מאות מחבלי חמאס ואזרחים מעזה תקפו, בזזו והרסו את ביתי, בקיבוץ ניר עוז, ב-7 באוקטובר. הם רצחו 51 מחברי הקהילה שלנו שמנתה קצת יותר מ-400 איש וחטפו 79 אחרים, כולל את בני בן ה-36, שגיא. אשתו אביטל ושלוש הבנות הקטנות שלו מחכות לחזרתו הביתה. 29 אנשי ניר עוז עדיין בני ערובה בעזה, לפחות 9 מהם נרצחו בשבת השחורה או לאחר מכן. עולמנו נעצר באותו יום; הוא יוכל להתחדש רק לאחר שובם של החטופים.
ניצולי ניר עוז הם בין יותר מ-150 אלף ישראלים עקורים כתוצאה מהתקפת חמאס והטילים בצפון מחיזבאללה. ישראל עומדת כעת בפני איומים מרובים משלוחותיה של איראן. הדרך היחידה להחזיר את בני הערובה שלנו בחיים, או אולי בכלל, היא משא ומתן עם חמאס, החוטף הרצחני של יקירינו. משפחות חטופים מזהירות כבר חודשים שטענת הממשלה הפנטזיונית שלחץ צבאי נוסף לבדו יכריח את חמאס לעסקה מזמן לא עומדת במבחן המציאות. שום צבא לא מסוגל לחלץ בני ערובה ממנהרות השמורות על ידי קנאים אובדניים. חילוץ 12 גופות חטופים על ידי צה"ל בשבועות האחרונים, אחרי שהיו בחיים במשך חודשים בשבי, הפריך את קו המדיניות המרכזי של נתניהו בנוגע לגורל החטופים. יתר על כן, העובדות קובעות שייתכן שפעולה צבאית נוספת בקרבתם תוביל רק לרצח עוד חטופים.
הרוב המכריע בישראל מאס מהעמדת מכשולים חדשים חוזרת ונשנית על ידי ממשלתנו תוך כדי המשא ומתן עם חמאס
הרוב המכריע בישראל מאס מהעמדת מכשולים חדשים חוזרת ונשנית על ידי ממשלתנו תוך כדי המשא ומתן עם חמאס. כדוגמה לכך, ראש הממשלה פתאום טען ששליטה ישראלית בלעדית בציר פילדלפי היא אינטרס לאומי בל יעבור, למרות דחיית טענה זו על ידי צה"ל וראשי מערכות המודיעין שלנו. ההסלמה האחרונה בעימות מול חיזבאללה, לצד ההצדקה הטקטית שלה, רק הוסיפה לחששות כולנו שדרכה של ממשלתנו תוביל למותם של כל החטופים.
מאז 7 באוקטובר, ישראל נמצאת במלחמה עם ארגוני טרור שטניים בעזה, בלבנון ובתימן. האיום הגדול יותר שלנו, עם זאת, מגיע מבפנים. כשישראל מתקרבת לציון שנה ל"שבת השחורה", נאומו של נתניהו באו"ם סימן נקודת שפל עבור החטופים שלנו ועבור מדינתנו. מדוע? כישראלי אני חייב לשאול: "מה הייתה מטרתו וקהל היעד שלו?"
ישראל לא הייתה זקוקה לנאום הזה. ההצדקה היחידה האפשרית לקיים את הנאום הייתה כבמה דרמטית להכריז על פריצת דרך כלשהי: התקדמות משמעותית לקראת הסכם לשחרור החטופים שלנו או הכרזה, סוף סוף, על חזון אסטרטגי לעזה שלאחר חמאס. נתניהו יכול היה להתחיל את הדרך הארוכה לשיפור תדמיתה הבינלאומית של ישראל על ידי התייחסות כנה לסבל האוכלוסייה האזרחית בעזה מאז 8 באוקטובר. במקום זאת, הוא חזר על הקלישאות השחוקות שלו לגבי החטופים ועל מטרתו האבסורדית אודות "ניצחון מוחלט" על חמאס. זה לווה בשטף של האשמות - נגד מדינות חברות באו"ם ונגד האו"ם עצמו. הוא תיבל את הנאום במפות ילדותיות והשוואות פוגעניות של הסכסוך הנוכחי לשואה.
ישראל אינה יכולה לבקש את תמיכת העולם כ"קורבן" (כפי שנתניהו טען) בזמן שצה"ל הורס ערים בעזה, יהיה הגורם אשר יהיה
ישראל אינה יכולה לבקש את תמיכת העולם כ"קורבן" (כפי שנתניהו טען) בזמן שצה"ל הורס ערים בעזה, יהיה הגורם אשר יהיה. הטענה שמבקרינו פועלים אך ורק מתוך מניעים אנטישמיים רק מסיטה את תשומת הלב מחובתה של ישראל להציע חזון אסטרטגי אמיתי. ראש הממשלה גם לא הזכיר בנאומו דבר על החוב העצום של מדינתנו לארצות-הברית על תמיכתה היציבה במהלך מלחמה שנויה במחלוקת. נאומו רק הגביר את החלק המכוער ביותר בפוליטיקה הישראלית: מנהיגים שאינם מוכנים לקחת אחריות כלשהי על המצב שבו ישראל נמצאת ואינם מסוגלים להציע תוכנית ברת-ביצוע לעתיד טוב יותר.
בדיוק בזמן שישראל זקוקה לשותפים כדי להפעיל מנופים על חמאס לטובת הפסקת אש תמורת חטופים ולעודד מדינות ערביות מתונות לשתף פעולה עם ישראל לאחר המלחמה, נתניהו העמיק את העוינות הקיימת נגד ישראל. מחיאות הכפיים היחידות באו מאנשי שלומו ותומכים ביציע. לסיכום, נאום נתניהו באו"ם רק פגע באינטרס הלאומי של ישראל.
אז מי היה קהל היעד המיועד? פרשן בארה"ב שיער שתרגיל זה בתיאטרון פוליטי כוון לדונלד טראמפ. בעיניי, הקהל היחיד לנאום היה בסיס התמיכה הפוליטי המקומי של ראש הממשלה, המוכן לאמץ תמיד את הנרטיב הפופוליסטי של "אנחנו נגד העולם" שהוא מוכר מאז שהופיע בפוליטיקה הישראלית באמצע שנות ה-80.
הנה מה שנתניהו היה צריך לומר כשדיבר על במת האו"ם: "אנו קוראים לכם להצטרף אלינו להביא לסיום המלחמה הארורה הזאת בעזה. זה דורש לחץ ישיר על חמאס. יש להכריח אותו להסכים להפסקת אש ולשחרור חטופים. רק אז יוכלו תושבי עזה לשקם את חייהם בעזרת הקהילה הבינלאומית. אסור להשתמש עוד בתושבי עזה כמגן אנושי במלחמת הקודש הקטלנית של חמאס נגד ישראל. אנחנו עדיין לא יודעים את קווי המתאר של השלום עם שכנינו הפלסטינים. אנחנו כן יודעים שאסור לכולנו לחזור לשלטון חמאס בעזה או לשליטה ישראלית על תושבי עזה כמצב קבע. שותפים בינלאומיים יכולים לעזור לנו ליצור עתיד טוב יותר לאזורנו. אבל קודם כל החטופים שלנו חייבים לחזור הביתה".
