ב-7 באוקטובר פרצו מחבלים לבית משפחת זק בקיבוץ כיסופים. הם רצחו את אתי ואיתי ואת בנם שגיא (15), שהסתגרו בממ"ד. תומר, שמשרתת במילואים באוגדת עזה, ואחיה הדר, נותרו לבדם. היום (ב') היא חזרה לראשונה לבית משפחתה, שהועלה באש על ידי מחבלי חמאס.
תומר זק חוזרת לראשונה לכיסופים
תומר הגיעה לבית הוריה כשהיא לבושה במדי צה"ל ומלווה בדוד שלה. "זה היה קשה מאוד", היא אמרה בכאב. "אני נמנעת מלהשתמש במילה קשה, כי זה תמיד נשמע קורבני, אבל זה היה עצוב מאוד וכואב".
בבית היא חיפשה מזכרות, אך האש שהציתו מחבלי חמאס גרמה לכך שכמעט לא שרד דבר בבית. "אני מזהה מהו כל שבר, אבל לא מצליחה לחבר את הדברים", אמרה תומר. "חיפשתי דברים ספציפיים, אבל כשלא מצאתי - זה היה מאכזב. פשוט מצב הזוי. הבית הפך לשכבות על גבי שכבות. הכל נהיה ערימה אחת של כל החפצים. הכל נעלם, חיים שלמים נמחקו. כל החיים שלי היו שם, כל החיים שלהם".
היא עברה לגור בערבה לאחר שחרורה מצה"ל והיא עובדת בתחום התיירות באזור. ביום שישי שלפני ה-7 באוקטובר היא הייתה בביקור אצל הוריה, ואביה החזיר אותה לביתה. זו הייתה הפעם האחרונה שהם נפגשו.
תומר אמרה כי היא מקווה שסיפורם של בני משפחתה, שנרצחו במתקפת הטרור יחד עם כלבם סוקה, יונצח. "בכוונה צילמתי את התמונות עם הנוף מהחלון של העצים והירוק, עם התקרה הפתוחה והשמיים הכחולים, מתלה הכביסה ועוד - כדי להראות עד כמה זה אבסורדי, שנוף הילדות שלי עדיין נשאר - והבית עצמו הוחרב לחלוטין", אמרה תומר.
לאחר שהשבעה על הוריה ואחיה הסתיימה, תומר התעקשה לצאת למילואים ולאחר כמה דחיות - היא שובצה בסופו של דבר באוגדת עזה. "מיד אחרי השבעה כבר ארגנתי תיק. ממש כבר רציתי לצאת למילואים", היא סיפרה. "לא יכולתי לחכות עוד. רציתי לעשות כל דבר שייתנו לי".
