"המשפחה בכלל לא ידעה שנפצע"
סרן ווסים מחמוד ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את סרן ווסים מחמוד ז"ל, סגן מפקד פלגה בגדוד ההנדסה 601 בחטיבה 401, שנפל באסון הנגמ"ש ההנדסי ברפיח. "מילדות הוא היה ילד מצטיין ואיש למופת. מאז 7 באוקטובר הוא יצא רק פעמיים הביתה, ובסך הכול היה בבית 48 שעות", סיפר גיסו יוסף יוסף.
הלווייתו של סרן ווסים מחמוד ז"ל
"הוא לא רצה לעזוב את החיילים שלו, כשהתאשפז בבית חולים המשפחה בכלל לא ידעה שנפצע, והוא חזר מבית החולים ללחימה. זה הגורל שלו. אנחנו מאמינים בגורל ואנחנו חייבים להמשיך את החיים", הוסיף יוסף. מפקדו של ווסים, סרן גיל תמיד, ספד: "לאורך כל השנה שנלחמנו יחד לא יכולתי לבקש מישהו אחר שיהיה לצידי. מלח הארץ, הטוב שבטובים, הבן-אדם הכי צנוע שפגשתי".
סרן תמיד הוסיף: "אמרנו שנטוס יחד למדריד, כדי לראות את ריאל. בשיחות האחרונות שלנו התלבטת מה ללמוד – חינוך או כלכלה. חינוך אתה לימדת אותנו, הרוח שלך תהיה איתנו לעולמי עולמים. האהבה שיש לי אליך היא יותר ממה שאני יכול לתאר".
ראש העדה הדרוזית, שייח מואפק טריף, ספד לו: "ווסים גדל במשפחה אוהבת ותומכת, האבא עשה את הכל כדי לגדל את ווסים ואת האחים והאחיות. האם דאגה לחנך את ווסים ובני המשפחה ולהנחיל להם ערכים של נתינה, תרומה ואהבת אדם. ווסים הוא דור רביעי של המשפחה בבית ג'ן, סבא רבא שלו, נור אל-דין מחמוד, היה החלל הראשון מבית ג'ן. כבוד שאף משפחה לא רוצה בו".
"בפסח צחקנו שאתה אמור להשתחרר"
סמ"ר סטניסלב קוסטרב ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמ"ר סטניסלב קוסטרב ז"ל, לוחם בגדוד 601 שנפל באסון הנגמ"ש ברפיח. "נקראת לדגל ויצאת להגן על המדינה. אני לא יודע איך נמשיך מכאן", ספד בכאב אבי אלבז, חבר המשפחה.
הלווייתו של סמ"ר סטניסלב קוסטרב ז"ל
"תמיד נכנסת הביתה בסבר פנים יפות. היית בחור נבון וצנוע, למדת מאמא את ערכי החברות והנאמנות", הוסיף. "כל דבר שעשית היה מתוך נחישות ושליחות עמוקה. סטס ידע שהוא נושא על כתפיו את ביטחון המדינה, והוא נפל בזמן שעשה את מה שהאמין בו".
הילה אלבז, קרובת משפחה, ספדה: "היה בו את כל הטוב שבאדם, לב זהב. בפסח צחקנו שבעוד חודשיים הוא אמור להשתחרר. אתה לא מאמין כמה אתה חסר, הילד המלאך הכי יפה בגן עדן".
"באמת אחד מהטובים ביותר"
סרן (מיל') איתן קופלוביץ' ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סרן (מיל') איתן קופלוביץ' ז"ל, קצין בגדוד השריון 128, שנפל בפיצוץ המטען על טנק בעיר עזה. "איתן אהוב שלי, אין לי מילים. אני לא מאמינה ולא מבינה. אם מיררתי בבכי וגעגועים כשהיית יומיים במילואים והצפי שתהיה יציאה בעוד שבוע, אז איך הדמעות מפסיקות אפילו לרגע עכשיו? איך אני אומרת שאתה לא תחזור אבל לא מכירה במלוא המשמעות?", ספדה בבכי רעייתו יעל.
