מה אמורים לעשות כשיודעים שעבירה רחבת ממדים עומדת להתבצע אבל הרשויות לא עוצרות אותה? כזה הוא המבצע שמתכנן ארגון "נחלה" – המכנה את עצמו תנועה להתיישבות – לקיים בלילה שבין יום שלישי לרביעי בשבוע הבא: יחד עם עוד ארגונים, חלקם ממומנים מכספי ציבור, הם מתכננים בגלוי הקמה של שורת מאחזים לא-חוקיים בשטחים.
לקראת האירוע מתקיימים כנסים, חוגי בית וסיורים מקדימים. הנה כמה דוגמאות מהימים האחרונים: בהודעה של נחלה מיום חמישי נכתב כי "במסגרת סיורי השטח שלנו לקראת העלייה לקרקע, סיירנו היום במעלות חלחול. נקודה אסטרטגית וחשובה, המייצרת רצף התיישבותי בין קריית ארבע לגוש עציון". למחרת עלה ציוץ דומה שכוון ל"משפחות גרעין דרום בנימין", ובמקביל פורסם מאמר תחת הכותרת "למה החלטנו לעצור בידיים את ההקפאה". יש עוד פרסומים רבים – מאוד – מהסוג הזה. איש לא מסתיר אותם. להיפך. מהמקפצה.
מי שותף לתוכנית הזו חוץ מנחלה? החוברת שהפיצו המארגנים כוללת גם לוגואים של המועצות האזוריות שומרון, בנימין ובקעת הירדן, וכן תנועות נוער כמו בית"ר ובני עקיבא. חלקן ממומנות מכספי מסים שלכם ושלכן שמשמשים לקידום קנוניה לא-חוקית שתשפיע על העתיד של כולנו.
כמה זה לא חוקי? דמיינו שהיו אוספים מאות בני נוער בתוך הקו הירוק ומעודדים אותם להשתלט על קרקעות לא להם בפתח תקווה או בעפולה, בקריית אונו או בנוף הגליל, ללא אישורים וללא היתרי בנייה. והמובן מאליו: בניית התנחלויות ללא אישור ממשלה אסורה על פי החוק הישראלי, קל וחומר על פי החוק הבינלאומי שאוסר על העברת אוכלוסייה של כוח כובש לשטח הכבוש. שלא לדבר על המוסר - הרי מדובר על קרקעות פלסטיניות (גם אם אינן פרטיות - הן נמצאות מחוץ לגבולותיה הריבוניים של מדינת ישראל).
כמה זה מסוכן? המציאות מלמדת שמאחזים לא-חוקיים הם קרקע פורה לאלימות מתנחלים. מעבר לזה, הם כמובן מייצרים התנגדות, שאחריה מתייצבים חיילים להגן על הצד התוקפן, והתוצאה היא - איך לא - פגיעה בפלסטינים. והנה, לא יכול להיות סימן ברור יותר לבאות: מה שהיה ככל הנראה אחד הסיורים המקדימים למבצע הסתיים בדקירה למוות של פלסטיני, עלי חסן חרב בן ה-27. בבחינת הסכין שהונח במערכה הראשונה.
וחוץ מהאלימות המיידית, המהלך הזה מסוכן כי הוא מכוון לתפיסת קרקעות בנקודות אסטרטגיות שירחיקו עוד יותר את הסיכוי לפתור אי פעם את הסכסוך המדמם בין ישראל לפלסטינים. לפחות המארגנים מחכים שבוע אחרי ביקור נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, אולי כדי לרכך את היריקה בפרצופו של נשיא הידידה של ישראל. באמת תודה.
אז מה יש פה? תכנון מבצע עברייני רחב ממדים על ידי גופים שחלקם ממומן בכספי ציבור, הסללת נוער לעבירה ותכנון מבצע שסופו - בסבירות גבוהה מאוד - אלימות רבה. הכול בגלוי ובפומבי. וזה עובר כך בשקט. נון-סטורי מבחינת התקשורת, נון-אישיו מבחינת רשויות שלטון החוק.
תמי יקירהצילום: גל מוסנזוןמדינה מתוקנת הייתה צריכה לעצור את התוכנית המסוכנת הזו ולהעמיד את מארגניה לדין על המרדה, או לפחות על שידול לדבר עבירה. בנוסף היא הייתה עוצרת את המימון הציבורי לכל המשתתפים ומערבת את רשויות הרווחה לטובת הנוער שמוסלל לעבריינות. במקום זאת, חוסר התגובה מעניק להם רוח גבית.
וגם זאת יש לומר: משתתפי המבצע לא רבים כמו שזה נראה. הם פשוט עושים עבודה טובה, ממוקדת וחסרת מעצורים, מול רוב דומם, מיואש או כזה שעסוק בסיגרים ושמפניות. החבורה המסוכנת הזו כותבת את גורל הילדים שלנו וגוזרת עליהם לחיות לנצח על החרב. כמה ארגונים כבר החלו בהיערכות נגד למבצע, כי הגיע הזמן להתעורר.
- תמי יקירה היא מארגנת לשינוי חברתי בתחום זכויות אדם ודמוקרטיה בארגון "שתיל - הקרן החדשה לישראל"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
