מדינת ישראל.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
