ההודעה הדרמטית שמשרד ראש הממשלה פרסם אתמול (ראשון), לפיה הנחה לבצע את פרויקט פיתוח שדה הגז מול רצועת עזה – 36 ק"מ מקו החוף, מתייחסת להסכם שהושג בין מצרים לבין הרשות הפלסטינית. לכאורה הוא אמור להיטיב עם הרשות הפלסטינית אך לדברי גורמים שמעורבים בנושא אין ערובה שהכסף לא יזלוג לחמאס.
במשך שנים נמנעה ישראל מלקדם את הפרויקט עד שלא תהיה פריצת דרך בסוגיית השבויים והנעדרים. ואולם, גורמים בכירים במשרד רה"מ אמרו, כי "נושא השבויים והנעדרים היה ונותר תנאי לפיתוח תשתיות בעזה. כאן לא מדובר בתשתית עזתית אלא בהסכם עם הרשות הפלסטינית ומצרים".
הגורמים הזכירו שכל גורמי הביטחון בישראל המליצו לדרג המדיני לאפשר את הפרויקט. אותם גורמי ביטחון המליצו גם לקדם את הסכם הגז עם לבנון – אלא שאז נתניהו ואנשיו לא קיבלו את ההמלצה והתנגדו בתוקף להסכם.
הנושא הובא לפתחה של הממשלה הקודמת בתקופת הבחירות והיא העבירה את ההכרעה לממשלה הבאה. מאז הקמת הממשלה הנוכחית הנושא נבחן על ידי המל"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. האמריקנים הפעילו לחץ כבד על ישראל לבצע את הפרויקט. מדובר במחווה ישראלית הן למצרים והן לאמריקנים. לפי הערכות, ישראל תדרוש ערבויות מהמצרים שהתמלוגים לא יגיעו לחמאס.
בכירים באופוזיציה אמרו כי "האמריקנים לחצו על נתניהו והמצרים שמו את זה על השולחן כחלק מהבנות 'מגן וחץ', אבל זה אומר שיש פה הכרה דה-פקטו ברשות הפלסטינית כיישות מדינתית. הרי אם יש הסכם תגמולים, זה אומר שאנחנו מסכימים שזה מים טריטוריאליים של הרשות. רק למדינות יש מים טריטוריאליים".
שמחה גולדין, אביו של החייל הדר גולדין שגופתו מוחזקת ברצועת עזה, תקף את ההחלטה. "זה רע מאוד משום שיש הסכם שקשור בעזה ולא מותנה בהשבת החיילים והאזרחים. שלא יספרו לנו סיפורים שזה הולך לרשות. זה מול חופי עזה, וברור שחמאס יקבל את התמלוגים. והכי חשוב אם מצרים מעורבת בעניין הזה, אז צריך לפחות להשיג ממצרים הסכמה שזה תלוי בשבויים ובנעדרים. אם זה חשוב למצרים הם יכולים להפעיל לחץ על החמאס", אמר גולדין ל-ynet. "כל מה שקשור לעזה צריך להיות מותנה בהשבת הבנים".
4 צפייה בגלריה
נתניהו. בכירים באופוזיציה: "זו הכרה ברשות הפלסטינית כיישות מדינתית"
(צילום: עמית שאבי)
בהודעת משרד רה"מ נכתב כי "במסגרת התהליכים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין מצרים והרשות הפלסטינית, בדגש על פיתוח הכלכלה הפלסטינית ושמירה על היציבות הביטחונית באזור, הוחלט לקדם את פיתוח שדה הגז מול עזה (GAZA MARIN). מימוש הפרויקט כפוף לתיאום בין מנגנוני הביטחון ולשיח ישיר עם מצרים בתיאום עם הרשות הפלסטינית, ולהשלמת עבודת המטה הבין-משרדית שמובלת על ידי המטה לביטחון לאומי, לצורך שמירת האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל בסוגיה".
סוגיית פיתוח שדה הגז מול עזה נמצאת על השולחן מאז שנמצא, בספטמבר 2000. השדה ממוקם כ-36 ק"מ מהחוף, קידוח "מרין 1" נקדח לעומק 1,895 מטר, כשעומק המים באתר הקידוח כ-550 מטר. לפי הערכות ראשוניות אז, השדה מכיל כ-25 מיליארד מטר מעוקב (BCM), בשווי מוערך של כשמונה מיליארד דולר. באוקטובר 2000, עם פריצת האינתיפאדה השנייה, בוטל קידוח "מרין 2". למרות זאת החלה "בריטיש גז" במשא ומתן לאספקת גז לחברת החשמל ועם קבוצת האחים עופר לאספקת גז למפעלי כימיקלים לישראל ולתחנת הכוח רמת חובב, שהייתה אז בהקמה.
