יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון, שהחליטה להתמודד בבחירות לראשות המפלגה שייערכו ב-23 באוגוסט, התייחסה היום (ראשון) בריאיון לאולפן ynet לפיגוע בירושלים שאירע לפנות בוקר, ואמרה כי "אנשים נמצאים 55 שנים תחת שליטה ישראלית, בלי אופק ובלי תכלית. המחשבה הזאת גורמת להם לייאוש ולמעשים כאלה".
לדבריה, "זו זוועה, אין מילים שיכולות לתאר את הפיגוע. חשוב לזכור שאפשר לסיים את כל סיפור הטרור הזה בתהליך מדיני עם אבו מאזן". גלאון הוסיפה כי לדעתה המדיניות הנוכחית של הממשלה מול הפלסטינים תביא להידרדרות, ואמרה כי "האם אנחנו יכולים להמשיך במדיניות שבה נתניהו נהג בכל העשור האחרון, של ניהול הסכסוך? לאן זה הוביל אותנו?".
מבחינתך התהליך המדיני הוא נדבך קריטי בהקמת הממשלה, גם אם נהיה בגל פיגועים?
"נפגשתי גם עם יאיר לפיד וגם עם בני גנץ. אחד הדברים שאמרתי להם הוא שאם אנחנו רוצים להיות שייכים לגוש הדמוקרטי, הישראלי, צריכים לעשות תהליך מדיני. זה לא יהיה ברוח מרצ, אבל תהיינה הסכמות רחבות. בכל זאת קרה כאן מהלך פוליטי היום - איזנקוט הודיע על הצטרפות לפוליטיקה. קודם כל זה דבר טוב. אם רוצים ממשלה שהיא לא ממשלת נתניהו-סמוטריץ', חייבים את מרצ בממשלה. חייבים אותי אם רוצים את מרצ חזקה - מכיוון שיאיר גולן בראש הרשימה לא ייצר בידול וזה יהיה אותו הדבר כמו גנץ ואיזנקוט.
"מרצ צריכה בידול ברגעים האלה, היא צריכה להמשיך להיות מפלגה שעוסקת בסוגיות אזרחיות, חברתיות, כלכליות ובקידום תהליך מדיני ובמסר לשלום. זה חלק מתפיסת עולם. אם יש מפלגת מרכז של גנרלים, צריך מפלגת שמאל שהיא מפלגה אזרחית עם הסוגיות החשובות על סדר היום - אקלים, כלכלה בריאה, יוקר מחיה וגם תהליך מדיני. לכן אני רואה את מרצ שותפה לממשלה כזו. אני לא רואה את גנץ ולפיד בממשלה מבלי שתהיה להם מפלגה משמאלם, אחראית".
לא נמאס לכם מהדיסק השחוק הזה שאנחנו שומעים אותו כבר 40 שנה? לנהל משא ומתן? להחזיר חצי מדינה? הסכם אוסלו, החזרת שטחים ועדיין אנחנו חוטפים פיגועים.
"לא נמאס לך מ- 40 שנה או 55 שנה של מציאות? של פיגועים? טרור? חוסר אופק מדיני? אנשים מיואשים. לי נמאס מהדיבורים האלה שאתם רוצים הכול בכוח ובפועל לא קורה שום דבר. יש אנשים אחראיים במדינה ורוצים לחיות כאן, לכן צריך ללכת להסדר".
את באמת מאמינה שאם ישראל תחזור לקווי 67 ויהיה הסדר מדיני, החיים פה יהיו כמו באוסלו?
"זה באמת פשטני להגיד את זה. לחיים יש דינמיקה משלהם. נוצרה כאן מציאות בשטח שבחלקה היא בלתי הפיכה. עכשיו אנחנו צריכים לבחור בין שתי חלופות - או להמשיך לחיות ככה ולשלם את המחיר של פיגועים וטרור, או לחשוב איך נעשה מהלך שיאפשר לכולנו לחיות בכבוד, ברווחה, בשוויון - לא על חשבון מישהו אחר. אני לא מאמינה שמחר תהיה אידיליה, ממש לא. אבל אני חושבת שהציבור הישראלי משלם בכל התחומים את המחיר על ניהול הסכסוך כבר הרבה שנים".
בפוסט שפרסמת בפייסבוק את כותבת שהבחירות האלה הן על החירות שלנו, הנשים, "הם רוצים לעשות פה את גרסת המציאות של סיפורה של שפחה". מי זה הם? זו לא הפחדה מוגזמת?
"ממש לא, אני מפחדת לטמון את הראש בחול. תראי כמה נשים יש במחנה הביביסטי. תראי מי נבחרה ברשימת הליכוד - אישה שמייצגת אנסים, שטוענת שקצב לא אשם. אני חושבת שאם נטמון את הראש בחול. וכשאנחנו שומעים שנשים מפתות אנסים, או כשאורי מקלב (חבר הכנסת מיהדות התורה, א.ל) טוען שנשים לא צריכות להיות בממשלה, אסור לנו לשתוק".
אז את אומרת שאם נתניהו יהיה בשלטון, דברים כאלה עלולים לקרות?
"אם תהיה כאן ממשלה שרוצה לשנות את הרכב בית המשפט העליון, את הרכב המשטר, אם תהיה כאן ממשלה שמרנית ולא מתקדמת, ירצו להחזיר את הנשים למרחב הביתי. הציונות הדתית לא רוצה שחיילות תשרת בתפקידים קרביים, שחיילים יהיו ליד חיילות, שחיילים לא ישמעו חיילות שרות, תראי איזה דברים. את מתעלמת ממה שקורה פה? אני מאוד מאוד מודאגת. זו לא הפחדה, זה תיאור של מציאות. כנשים, חשוב לנו לשמור על גופנו, על כבודנו, על ההתקדמות שנעשתה כאן בעשורים האחרונים. צריך להבין שיש כאן סיטואציה שעלולה להוביל אותנו למה שקרה בארה"ב, אסור להתעלם מזה".
