הספרייה הלאומית של ישראל עלתה לאחרונה לכותרות עקב הצעת החוק שתכפיף את מינוי חברי הדירקטוריון שלה לשר החינוך יואב קיש, ואושרה בממשלה ביום שישי - אבל מהי בכלל הספרייה הלאומית, ומה תפקידה? מה מטרת החוק של השר, ומה הסכנה בו לפי המבקרים?
הספרייה, הגוף הלאומי המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של מדינת ישראל ותרבות העם היהודי, שוכנת בגבעת רם בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים. היא נוסדה על ידי ארגון בני ברית בשנת 1982, ומחזיקה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. הספרייה שומרת עותקים מכל ספר שהודפס באופן מסחרי בישראל ואוספת יצירות, מפות וכתבים הקשורים למדינה, ליהדות ולמזרח התיכון.
כל מידע כתוב שיצא לאור בישראל נשמר בספרייה הלאומית בירושלים, וכן ספרים נוספים שהיא רוכשת או מקבלת מתרומות. יעודה העיקרי הוא איסוף, שימור, טיפוח והנחלת אוצרות ידע, מורשת ותרבות - במיוחד כאלו בעלי זיקה לעם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל. עלות המשכן החדש שנבנה לספרייה על ידיד קרן הנדיב מוערכת בכחצי מיליארד שקלים, ונכון לשנת 2021 היא מתוקצבת ב-111 מיליון שקלים. כ-30 מיליון שקלים התקבלו כתרומה.
חוק הספרייה הלאומית
בנובמבר 2007 העבירה הכנסת חוק המגדיר את הספרייה כ"חברה לתועלת הציבור" ש-50% ממנה בבעלות המדינה, 25% בבעלות האוניברסיטה העברית והיתר בבעלות גופים שונים. על פי החוק, ל"חברה" ימונו מועצה ודירקטוריון. המועצה תמנה 14 חברים, ובראשה יעמוד נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הדירקטוריון ימנה 15-11 חברים.
הצעת החוק שאותה מקדם השר קיש תבטל את המעמד העצמאי של הספרייה הלאומית - כפי שנחקק ב-2007 - ותקנה לו את האפשרות לשלוט במינויים ולהדיח את הרקטור, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, שנחשב לדמות מוקצית בליכוד בעקבות חלקו בהגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. למרות התנגדותם הנחרצת של היועץ המשפטי למשרד האוצר עו"ד אסי מסינג והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה ההחלטה צורפה לחוק ההסדרים לאחר אישורה בממשלה.
גורמים במשרד החינוך טענו כי "לא ייתכן שנזרים מדי שנה עשרות מיליוני שקלים לספרייה הלאומית, ולשר לא תהיה אפשרות לפיקוח". מנגד, סופרים ומשוררים חוששים מהתערבות פוליטית בבחירת ההנהלה ודורשים את המשך תפקודה העצמאי. הם אף הזהירו כי "אם היוזמה תצא לפועל, לא נפקיד בספרייה את הארכיונים שלנו, נסרב לאשר למו"לים להעביר אליה עותקים מספרינו כפי שדורש מאיתנו החוק ולא ניתן יד לכל פעילות שלה".
מטעם הספרייה הלאומית נמסר כי "אנו מצפים מהמדינה להגן על הספרייה ולשמור על עצמאותה, כנכס התרבותי של כלל תושבי ישראל ויהודי התפוצות. אפשר עדיין לעצור את המהלך ולמנוע את תהליך ההרס של נכסי הרוח ואוצרות המדינה שלו". בנוסף, כך טוענים בספרייה, ישנו חשש כי תורמים ידרשו את האוספים אותם תרמו בטענה להתערבות פוליטית.