בתחילת 2002, חתמה החברה על הסכם עם האחים עופר, לפיו ירכשו ממנה 0.8-0.7 מיליארד מ"ק לשנה, וחצי מיליארד מטר מעוקב בשנה לחברת החשמל. בסך הכול חתמה "בריטיש גז" עם ישראל, בשלב הראשון, על חוזים לאספקת 1.4-1.3 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה, כמות שהייתה בה כדאיות להקמת מערך הפקה. ב-2004 נחתם הסכם נוסף עם האחים עופר לאספקת גז לתחנת הכוח במישור רותם. ביצוע ההסכם התעכב בעקבות מחלוקות פוליטיות שונות, תחילה ראש ממשלת ישראל אריאל שרון הטיל וטו על רכישה של גז פלסטיני, ואילו שר האנרגיה יוסף פריצקי תמך בהסכם, כדי ליצור תחרות בשוק האנרגיה בישראל. לבסוף, בספטמבר 2005 אישר שרון את רכישת הגז מעזה.
במאי 2005, אישר משרד הביטחון ל"בריטיש גז" לבצע את קידוח "עזה מרין 3" בשדה הגז נועה במבנה גיאולוגי משותף לישראל ולפלסטינים, הנמצא משני צדי הגבול הימי. במקביל קיימה החברה משא ומתן עם שותפות ים תטיס, שהחזיקה במאגרים מצידו הישראלי של הגבול, על הפקה משותפת של גז מהמאגר. הפרויקט לא יצא לפועל ו"בריטיש גז" הודיעה שהיא מפסיקה את קידוחיה בישראל ועזה (כולל הפרויקט שהביא לתגלית של שדה הגז תמר). בפברואר 2006 הודיעה החברה שהיא חוזרת לפעול בשוק הגז הטבעי בישראלי.
ב-2007, תחת רה"מ אהוד אולמרט, המשא ומתן בין "בריטיש גז" וישראל הותנע מחדש והצדדים אף הספיקו לנסח טיוטה משותפת, שנועדה להיכנס לתוקף ב-2009. על פי הסיכום המוקדם, ישראל הסכימה לרכוש חצי מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי תמורת 4 מיליארד דולר. בעקבות דרישת ישראל, הכסף היה עתיד להיכנס לחשבון שאינו נגיש ישירות לגורמי הרשות הפלסטינית, ומצוי בפיקוח צד שלישי. בבחירות 2006 זכה חמאס לראשונה לרוב בפרלמנט הפלסטיני. שינוי פוליטי זה, שהמשיך בהשתלטות ארגון הטרור על רצועת עזה שנה לאחר מכן, הוביל לנסיגת ישראל מהנכונות לחתום על העסקה, בטענה כי הרווח הכספי שיצמח לחמאס מהעסקה ישמש לפעילויות טרור נגד ישראל.
במרץ 2011, ביקש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לחדש את המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית לרכישת גז טבעי ופנייה רשמית בנושא הועברה ללשכתו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. הפנייה נעשתה כמה ימים לאחר הפיצוץ בסיני, שהביא להפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל. בין השנים 2012–2013, ישראל והרשות הפלסטינית פתחו במשא ומתן בניסיון נוסף להגיע להסכמה בנושא, אך עקב התנגדות חמאס לכל הסכם בנושא שלא יתנהל דרכו, המשא ומתן נעצר בשנית.
בתחילת 2014, בעקבות ביקור של אבו מאזן במוסקבה, החל משא ומתן לבחינת אפשרות למעורבות של חברת "גזפרום" בפיתוח שדה הגז, במסגרתה החברה תשקיע בפיתוח השדה כמיליארד דולר. באפריל 2016, הרשות הפלסטינית חתמה על מסמך עקרונות לניהול משא ומתן על אספקת גז לתחנת הכוח המתוכננת בג'נין ממאגר מרין. באפריל 2018, חברת BG (שהפכה לחברת בת של תאגיד האנרגיה "רויאל דאטש של") ויתרה על הזכיות בשדה והן עברו חזרה לקרן ההשקעות הפלסטינית (PIF) בתנאים שלא פורטו. ביוני 2018 הודיעה הרשות הפלסטינית שתתחיל בפיתוח המאגר, והחלה במשא ומתן עם חברת "אנרג'יאן" על הסכם פיתוח.
פורסם לראשונה: 22:59, 18.06.23
