(צלמים אלי סגל בראל אפריים)
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע היום (רביעי) את דוד בוקובזה, בן 54, בהמתה באחריות מופחתת של חברו אבי אלתר וניסיון לרצח גרושתו והצתת דירתה בשנת 2017. במהלך המשפט, שנמשך יותר מחמש שנים, בוקובזה סירב לשתף פעולה עם תשעה סנגורים שונים מהסנגוריה הציבורית ולכן ייצג את עצמו, וכחלק מהמשפט גם חקר את גרושתו אותה ניסה לרצוח.
הסיפור התחיל שלוש שנים קודם לכן, בשנת 2014, אז בוקובזה חטף את הבנות שלו ושל גרושתו לתאילנד, לאחר שהיא החליטה לפתוח בהליכי גירושים. הוא הורשע ונידון ל-17 חודשי מאסר במסגרת הסדר טיעון, וכשהשתחרר יצא למסע הנקמה שבו רצח את אלתר, ניסה לרצוח את גרושתו, הצית את דירתה ולבסוף נסע לבית המשפט העליון שם הצית את עצמו בתוך רכבו.
לפי כתב האישום, בזמן מאסרו בגין החטיפה בוקובזה, תכנן להצטייד בנשק וערך רישומים מפורטים לטובת הוצאה לפועל של החלטתו. בין הרישומים עלתה האפשרות "לחסל" את אלתר ולקחת ממנו את אקדחו, באמצעותו רצה לפגוע בגרושתו ובאחרים.
5 צפייה בגלריה
לאחר הרצח של חברו וניסיון הרצח של גרושתו, בוקובזה הצית עצמו ברכב מחוץ לבית המשפט
(צילום: דוברות המשטרה)
בוקובזה ניהל את המשפט שלו בעצמו במשך יותר מחמש שנים, מאחר שטען כי הסנגורים מהסנגוריה הציבורית אינם מוכנים להציג את קו ההגנה שלו. הוא כפר בחלק מהעובדות בכתב האישום, וטען במהלך המשפט בעיקר טענות הקשורות לאירועים שקדמו לחטיפת בנותיו על ידו, לתלונותיו ביחס לפגיעה בהן ולטיפול הלקוי של הרשויות בתלונות אלו.
השופטים, בראשות סגנית הנשיאה יעל רז לוי, גילת שלו ואהרון משניות, הרשיעו את בוקובזה בהכרעת הדין בהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת, ניסיון לרצח גרושתו, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הצתה ועבירות נשק. הם ציינו כי התיק היה מלא מהמורות ומכשולים, שנבעו בעיקר מקשיים בייצוג הנאשם, לאור התנהלותו מול סנגוריו. נוכח המורכבות, השופטים שחררו את הסנגוריה הציבורית והנאשם נותר ללא ייצוג משפטי וייצג את עצמו.
"מורכבות זו גרמה להתמשכות ההליך המשפטי לפרק זמן חריג ושונה ביחס לתיקים אחרים, וזאת למרות מאמצים רבים שנעשו כדי לקדם את שמיעת התיק", הבהירו השופטים. התוצאה לכך היא שהנאשם עצמו חקר את גרושתו, אותה ניסה לרצוח.
בוקובזה במועד הגשת האישום נגדו
(בראל אפרים)
מורכבות נוספת התעוררה ביחס למצבו הנפשי של הנאשם בעקבות חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, שהוגשה עוד בתחילת ההליך. למרות שבהתחלה הנאשם אסר על באי כוחו לנקוט קו הגנה בהיבט הנפשי, הפסיכיאטר המחוזי הוזמן לעדות שאחריה מינה בית המשפט פאנל מומחים בתחום שהגיש חוות דעת. בסיום ההליך הוגשה גם חוות דעת מטעם ההגנה.
בפני בית המשפט עמדו לבסוף שלוש חוות דעת פסיכיאטריות שונות, שבכולן הייתה הסכמה על כשירותו הדיונית של הנאשם. המומחים גם הסכימו כי הנאשם סובל מהפרעה דלוזיונלית הכוללת מחשבות שווא. עיקרי המחלוקת היו שהפסיכיאטר המחוזי סבר כי הנאשם לא אחראי למעשיו באישום השני, אך אחראי לשאר העבירות. הפאנל סבר כי לנאשם לא עומדת הגנה של סייג אי שפיות הדעת, אך בנוגע להריגה של חברו יש לו אחריות מופחתת. המומחה מטעם ההגנה סבר כי לנאשם פטור מאחריות פלילית עקב אי שפיות הדעת בנוגע לכל העבירות.
סרטון שצילם בוקובזה ביום ניסיון הרצח
בהכרעת הדין בית המשפט העדיף את עדויות עדי התביעה באשר להתרחשויות ביום האירועים, ודחה כלא אמינה את גרסתו העובדתית של בוקובזה. בנוגע למצבו הנפשי של בוקובזה בית המשפט החליט לקבל את חוות הדעת של פאנל המומחים, ובהתאם נקבע כי לא עומד לנאשם הסייג לאחריות פלילית של אי שפיות הדעת.
בית המשפט טען כי בעניינו של הנאשם אין לומר כי מדובר ב"מחלה שפגעה ברוחו" באופן הנדרש בחוק, שכן אורח חייו ובוחן המציאות של הנאשם בכל מה שחורג מגבולותיה המצומצמים של הדלוזיה, לא נפגמו. עוד נקבע, כפי שקבע גם הפאנל בחוות דעתו, כי הנאשם הבין את הפסול במעשיו, וכי למרות ההפרעה הנאשם לא היה חסר יכולת של ממש להימנע מביצוע המעשים.
בנוסף ציינו השופטים כי קיים קושי לא מבוטל לדבר על אחריות מופחתת, כשהנאשם תכנן את מעשיו זמן רב, ועשה פעולות הכנה כה רבות, מחושבות ומכוונות מטרה. על כן, גם אם הוחלט בסופו של דבר לקבל את מסקנת הפאנל, הרי שהחלטה זו התקבלה לאחר לבטים רבים ולא בלי היסוס.