בתוך כך, עאידה תומא סלימאן התראיינה אף היא לאולפן ynet, בעקבות היבחרה מחדש במקום השני ברשימת חד"ש בפריימריז שנערכו אתמול. מפלגת חד"ש היא חלק מהרשימה המשותפת, המורכבת גם מהמפלגות תע"ל ובל"ד. תומא סלימאן גינתה את הפיגוע בירושלים לפנות בוקר, ותקפה גם היא את מדיניות הממשלה: "המסית הכי גדול - הצבא שנוהג באלימות בשטחים הפלסטיניים ומגן על המתנחלים".
נרצה את התייחסותך לפיגוע בירושלים.
"לצערי הרב דם של אזרחים עדיין נשפך. תמיד אמרנו שאנחנו מקווים שהאזרחים לא יהיו חלק ממעגל הדמים. גם אזרחים ערבים וגם ישראלים משלמים את המחיר בגלל הכיבוש והמשך המצור. אני מאוד מקווה שכולם יבינו, שבסופו של דבר עדיף ללכת לפתרון מדיני מאשר להמשיך בסבל הזה".
אי אפשר להתעלם מאווירת ההסתה הקשה שנוצרה גם בירושלים וגם בגדה. אין מה שיעצור את זה.
"אני חושבת שהגיע הזמן להסתכל על מה שקורה. המסית הכי גדול זה הצבא שנוהג באלימות בשטחים. למה לא מדווחים שיום יום יש התפרצויות של הצבא, מעצרים, אלימות. הצבא מגן על המתנחלים כשהם מבצעים כל מיני פעילויות נגד הפלסטינים. לצערי הרב, כמי שצופה בתקשורת הפלסטינית והישראלית, אני רואה את הפער הגדול. האם ידוע לנו למשל, שמספר ההרוגים הפלסטינים מתחילת השנה הוא מעל ל-124? האם משמיעים את זה בתקשורת?".
אני מדברת על ההסתה שקוראת לפגע ביהודים.
"צריך להפסיק את המדיניות החדשה שהתגלגלה בשנים האחרונות, של יהודים שנכנסים לאל אקצא ומתפללים במקום קדוש, כשיודעים שזה מה שילהיט את הרוחות".
אז את אומרת שזה מה שגרם לפיגוע הזה? או לפיגועים האחרים?
"לצערי הרב, כל עוד יש כיבוש, דיכוי, מעצרים והרג של פלסטינים והשתוללות של מתנחלים, יהיו תגובות שאזרחים ישראלים ופלסטינים ישלמו את המחיר עליהן. המדיניות הזו, של מה שלא בא בכוח יבוא בעוד יותר כוח, היא מדיניות שמשלמים עליה מחיר גדול. רק פתרון מדיני יביא לסיום הסכסוך והכיבוש".
מצד אחד ברכות על הישגך ברשימה המשותפת, מצד שני אין שום חידוש ברשימה. אומרים שזה יכול לפגוע בכם, שבוחרים אולי ילכו למרצ או למנסור עבאס.
"קודם כל, אני חושבת שהפופוליזם הזה בניתוח הפוליטי זה ניסיון לפגוע. מצביעים לא יחזרו למרצ כי הם לא באו אלינו משם. אנשים מבינים שאחרי שנה שלמה - שבה ניסו למכור את הדרך החדשה של מנסור עבאס והחידושים שלו, שבעצם רק פגעו בחברה הערבית - זה לא הביא לתוצאות ממשיות, אלא לוויתורים מרחיקי לכת בעמדות הבסיסות של האוכלוסייה הערבית.
עד כמה שאני זוכרת, הוא הביא הישגים, חידושים.
"אני חושבת שמי שמכיר את העבודה הפרלמנטרית שלי, יודע שעשיתי מעל ומעבר בשביל האוכלוסייה שלי ולמען האינטרסים של חלקים נרחבים מהאוכלוסייה שלי. אני כן מדברת על אפרטהייד, כי יש עומק והבנה של הסיטואציה הפוליטית. מי שרוצה לנתק את המעמד של האוכלוסייה הערבית והאינטרסים מהמדיניות שמתייחסת אלינו כנתינים, כאנשים מקצבי נדבות, הוא זה שבסופו של דבר יפגע באינטרסים".
את נותנת אופק לערביי ישראל?
"בשנה האחרונה חוקקו חוקי אפרטהייד, כמו חוק האזרחות. אף אחד לא נגע בחוק הלאום, שהופך אותנו לנתינים ולא לאזרחים שווים. חשבו שהכול יעבור כשיזרימו מיליון או שניים, לאוכלוסייה שממילא יש לה זכויות בסיסיות כמי שמתגוררת במדינה. הגיע הזמן שתבדקו את המספרים".
את אומרת שקנו את מנסור עבאס בכמה מיליונים.
"אני לא אמרתי את זה. אמרתי בצורה הכי ברורה - מנסים להפוך את הבעיות האמיתיות, שגורמות למעמד נחות של האוכלוסייה הערבית, לעניין של העברת חלק מהתקציבים שממילא מגיעים אלינו כאזרחים שווים. המדינה קיפחה אותנו ועדיין מקפחת אותנו. היא מתייחסת אלינו כנתינים. לא יקנו אותו בתקציבים שממילא מגיעים לנו, ואנחנו משלמים בדיוק כמו אחרים לתקציב המדינה ולקופת המדינה ולכן הגיע הזמן שהמדינה תחזיר לנו. לא תתני את זה בעמדות פוליטיות או ויתורים פוליטיים".