השרים אישרו את הכבדת הנטל על משרתי המילואים, ובמקביל המשיכו להתקוטט מול נציגי צה"ל בישיבת הממשלה השבועית. בישיבה אושרה ההחלטה על הארכת העלאת גיל הפטור ללוחמי המילואים, שלפיה מילואימניק שאינו קצין ישרת עד גיל 41 במקום גיל 40 - וקצינים ישרתו עד גיל 46 במקום 45. לוחמים ביחידות מיוחדות ישרתו עד גיל 50, במקום 49. לפי ההצעה שאושרה על-ידי הממשלה, יתאפשר להמשיך לגייס עוד 6,700 אנשי מילואים.
מדובר בהארכה של הוראת שעה לשלושה חודשים, שלאחר מכן ניתן יהיה להאריך אותה שוב ושוב. לפני שתאושר סופית, יצטרכו להצביע עליה חברי הכנסת - הצבעה שצפויה במליאה כבר השבוע. קידום ההחלטה נדחה אף שבמערכת הביטחון דחפו אליו בשל הצורך בו בעקבות התמשכות המלחמה, וברקע לכך הסערה סביב ניסיון הממשלה לקדם במקביל את חוק הפטור מגיוס לחרדים.
נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, היום
(צילום: עומר מירון)
בישיבה נרשם שוב עימות בין השרים לנציגי צה"ל - שחזרו על האמירה כי מי שמקבל את ההחלטות הוא הדרג המדיני, והצבא הוא זה שמקיים את ההנחיות. העימות פרץ כאשר אלוף אליעזר טולדנו, ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, העניק סקירה ביטחונית לשרים כנציג המטכ"ל, בין היתר, בעניין הסיוע ההומניטרי המועבר לרצועת עזה.
השרים אורית סטרוק, בצלאל סמוטריץ' ועמיחי שיקלי תקפו וטענו כי "בסוף הסיוע מגיע לחמאס, זה מצב שאי-אפשר לקבל אותו". ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין כי היה ניסיון להעביר את הסיוע ההומניטרי דרך חמולות מקומיות, אבל הוא כשל. "נעשים מאמצים נוספים לפתור את זה בדרכים אחרות שאי-אפשר לפרט בפורום הזה", הוסיף.
סמוטריץ' פנה לטולדנו, ושב על דרישתו להחיל ממשל צבאי על רצועת עזה: "תפסיקו לפחד מממשל צבאי, צריך שכל הנושא ההומניטרי והחלוקה יעבור לצה"ל. אחרת זה מגיע לחמאס ובונה אותו בניגוד למטרות המלחמה". האלוף השיב לו: "אנחנו לא מפחדים, אנחנו מקיימים את הנחיות הדרג המדיני".
על רקע הדיווחים בעזה כי טנקים של צה"ל נמצאים בפאתי האזור ההומניטרי אל-מואסי שברפיח, נציגי צה"ל התייחסו בדיון ללחימה ואמרו כי בעיר שבדרום הרצועה נשארו רק 30 אלף תושבים ובסך הכול הרוב המוחלט של האוכלוסייה התפנה, "צה"ל מתקדם ואוחז בציר פילדלפי".
גם סביב ההחלטה על העלאת גיל הפטור למשרתי המילואים נרשמו חילוקי דעות. בשבוע שעבר, נזכיר, הורדה מסדר היום של הממשלה ההצעה להעלאת גיל הפטור בגלל חוות הדעת שפרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שטענה כי "יש מניעה משפטית להכביד על המשרתים מבלי לצמצם את אי-השוויון".
השבוע, סוגיית הארכת השירות לא הופיעה בסדר היום של הממשלה וגם לא צוינה ב"מעטפה" שהופצה לשרים - אך בכל זאת עלתה להצבעה. מזכיר הממשלה יוסי פורס הסביר כי ההצבעה נערכה בגלל בקשה מצד משרד הביטחון לערוך אותה באופן דחוף - על מנת שניתן יהיה לאשר את הצעת החוק בכנסת עד סוף יוני, וכך למנוע את יציאתם לפטור של 6,700 אנשי המילואים בשירות פעיל.
פוקס ציין כי הוא קיבל הבוקר מכתב מלשכת שר הביטחון גלנט ובו צוין כי "קיימת דחיפות רבה" להקדים ולאשר את הוראת השעה היום בממשלה - אחרי שכבר קיבלה אישור ראשוני יותר מוועדת השרים לחקיקה בשבוע שעבר - "כדי לקצר את הזמנים ביומיים ובכך להספיק ולסיים את הליכי החקיקה לפני שתפוג הוראת השעה". מזכיר הממשלה, שפרסם גם את המכתב מטעם ראש לשכת גלנט, הוסיף כי "בנסיבות אלו אישר ראש הממשלה, לפי סעיף 4ח' (3) לתקנון, להוסיף לסדר היום את הצעת ההחלטה לאשר את החלטת ועדת השרים".
למעט השרים סמוטריץ' וסטרוק שנמנעו ושר התיירות חיים כץ שהתנגד, היתר הצביעו בעד. השר כץ הסביר את התנגדותו להצבעה: "לפני שמכבידים עוד על כלל המשרתים יש למצות את הפוטנציאל".
