עובד אונר"א אחד מואשם בחטיפת אישה, עובד נוסף, כך נכתב בדוח, חילק תחמושת, והשלישי השתתף בטבח בקיבוץ בארי שבו נרצחו 97 בני אדם. כך חשף היום (שני) ה"ניו יורק טיימס", לאחר שבדק חלק מהחומר המודיעיני שהעבירה ישראל לארצות הברית בנוגע למעורבותם של 12 עובדי סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים בטבח ב-7 באוקטובר.
ביום שישי האחרון נפגש ראש אמ"ן אהרון חליוה עם שגריר ארצות הברית בישראל ג'ק לו, עם השליח האמריקני לעניינים הומניטריים דיוויד סאת'רפילד ועם גורמי מודיעין אמריקנים שהגיעו עימם, והציג בפני משלחת הבכירים את החומר המודיעיני הגולמי שבידי ישראל. המסמך שהוצג בפגישה, ושותף מאז עם בכירים אמריקנים נוספים ועורר סערה, מפרט את שמותיהם ומשרותיהם של עובדי אונר"א והחשדות נגדם. המסמך נחשף לראשונה בידי ה"טיימס", ושני בכירים מערביים אישרו כי הם בקיאים בתוכנו.
לפי המסמך, המודיעין הישראלי איתר שישה מעובדי הסוכנות בתוך ישראל ב-7 באוקטובר בעזרת איכון מכשירי הטלפון הניידים שלהם. החשד נגד עובדים אחרים התבסס, בין היתר, על האזנות לשיחות טלפון שביצעו בתוך הרצועה, שבהן דנו על מעורבותם במתקפה של חמאס. כמו כן, בתיק צוין כי שלושה עובדים נוספים, ששימשו במקביל לתפקידם באונר"א כחברים בזרוע הצבאית של חמאס, קיבלו הודעת טקסט, לפיה עליהם להתייצב בנקודת איסוף מוגדרת ב-7 באוקטובר, ולאחד מהם אף נאמר להביא טילי נ"ט המאוחסנים בביתו.
עוד צוין במסמך, שנמצא בידי קהילת המודיעין האמריקנית, כי מתוך ה-12, עשרה מהעובדים היו פעילי חמאס ואחד נוסף היה פעיל בג'יהאד האיסלאמי. במקביל, שבעה מהם עבדו כמורים למתמטיקה וערבית בבתי ספר של אונר"א, שניים נוספים עבדו גם הם בבתי ספר אך לא בתפקידי הוראה, והשלושה הנותרים עבדו כפקיד, עובד סוציאלי ומנהל מחסן, שאותו ה"ניו יורק טיימס" הצליח לאתר באמצעות הרשתות החברתיות.
3 צפייה בגלריה
עובד אחד חטף אישה, עובד נוסף סייע בחטיפת גופת חייל וחילק תחמושת. משאית אונר"א ליד מעבר רפיח
(צילום: REUTERS/Amr Abdallah Dalsh/File Photo)
במסמך פורטו לעומק מעשיהם של כמה עובדי אונר"א. אחד מהם היה יועץ בבית ספר בחאן יונס שלפי החשד חטף אישה מישראל ביחד עם בנו. המסמך התייחס בנוסף גם לעובד סוציאלי ממחנה נוסיראת שבמרכז רצועת עזה, שחשוד כי סייע לחטוף גופה של חייל ישראלי, חילק תחמושת למחבלים ותיאם תנועת כלי רכב בתוך ישראל ביום מתקפת הפתע.
שני הגורמים המערביים אמרו כי לא הצליחו לאמת את הפרטים. למרות שארצות הברית עדיין לא אישרה את הטענות של ישראל, גורמים אמריקנים הבהירו כי הטענות אמינות מספיק כדי להכריז על הקפאת הסיוע לאונר"א.
עובדי אונר"א הואשמו כי סייעו לחמאס במתקפה נגד ישראל, שבה נרצחו ונהרגו כ-1,200 אזרחים ונחטפו לרצועת עזה כ-240 נוספים, או בימים לאחר מכן. בזמן המלחמה חשפו צה"ל וארגונים אחרים כי חמאס משתמש במרפאות, בתי ספר וציוד של אונר"א למטרות טרור. בנוסף נחשף כיצד מורים באונר"א חגגו בטלגרם את הטבח נגד ישראל.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הצהיר אתמול כי "תשעה עובדים שהיו חשודים במעורבות פוטרו, אחד מת, וגורלם של שניים אינו ידוע". בנוסף, בעקבות החשדות החליטו מדינות רבות, בהן ארצות הברית, גרמניה, בריטניה, קנדה ואיטליה, לעצור את המימון לאונר"א.
מזכ"ל האו"ם גוטרש הבטיח להעניש כל עובד או"ם שהיה מעורב בטרור, אבל הפציר בממשלות השונות להמשיך את התמיכה באונר"א: "עשרות אלפי הגברים והנשים שעובדים עבור אונר"א, ושמתמודדים עם המצבים המסוכנים ביותר לעובדים הומניטריים, לא צריכים להיענש. אף שאני מבין את החששות, אני בעצמי זועזעתי מההאשמות, אני מפציר בממשלות שהשעו את הסיוע להבטיח לפחות את המשך פעולות אונר"א".
שלשום מחה הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזריני, על החלטתן של המדינות על הפסקת המימון. לזריני אמר שהחלטתן "מזעזעת", והזהיר שהיא מאיימת על המשך הפעילות ההומניטרית באזור – ובמיוחד בעזה. הוא קרא למדינות לשקול שוב את החלטתן.
אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, יהודה ושומרון ורצועת עזה. רוב כספי הארגון מיועדים להפעלה של בתי ספר. תקציב אונר"א עומד מדי שנה על כמיליארד דולר או יותר, ומעל ל-90% מהמימון שלה מגיע מתרומות של המדינות שעצרו את המימון לסוכנות.
ארה"ב היא התורמת הגדולה ביותר לאונר"א, ונכון ל-2022 העבירה לה 344 מיליון דולר. אחריה ניצבת גרמניה, עם 202 מיליון דולר, והאיחוד האירופי - עם 114 מיליון דולר (שאותם הבטיח לקצץ עקב ההסתה בספרי הלימוד). אוסטרליה, בריטניה, קנדה ופינלנד העניקו יחד מימון של 66 מיליון דולר. הלילה הודיעה גם יפן על הפסקת התמיכה באונר"א.
ישראל לוחצת כבר שנים לסגור את אונר"א, אך מדי שלוש שנים עצרת האו"ם מחדשת את המנדט לפעילות הסוכנות, שנכון להיום יפוג תוקפו ב-30 ביוני 2026. ממשל טראמפ הפסיק את המימון האמריקני לאונר"א, אך ממשל ביידן החזירו - למרות הטענות הישראליות על הסתה בספרי הלימוד שלה, העסקת פעילי טרור והנצחת בעיית הפליטות הפלסטינית.