הלווייתו של סרן (מיל') איתן קופלוביץ' ז"ל
"אני אוהבת אותך כל כך, אהבה שאני לא מאמינה שזכיתי לה. לא מסוגלת לדמיין שגרה בלעדיך", הוסיפה. "כמה חיכית שתצא השבוע, אחרי שבועיים שלא התראינו. שתראה את בועז ואת היכולות החדשות שלו. אני לא מסוגלת להבין שלא תראה יותר את בועז והוא לא יראה אותך".
האם רלי ספדה: "לא מאמינה שאני במעמד הזה. אתמול, כשדפקו בדלת, פרצו ממני זעקות שבר ולא הצלחתי להכיל את הבשורה המרה. מאז ומתמיד ידעת מה אתה רוצה. כשהלכת לצבא אמרת שהמטרה היא ש'בכל נקודת זמן בחיים שלי אוכל לומר שעשיתי את הכי טוב', לנצל כל רגע. אתה באמת אחד מהטובים ביותר".
אביו ישי ספד: "הבן-אדם היחיד שממנו למדתי כריזמה זה איתן. ידענו שאיתן מסדר את הדברים, ייקח את ההחלטות הנכונות והמתאימות ביותר. עם הכוח הזה באו היושר והאמת, השאיפה לטוב והמוסריות. המוסר והמצפן השפיעו בכל מקום".
"כולם רצו לפנק אותך, לא רצית להטריח"
סמל אליהו משה צימבליסט ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את סמל אליהו משה צימבליסט ז"ל, לוחם בגדוד 601 שנהג בנגמ"ש שנפגע באסון ברפיח. "בכל פעם שאלתי אותו איך הוא, והוא ענה לי 'ברוך השם'. הוא לא היה מודאג, הוא אמר לי 'אל תדאג פאפי', הוא עשה הכל בשלמות", ספד בכאב אביו שימי.
הלווייתו של סמל אליהו משה צימבליסט ז"ל
"הייתה לו עין טובה, הוא תמיד רצה לעזור. הוא אהב את הישיבה, היה בהנדסה קרבית והגן על המדינה שלנו. בית הכנסת היה חלק גדול מהחיים שלו", הוסיף האב. "הוא מאוד אהב את האחיינים שלו, תחסר להם מאוד. נאהב אותך לעד ונדאג שהמורשת שלך תמשיך".
שלוש אחיותיו עלו יחד להספיד את אחיהן. "היית אהוב כל כך על כולם, תמיד למדתי ממך כאילו אתה גדול ממני", ספדה אחותו הגדולה נחמה. "כולם רצו לפנק אותך כשהיית בצבא, אבל לא רצית להטריח אף אחד. כמה אהבנו להכין עוגיות שתיקח איתך לבסיס, יש עכשיו בבית קופסה של עוגיות שמחכה לך".
האחות שושנה ספדה:" אליהו אחי היקר והנערץ, היית הגבר של כולנו. גדלת על ערכים של יראת שמיים ונתינה. כיבדת את כולם, הילדים שלי העריצו אותך. בשבת שעברה היינו כולם יחד, השבת האחרונה, תמיד תהיה איתנו בלב".
"מבטיח לך שלא מַתָּ לשווא"
סמל איתי עמר ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את סמל איתי עמר ז"ל, לוחם בגדוד 601 שנפל באסון הנגמ"ש ברפיח. "לא שמרתי עליך טוב איתי", צעקה בבכי האם לוריין בעת שכיסו את הקבר בחול.
