איך אשכח | דב אקשטיין, ירושלים

איך אשכח את מסע נעוריי? הלוא שנות דור עברו והשק על כתפי כבד הוא מנשוא, עם רבות השנים. מימים עוד בוססתי בשדות עמק ירוקים עת זרעתי והפרחתי אדמת מולדת, הכלניות המשיכו לפרוח, גם החצב בא עם הסתיו.
yk13669238דב אקשטיין
אני אוהב אותך, ארץ מולדת. מה הם חיינו ומה התוחלת? נשבענו, נדרנו, שלא עוד לא דמינו יהיו הפקר, נתנו מבטינו אלי אופק. מחומה ומגדל עד בואנו הלום, מחרמש ומגל הגשמנו חלום. אל לנו לרגע לנפוש ולנוח, ימים קשים היו ועוד יבואו. אין לנו ארץ אחרת. אין עוד מפלט בעולם. רק כאן, בארץ מולדת

כשהארון עטוף הדגל חלף | איל כהן

כְּשֶׁהָאָרון עָטוּף הַדֶּגֶל חָלַף עַל פָּנַי הִבְחַנְתִּי שֶׁהוּא עָשׂוּי עֵץ פָּשׁוּט כְשֶׁמִּשְׁמַר הַכָּבוֹד חָלַף עַל פָּנַי חַשְׁתִּי שֶׁחַיָּלָיו נוֹשְׂאִים צַלֶּקֶת כְּשֶׁכִּתַּת יֶרִי הַכָּבוֹד חָלְפָה עַל פָּנַי שָׁמַעְתִּי אוֹתָם נֶאֱנָחִים מִכֹּבֶד הַמְּשִׂימָה כְּשֶׁהַהוֹרִים חָלְפוּ עַל פָּנַי רָאִיתִי שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהֶם שָּׁנִים כְּשֶׁאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו חָלְפוּ עַל פָּנַי חַשְׁתִּי צְמַרְמֹרֶת לַמְרוֹת הַשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁהַסָּבִים וְהַסָּבְתוֹת חָלְפוּ עַל פָּנַי הֵבַנְתִּי שֶׁהֵם חָזְרוּ לְכָל הַמִּלְחָמוֹת כְּשֶׁחֲבֵרִים לַנֶּשֶׁק חָלְפוּ עַל פָּנַי רָאִיתִי שֶׁעֵינֵיהֶם הֲלוּמוֹת כְּשֶׁהֶהָמוֹן חָלַף עַל פָּנַי בְּדַרְכּוֹ אֶל שְׂפַת הַקֶּבֶר חֲזִיתִי בַּטּוֹב וּבַיָּפֶה שֶׁבָּאָדָם כְּשֶׁחָלַפְתִּי עַל פְּנֵי הַבּוֹר הַטָּרִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁלִּיבִּי כָּבֵד כָּעוֹפֶרֶת וּכְשֶׁהָאָרוֹן עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ הָאַחֲרוֹנָה לְבֶטֶן הָאֲדָמָה רָאִיתִי בְּעֵינֵי רוּחִי גִּבּוֹר שֶׁהָפַךְ לְמַלְאַךְ… שֶׁעוֹלֶה וְעוֹלֶה וּמִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ מִלְּמַעְלָה מְנוֹפֵף בְּיָדוֹ, מְחַייֵּךְ וְאוֹמֵר: "אֲנִי בְּסֵדֶר, תִּהְיוּ חֲזָקִים, יִשְׂרָאֵל אִימְפֶּרְיָה"
לזכרו של רועי ברקת, חייל גדוד 13 של גולני, שנהרג ב-7 באוקטובר

ממ"ד הלב | כרמי כץ-בק, נוף הגליל

בְּסוֹף הָעֲלִיָּה, לִפְנֵי הַכְּנִיסָה לַחֶדֶר הַיְּמָנִי בָּנִיתִי לִי ממ"ד בְּגֹדֶל בֵּינוֹנִי.
yk13663968כרמי כץ בק
כָּל מָה שֶׁמַּדְאִיג, מַטְרִיד וְגַם כּוֹאֵב אֲסַדֵּר אֶחָד־אֶחָד בְּתוֹךְ ממ"ד הַלֵּב. אַקְפִּיד גַּם לְהַכְנִיס כְּאֵבִים בְּדִיעֲבַד וְדֶלֶת הַפְּלָדָה תִּנַעֵל לָעַד. אֲזַי בְּחַדְרֵי לִבִּי, תִּשְׁכֹּן רַק נֶחָמָה וְלֹא יִהְיֶה שָׁם זֵכֶר לְפַחַד וְאֵימָה גַּם שְׁתֵּי הָעֲלִיּוֹת, יָפוֹת וּנְקִיוֹת יְקַדְּמוּ יְמוֹת שָׁלוֹם כִּי דַּי לַמִּלְחָמָה.
הכותבת היא סבתא לשני חיילים

עוד יבוא היום | יגאל לוי, ראשון לציון

עוֹד יָבוֹא יוֹם וְהַשָּׁחוֹר יִהְיֶה יָרוֹק עוֹד יָבוֹא הַיּוֹם וְהַדָּרוֹם יִפְרַח וְיִהְיֶה אָדוֹם
yk13663965יגאל לוי
פְּרָחִים יָצִיצוּ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וְכַלָּנִיּוֹת יְכַסּוּ אֶת הַשְּׁמָמָה עוֹד יָבוֹא יוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ תָּאִיר לָנוּ פָּנִים וְהַפָּנִים יִהְיוּ מְלֵאִים בְּחִיּוּכִים הַפְּרָחִים יְחַיְּכוּ אֶל הָעוֹלָם וְהַשָּׁלוֹם יַעֲטֹף אֶת כֻּלָּם עוֹד יָבוֹא יוֹם יָד תֶּאֱחֹז בְּיָד אַחֶרֶת זוֹ אַרְצֵנוּ אֶרֶץ נֶהְדֶּרֶת
מעוניינים לכתוב לנו? שלחו ל-mesaprim23@gmail.com