"סטפה כותבת שהילדים בעין חרוד מאחרים. למה? מה לעשות? אולי אינכם שומעים את הצלצול? ובכן" – כך נפתח מסמך נדיר שבו הסופר והמחנך האגדי יאנוש קורצ'אק נותן עצות למורים של הקיבוץ כיצד לגרום לילדים להגיע בזמן ללימודים. המסמך, המוצג לראשונה במסגרת חגיגות ה-100 ליישובי הגלבוע, מונה עשרה טיפים, "תחבולות" בלשונו של קורצ'אק, למנוע איחורים.
ההמלצות נמצאו בארכיון עין חרוד, שנחשב לאחד הארכיונים הוותיקים בישראל. לרגל חגיגות ה-100 להתיישבות באזור, החלה עובדת הארכיון הוותיקה ענת ציזלינג לחפש "אוצרות" שישדרגו את האירוע. החיפוש גילה חיבור מדהים בין קורצ'אק לבין אנשי האזור.
"יאנוש קורצ'אק ביקר פעמיים בעין חרוד", סיפרה ציזלינג בת ה-74 – בת הדור השלישי למייסדי עין חרוד ואחת המשפחות המיתולוגיות בגלבוע. "הפעם הראשונה הייתה בשנת 1934 והפעם השנייה הייתה בשנת 1936. בקיבוץ שלנו חיו כמה חלוצות שעלו לישראל מפולין ועבדו אצלו בבתי היתומים הידועים בוורשה. בהן גם מי שהייתה יד ימינו, סטפה וילצי'נסקה, שעלתה לישראל והתיישבה בעין חרוד. הן המשיכו לשמור איתו על קשר מכתבים ומרגע שהתקרב לציונות רצה מאוד לבקר כאן", סיפרה ענת ציזלינג, ארכיונאית של עין חרוד מאוחד.
"כמה חודשים לפני שהגיע, פנתה סטפה בשמו לאנשי הקיבוץ. היא הודיעה להם על תוכניותיו, ואמרה כי הוא מבקש לעבוד עם התינוקות בקיבוץ, כיוון שאינו יכול לעבוד עם הילדים משום שהוא מדבר רק פולנית. בביקור הראשון שהה קורצ'אק בקיבוץ כשישה שבועות – הוא גר במגורים של החלוצים, ובמהלך התקופה עבד בבית הילדים ובמטבח הורים, ובשעות הערב הרצה לחברי הקיבוץ על סוגיות חינוכיות. הוא ביקש לא להיות תייר אלא להרגיש קיבוצניק – לטעום את חיי החלוצים האמיתיים", הסבירה ציזלינג. כשהגיע בפעם הראשונה הוא התארח בביתם של דוד שמחוני ואשתו רבקה זביקלסקי.
"אחרי שנתיים הוא חזר לחודש נוסף ונדד בין הקיבוצים שהיו לו בהם חניכים: אשדות יעקב, כפר גלעדי ומרחביה. בתקופה השנייה הוא נסע והסתובב בין היישובים, ואחרי חודש הוא חזר לוורשה והמשיך להיות בקשר עם הקיבוץ." ציזלינג הוא סיפה כי "נשארה לו פינה חמה לעין חרוד".
3 צפייה בגלריה
ענת ציזלינג, הארכיונאית של עין חרוד. "קורצ'אק ביקש להרגיש קיבוצניק"
(צילום: גיל נחושתן)
בארכיון עין חרוד מאוחד נמצאת כוננית שלמה העוסקת ביאנוש קורצ'אק וגדושה בחומרים שונים מביקוריו, כתביו ועבודות שנעשו עליו. בתוך התיק נמצא התרגום להמלצות שנתן: "איך למנוע מתלמידים לאחר לבתי הספר" – תגובה על פנייתם של אנשי הקיבוץ בנושא האיחורים הקבועים של התלמידים. המסמך, הכתוב בהמון הומור וביקורתיות, הגיע לקיבוץ ב-5 בינואר 1939.
בין העצות של קורצ'אק: "לכתוב לאנגלים שישלחו בבקשה, תותח, וישמיעו לא את הפעמון, אלא ירייה מהתותח. אולם מה לעשות אם גם זה לא יעזור?". קורצ'אק הציע גם "לאיים שנכתוב לאירופה", אך מיד שלל את הרעיון: "אך אז יגיד כי זה לא אכפת לו, באירופה אינם מכירים אותי". פתרון שלישי שהציע: "אם כך, לכתוב בבקשה לממשלה שתשלח אווירון ובאווירון להכניס חבית עם מים, מי שהולך לאט שופכים עליו את המים". אך גם כאן קורצ'אק מצא שהדבר לא יעבוד: "הוא יגיד ש'זה טוב, אני אוהב מים'".
באירוע חגיגות ה-100 לגלבוע אתמול השתתף נשיא המדינה יצחק הרצוג, יחד עם אלפי קיבוצניקים, מושבניקים, תושבי הכפרים הסובבים ויישובים קהילתיים. "לגדול בגלבוע זה לגדול כחלוצים וכמגשימים פסגות". אמר עובד נור, ראש המועצה. "כמעט בכל אספקט אפשרי בתולדות המדינה, נמצא את ראשיתו כאן בגלבוע. לכן, זה לא מפתיע, ואפילו טבעי לנו שכבר 100 שנה נושא חינוך הילדים נמצא בראש מעיינינו ופעילותינו". באירוע הופיעה להקת הבית של הגלבוע - הגבעטרון.