הלווייתו של סמל איתי עמר ז"ל
(צילום: ליאור שרון)
"אני רוצה שידע כמה אנשים באו בשבילו, כמה אוהבים אותו. אם היית רואה, איתי, לא היית מאמין. לא רצית להגיע לפה. בבית אני מחכה שתיכנס בכל רגע, אני אומרת אולי הם טעו, אולי אתה רק פצוע", הוסיפה האם. "אמרת שצריך להחזיר את כל החטופים הביתה, אמרת 'אמא, אם לא אני, אז מי?'. הכאב הזה מפלח לי את הלב. אני לא נפרדת ממך, אבוא לפה כל יום, אספר לך הכל ואמשיך את דרכך".
האב גבריאל ספד בבכי: "מה אני יכול להגיד לך איתי שלי? לא רציתי לכתוב לך מכתבים כי זה מבשר רעות. עכשיו אני כותר לך את המכתב שלא תוכל לקרוא. בן 19 וקצת במותך. מה הספקת? לא ציפיתי שזה ייגמר ככה, כל יום התפללתי עליך ועל חבריך. מבחינתי, לא מַתָּ, תהיה לאורנו תמיד".
האח התאום עידן ספד: "איתי שלי, המצפן שלי לטוב בחיים. זוכר איך היו מתבלבלים בינינו בעזה? לימדת אותי חבלה, אמרת לי 'אני לא רוצה רק להילחם, אלא להציל גם את החברים שלי, אני יוצא לחובשים'. רבו עליך בגדוד, אתה וכל טוב הלב שלך. אמרת 'זה רוצה אותי וזה רוצה אותי, איך אני אומר להם לא?'. מבטיח לך שלא מַתָּ לשווא. אל תדאג, אני אשמור על אמא ואבא".
אחיו אופיר ספד: "חשבנו שאנחנו מכירים את איתי, אבל כל סיפור שאנשים מספרים פה אתה מגלה שאתה עדיין לא מבין. איתי בגיל 19 זכה למות על קידוש ה', אבל אנחנו עם שחפץ חיים ולא מקדשים את המוות. כל מה שעמד לנגד עיניו זה לשחרר את החטופים ולהציל את עם ישראל. הוא עשה ב-19 שנה מה שלנו ייקח 80 שנה, הוא הגיע למדרגה גבוהה של אהבת ישראל".
"כל עוד אפשר לתת נותנים בכל הכוח"
רס"ב (מיל') אילון ויס ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את רס"ב (מיל') אילון ויס ז"ל, לוחם בגדוד השריון 129, שנפל בפיצוץ מטען על טנק בעיר עזה. "אהוב ליבי, רק בשישי האחרון הייתי כאן, אני לא מאמינה שאני ככה מדברת עליך. אני מדמיינת אותך עומד ומביט ואומר 'עשיתי כי ככה צריך'", ספדה בכאב אשתו נטע.
הלווייתו של רס"ב (מיל') אילון ויס ז"ל
"28 שנים אנחנו ביחד, חברות אמת. ידעתי שנועדנו זה לזו. כמה עמל, יזע ועבודה הושקעו בעבודה שלנו. אילו יהלומים גידלנו, שבעה ילדים", הוסיפה. "איך בכל משימה ומשימה השקעת את ליבך. מי שזכה להכיר אותך באמת יודע – זו המורשת שלך, אילון".
"אנחנו משפחה פרטית וקשה לנו לחלוק אותך עם אחרים. בשמחת תורה חזרנו, ירדת עם מדים ושאלתי לאן אתה נוסע, ענית 'למלחמה, להגן על הבית, אני נוסע'. זוכר שקיבלת צו 8 בפעם השנייה? לא היה קל שוב לחזור ל'מוד' הזה, אבל אמרת לנו שצריך. כל עוד שאפשר לתת נותנים בכל הכוח".
אחותו ציפי ספדה לו: "אני חלק מחבורת אחים כואבת, שחסרה אותך כל כך. אח שלנו, איש גדול שהוא בעצם ילד. איש גדול בזכות הרבה מאוד מעשים קטנים. מתרגש תמיד כמו ילד, צוחק ובוכה, הולך למילואים בגיל 49 כי יש בו משהו צעיר כזה. אתה הבר-פלוגתא הכי מתוק שיכולתי לבקש. אתה עכשיו חלק מרגבי אדמת ירושלים שכל כך אהבת. נשארנו שישה, אבל תמיד היינו ונהיה שבעה".
