מארק מאגיירובסקי, שגריר פולין בישראל, הצהיר הבוקר (יום ד') בריאיון מיוחד באולפן ynet כי ניצולי שואה יוכלו להמשיך לתבוע פיצויים על רכוש שהופקע מהם בארצו. "בניגוד למה שרואים בכותרות של התקשורת הישראלית, פולין לא סוגרת את הדרך לפיצויים לתביעות השבת הרכוש בפולין, מה שמשתנה זו השיטה", אמר השגריר מאגיירובסקי.
היחסים בין ישראל לפולין התערערו באחרונה לאחר שחוק הרכוש הפולני השנוי במחלוקת התקבל בסנאט המקומי. החוק שמגביל את תביעות הרכוש של ניצולי שואה אמור לעבור בשלב הבא להצבעה בבית התחתון הפולני ובהמשך לקבל את חתימתו של נשיא פולין אנדז'יי דודה. עם זאת, הנוסח המקורי רוכך בעקבות לחץ אמריקני ונקבע כי תחול ארכה של שלושה חודשים להגשת תביעות חדשות להשבת רכוש והוא לא יחול על תביעות קיימות.
את עיקר הזעם כלפי פולין הפנה שר החוץ יאיר לפיד, שאמר ברקע הדברים כי "החקיקה תפגע בצורה קשה ביחסינו עם פולין, שיודעת היטב מהו הדבר הנכון והראוי לעשותו. כל שלב בהתקדמות הזו הוא התפתחות חמורה בעינינו. לא נרפה בעמידה העיקשת על כבודם של קורבנות השואה, שימור זכרם וזכויותיהם. החקיקה תפגע בצורה קשה ביחסינו עם פולין".
השגריר מאגיירובסקי, שדובר עברית שוטפת, סירב להתייחס באופן ישיר לדברי לפיד. "הוא שר החוץ של המדינה שבה אני משרת, ואני מייצג את המדינה שלי בארץ. אם אכן החוק הזה ייכנס לתוקפו, מה שישתנה זו השיטה. עד כה כולם יכלו להגיש את התביעות שלהם במסגרת הליכים אדמיניסטרטיביים לרשויות המקומיות בוורשה ובערים אחרות בפולין. תהיה אפשרות לעשות את אותו הדבר, להגיש תביעות ולהשיג פיצויים דרך בתי משפט אזרחיים. זה השינוי המהותי ביותר בחוק הזה".
- אתה מבין למה זה מעורר דאגה בישראל? ניצולי שואה או צאצאיהם אומרים "יש ויכוח עם הממשל הפולני ועכשיו שולחים אותי לבית דין אזרחי".
"אני בטוח שאתם זוכרים איך נראתה פולין אחרי המלחמה. אם אנחנו מדברים על הרכוש, אנחנו צריכים לדבר גם על הרכוש של למשל מה שהמשפחה שלי איבדה במלחמה. משפחות פולניות, שלא היה להן קשר בכלל לשואה ולגורל העגום של העם היהודי בתקופה הזאת. גם אני איבדתי בני משפחה, גם המשפחה שלי איבדה רכוש. אתם יודעים כמה פיצויים קיבלנו מגרמניה שתקפה את המדינה שלנו ב-1939? אפס".
השגריר הודה: "החוק אכן מקשה את המצב, כמובן של כל התובעים. אתם יודעים היטב שאנחנו לא היינו מדינה חופשית ועצמאית אחרי המלחמה. בניגוד להרבה מדינות אחרות, בתחילת המלחמה היינו תחת הכיבוש הגרמני ואחר כך תחת הכיבוש הסובייטי. אז לא היה לנו זמן רב כדי לפתור את הבעיה הזאת של הרכוש האבוד והנגזל בזמן המלחמה וגם בזמן השלטון הקומוניסטי. השתדלנו כמובן לעזור לכל האנשים שניסו להשיג פיצויים או ניסו להשיג את הרכוש האבוד או הנגזל במלחמה ב-30 השנים האלה שעברו מאז ההפיכה הדמוקרטית בפולין".
- אבל למה להקשות? יותר משלושה מיליון יהודים נרצחו בפולין.
"במשך שנים הייתה שחיתות נוראית בשוק הנדל"ן בפולין, היו פרשות מזעזעות של אנשים שזייפו מסמכי בעלות, גם של יהודים וגם של אנשים שכבר מתו. היינו צריכים להתמודד עם כל מיני כנופיות וארגוני מאפיה, אז היינו צריכים לשים קץ לשחיתות הזאת. החוק הזה שאנחנו מדברים עליו נהנה מתמיכה נרחבת לא רק בפרלמנט אלא גם בחברה הפולנית. בסנאט, 98 מתוך 100 סנאטורים הצביעו בעד, ממפלגות שמאל, ימין ומרכז".
"תבינו גם את הרגישויות שלנו"
על השאלה האם הוא חושש ליחסים בין המדינות, אמר השגריר מאגיירובסקי: "מתחילת המשימה שלי בארץ השתדלתי והשקעתי הרבה מאמצים כדי לפתח קשרים בין בני אדם, קודם כל בין בני נוער, בארץ ובפולין. תאמינו לי, היו לי מאות מפגשים עם אנשים צעירים, מבוגרים, קשישים, תלמידים, ניצולי שואה, ומעטים מהם התעניינו בפוליטיקה. דיברנו על ההיסטוריה המשותפת, דיברנו על החוויות המשותפות.
אני מבין את הרגישות שלכם, אבל אני מאוד רוצה שתבינו גם את הרגישויות שלנו. פולין הייתה הקורבן הראשון של המלחמה. אין מה להשוות את הגורל של העם הפולני לגורל של העם היהודי ואמרתי את זה אלף פעמים. אנחנו היינו אמורים להפוך לעבדים, והגרמנים רצו פשוט להשמיד את כל העם היהודי. אבל בבקשה, תבינו גם את הרגישויות שלנו בשיח ובדיון על ההיסטוריה המשותפת שלנו".
- לחץ ישראלי יכול לשנות את ההחלטה?
"אני לא מניח".
- תוכל להעביר את המסר שהממשל בפולין צריך להקל ולא להקשות?
"זה לא תלוי רק בנו. אנחנו לא השתמשנו כמדינה במילים כל כך בוטות כפי שאני שמעתי פה בארץ. שמעתי התבטאויות חריפות, באמת בוטות, נגד המדינה שלי, מפוליטיקאים, מעיתונאים ישראלים, ממומחים ופרשנים. אני באתי לפה כדי להרגיע קצת את האווירה ואני מאמין שנתגבר גם על המשבר הזה".