השרה סטרוק אמרה במהלך הדיון כי "יש 50 אלף אנשים שהם משוחררים בגילי 25 עד 40 ולא במילואים למרות שניתן לגייסם". מנגד, בצבא הסבירו בדיון שיש 15 אלף לוחמים עד גיל 35 שלא זומנו לשירות. סמוטריץ' ציין כי יש מתנדבים בני 49 שמגיעים למילואים, וטען: "לכן מה העניין לשים את זה בחוק". השרים שוב מתחו ביקורת על הצבא, שלפני שהוא מעלה את גיל הפטור - "שימצה קודם כל את מה שיש לו".
נציגי צה"ל הסבירו כי בימים אלו מוקמות חטיבות חדשות. בין היתר, הם הציגו פרויקט של השמשת טנקים ישנים שהועברו לגריטה וגיוס אנשי מילואים סביבם. שר התקשורת שלמה קרעי תקף: "למה הצבא לא מגייס את ה-50 אלף איש האלה?". השר שיקלי אמר לו: "הם עושים אינספור פעולות. אתה לא יודע על מה אתה מדבר". אך קרעי השיב: "סתום את הפה".
בדיון דיבר גם ראש חטיבת תכנון כוח האדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, שאמר כי מאז פרוץ המלחמה חזרו לצבא 70 אלף חיילי מילואים שהיה להם פטור. לדבריו, הדרך היעילה ביותר להקל על המילואים, היא הארכת השירות הסדיר בחקיקה ל-36 חודשים, במקום 32 כיום, משום שארבעה חודשי שירות של גדוד סדיר באים במקום חודש שירות של ארבעה גדודי מילואים בכל שנה. נתניהו אמר שאינו מכיר את הנתונים ובכוונתו לדון בהם.
בנוסף, כחודש לאחר החשיפה ב-ynet של רשלנות הממשלה, שהותירה את היישוב הערבי גוש חלב (ג'יש) מחוץ להחלטת פינוי היישובים במרחק 5-0 ק"מ מגבול לבנון, אישרו היום השרים את התיקון להחלטה בעניין הפינוי בצפון והוסיפו שני יישובים שלא נכללו בה - גוש חלב ומנות. השר שיקלי טען כי פינוי היישובים בצפון היה "שגיאה פטאלית". היו שרים נוספים שהסכימו איתו ואמרו שפינוי התושבים הוא בעייתי מאוד.
בפתח ישיבת הממשלה הודיע נתניהו כי אלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום ימונה לפרויקטור הצפון ואילו אלוף במיל' יפתח רון-טל ימונה לראש מנהלת "תקומה" לשיקום יישובי העוטף. הוא יחליף את משה אדרי, שישוב לראשות הוועדה לאנרגיה אטומית.
בישיבה ביקר נתניהו את שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף שאמר בימים האחרונים בכמה הזדמנויות כי לא יקבל מינוי פוליטי לתפקיד הפרויקטור בצפון. הוא טען כי מדובר בהתנהגות "לא קולגיאלית", ואמר כי מלכתחילה לא הייתה כוונה להביא מינוי פוליטי וכי זו התקפה "על משהו שלא קיים".
ראש הממשלה איבד את העשתונות בישיבה וצעק לכיוון השר וסרלאוף: "שמעתי שאתה לא מסכים למינויים פוליטיים לפרויקטור הצפון ושאתה מאיים שלא תצביע בממשלה. אני אומר לך שזה לא מקובל עליי. אני לא מוכן ששרים יאיימו על ראש הממשלה ולא מקבל דבר כזה". השר השיב: "יש לי הרבה מה לומר לך, אבל בגלל שאני מכבד אותך ראש הממשלה, אני לא אפתח את הפה בפורום הזה ואגיד לך את זה בארבע עיניים".
כמו כן, בפתח ישיבת הממשלה, שוב תקף נתניהו את האמריקנים על סוגיית העברת החימושים, ולמרות הזעם בבית הלבן אמר: "לפני כארבעה חודשים חלה ירידה דרמטית באספקת החימושים שהגיעו מארה"ב לישראל. במשך שבועות ארוכים פנינו לידידינו האמריקנים בבקשה להאיץ את המשלוחים. עשינו זאת פעם אחר פעם. עשינו זאת בדרגים הגבוהים, ובכל הדרגים, ואני רוצה להדגיש - עשינו זאת בחדרי חדרים. קיבלנו כל מיני הסברים, אבל דבר אחד לא קיבלנו: המצב הבסיסי לא השתנה. פריטים מסוימים הגיעו בטפטוף, אבל המסה הגדולה של החימושים נשארה מאחור".
"לאחר חודשים של היעדר שינוי במצב זה, החלטתי לתת לכך ביטוי פומבי", הוסיף נתניהו. "עשיתי זאת מתוך ניסיון של שנים, וידיעה שצעד זה חיוני לחלץ את הפקק. צפיתי שזה יהיה כרוך בהתקפות אישיות נגדי מבית ומבחוץ. אבל אני מוכן לספוג התקפות אישיות למען ביטחון ישראל".