"הבטחתי שאעשה לך את החופה הכי יפה בעולם"
סמל יקיר יעקב לוי ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמל יקיר יעקב לוי ז"ל, לוחם בגדוד 601 שנפל באסון הנגמ"ש ברפיח. הוא נטמן לצד חבריו לישיבה ולגדוד. "ילד של אמא, נשמה ענקית, האור של הבית, המנוע של הבית, זכיתי בך 21 שנה", ספדה האם אסנת.
הלווייתו של סמל יקיר יעקב לוי ז"ל
(צילום: שלו שלום)
האם סיפרה שבשבת שעברה יקיר היה בבית ושאל אותה "מה את אומרת, אולי אני אשאר?". אסנת הוסיפה: "יש לי הכרת הטוב גדולה לקב"ה, זה לא מובן מאליו. יקיר שלי, היית משהו מיוחד. תמיד עם חיוך כובש על פניך. הקפדת מאוד על מצוות כיבוד הורים, בכל פעם שחזרת מעזה שאלת אותי 'אמא, מה לעזור לך?'".
"מה אומר ומה אדבר? אני לא מאמין שאני עומד כאן ושאנחנו קוברים אותך במקום ללוות אותך לחופה. הבטחתי שאעשה לך את החופה הכי יפה בעולם", ספד אביו. "לפני שהתגייסת ביקשת מאמא שלך וממני את רשותנו להתגייס לקרבי וביקשת את ברכת הדרך. אמרת לי 'אבא, אם אני לא אתגייס לקרבי – מי יתגייס? מי ישמור על המדינה?'. רצית לקדש שם שמיים בעולם, עלית בסערה השמיימה, ועכשיו אתה עם כל הקדושים בהר הרצל".
האח אשר עלה לדוכן והתקשה להספיד את אחיו: "מה אני אעשה עכשיו? אני אלך לישון לבד ואקום לבד. מה אני אעשה? היית משהו מיוחד". האח חננאל הוסיף: "יקיר נפל, אבל ניצח ברוח. את הרוח אי-אפשר לקחת לנו. יקיר הוא עוד נדבך בשרשרת של העם היהודי, עכשיו הוא יושב יחד עם הרוגי מלכות בכיסא הכבוד".
"גיבור שלי, ועכשיו של כל מדינת ישראל"
סמל יאיר רויטמן ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמל יאיר רויטמן ז"ל, לוחם סיירת גבעתי שנפצע בפיצוץ המבנה הממולכד ברפיח בערב חג השבועות ונפטר אתמול מפצעיו. "תהיו שמחים, גם אנחנו נהיה. יאיר נהרג על מה שהאמין בו ועל המדינה שאהב", ספדה האם ריקי.
הלווייתו של סמל יאיר רויטמן ז"ל
"יאיר שלי, איך מספידים בן? בחיים לא הכינו אותי לסיטואציה הזאת. באמת שהיית ילד מושלם – חיצונית ופנימית. נכון שאומרים את זה על כולם, אבל אני תמיד הרגשתי באיזשהו מקום שאתה טוב מדי לעולם הזה", הוסיפה האם. "אפילו בחייך היית משהו שמעבר לעולם הזה. ילד שלא מוותר, עושה מה שהוא רוצה ומאמין בו – ולא משנה מה אומרים לך. סחפת את כולם אחרי החלומות שלך".
אביו איתן ספד: "כשאני חושב על יאיר, אני קודם כל חושב על איזה 'שטותניק' הוא היה. כל מצב שהיה לו קשה הוא הפך לבדיחה. הוא תמיד ידע לצחוק על כל דבר, אני אף פעם לא זוכר אותו בוכה – לא פעם אחת. אני רוצה שתעבירו את זה הלאה – אין טעם לבכות. תחשבו על יאיר, הוא לא היה בוכה".
"יאיר שלי, תודה על מה שהיית בשבילי – גיבור שלי ועכשיו של כל מדינת ישראל", ספדה אחותו אפרת. "זה פשוט לא נתפס, זה לא יאמן, יא גיבור. אין מילים לתאר את התודה שלי – תודה על השיחות, על השמירה בחיים עצמם. אני מאמינה בכל ליבי שתשמור עליי גם מלמעלה, הבטחת שתשמור עליי תמיד".
"היה המנהיג של הצוות, והאור של הבית"
סמ"ר צור אברהם ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמ"ר צור אברהם, לוחם בסיירת הנח"ל שנפל אתמול בפעילות לאיתור פירי מנהרות ברפיח, בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין. שישה לוחמים בכומתות ירוקות נשאו את ארונו העטוף בדגל ישראל אל הקבר הטרי, שהיה לקבר ה-21 במספר בחלקה הצבאית לבני העיר מודיעין שנפלו במלחמת "חרבות ברזל". צור הותיר אחריו הורים, שמיר ויפעת, וחמישה אחים: עדי, דן, רוני, גילי ויהודה. הוא היה בוגר הישיבה התיכונית במודיעין-מכבים רעות.
האבא והאחים של צור אמרו קדיש בקול חנוק בדמעות. "אני יודע שרצת קדימה, שלא היססת. אני יודע שחייכת", אמר האבא שמיר. האח דן ספד לו: "אז צריך לסכם את התכונות שלך במילים לכמה דקות לא ידעתי איך לעשות את זה. התחושה היא ברגע שכבתה המנורה שמאירה את הבית הכול חשוך, שחור לי בעיניים. צור היה האור, כל פעם שנכנס הביתה, מעצם נוכחותו. בשמחת תורה זה היה ברור לי, כשאתה רואה את כל הגיבורים נופלים אתה שואל 'מה המשותף לכולם?' שאין בריאה שיכולה לעמוד במחיצתם'. מה יכול לעמוד במחיצתו של צור? השלמות פשוט להסתכל עליו שלם".
הלוויתו של סמ"ר צור אברהם ז"ל
אחותו עדי ספדה: "22 שנים ביחד, שמרתי עליך כל כך ולימדתי אותך ולקחתי אותך לכל מקום שרק רצית. עכשיו הגיע תורך לשמור עליי. עם החיוך המדהים שלך תמיד היית שם בשבילי. לא הפסקתי לחשוב עליך אפילו ליום אחד. זה לא סוד שכל יום הייתי מסתכל לשמיים, שולחת לך את כל החיזוקים ומבקשת מהקב"ה, מרחל ומאברהם לשמור על הבנים שלהם עליך. אתה שלנו, ביחד היינו סנדביץ'".
ערן, חבר מהצוות בסיירת נח"ל, סיפר: "הוא היה המנהיג של הצוות, הפנים של הצוות. זר לא יבין זאת. לעשות מסע ולראות את החיוך שלך. למרות הקושי, כל מסע ניצחת. אתה הפנים של התמימות. נהנית מהלחימה, חיכית ללבנון, לא הפסקת לדבר על זה כשכולם שבורים בעזה עם האף למטה ורק אתה הרמת. קראת לנו 'ליצים' והצחקת אותנו. היה איכפת לך מכל אחד. כולם ידעו שצור אברהם תמיד עם חיוך על הפנים, גם ברגעים קשים. הזכרת לנו שתמיד יש טוב ושאתה הולך לחזור לאכול פיצה ונטפליקס. איך אפשרי להיות עם חיוך? הייתה אהבה, אהבת את הצוות, אהבת את הלחימה ואהבת את המדינה".
אתמול הובאו למנוחות גם סמ"ר עז ישעיהו גרובר וסמל שלום מנחם ז"ל. הלוויותיהם היו סגורות לתקשורת.
פורסם לראשונה: 21:47, 16.06.24
