נשיאת העליון לשעבר, השופטת מרים נאור, העומדת בראש ועדת החקירה הממלכתית לחקירת האסון במירון, הודיעה לאחרונה שהיא מתחילה לזמן עדים שיופיעו בפניה, בהם המפקד לשעבר של מחוז צפון במשטרה, ניצב שמעון לביא, ניצב בדימוס אלון אסור, מנהל המרכז לפיתוח המקומות הקדושים, יוסף שווינגר ואחרים.
עצם הקמת הוועדה מבורכת, בין השאר משום שזו הייתה דרישה של חלק גדול ממשפחות נפגעי האסון, דרישה שממשלת נתניהו סירבה לה כדי להגן על הרבנים שמאחורי המפלגות החרדיות. אבל כדי שההחלטה תשיג את האפקט המתבקש חייב לחול שינוי מהותי בדרך התנהלותן של ועדות חקירה: הן צריכות להיות שקופות לציבור.
הריטואל בישראל קבוע: 1. קורה אסון גדול. 2. יש לחץ על הממשלה להקים ועדת חקירה. 3. לפעמים זה עובד. 4. ואז כולם שוכחים ממה שקרה. 5. שנתיים אחר כך נופל דו"ח של הוועדה בבום על הציבור, שאין לו מושג מאיפה דגו עכשיו את הפרשה העבשה ההיא.
יהיה בכך יתרון גם מבחינת התקשורת, שהורגלה בשנים האחרונות רק לקבל את טיוטת הדו"ח הסופי ולדווח עליה. אם תהיה שקיפות, היא תיאלץ להיות מעורבת יותר
הסיבה לכך היא שאף שחוק ועדות החקירה (למזוכיסטים - סעיף 18א') קובע ש"ועדת חקירה תדון בפומבי, ואולם רשאית היא לקיים דיון, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות" - לממשלות וגם לוועדות עצמן מאוד נוח שהדיונים יתבצעו הרחק מעין הציבור. לממשלה זה נוח כי מדובר במידע מביך שמגיע לאחר מעשה. לוועדות זה נוח כי הן מעדיפות להתנהל על מי מנוחות, ולא להיות באור הזרקורים כל הזמן. התוצאה בפועל היא שוועדות חקירה משתפות פעולה עם קו האופי הישראלי הטיפוסי של היעדר זיכרון ציבורי.
לשקיפות בפעילותן של ועדות חקירה יש כמה יתרונות מובהקים. ראשית היא מחזירה את אמון הציבור בפעילות הוועדה. הציבור יוכל לראות כיצד מתרחש התהליך, מה השאלות שנשאלות ומה התשובות שניתנות להן. שנית, שקיפות מייעלת את עבודת הוועדה. ועדות מורכבות לעתים קרובות מאנשי המערכת בלבד, ולכן אם לציבור יש גישה לעבודתן, הוא יכול להעלות שאלות שחברי הוועדה עצמם לא חשבו עליהן. שלישית, יהיה בכך יתרון גם מבחינת התקשורת, שהורגלה בשנים האחרונות רק לקבל את טיוטת הדו"ח הסופי ולדווח עליה. אם תהיה שקיפות, היא תיאלץ להיות מעורבת יותר, והמעורבות הזו תוביל בתורה לעניין גם בציבור.
עינת עובדיהבעשורים האחרונים ישנה נסיגה מסוכנת מהמחויבות לאזרחות, בין השאר מתוך התפיסה הקונספירטיבית ש"ממילא סוגרים הכל בחדרים סגורים". שינוי התנהלות הוועדות יסייע להפיג אמונות כאלה, וחשוב לא פחות - יאפשר לנפגעים לחוות תיקון.
הצעה שניסח מכון "זולת" זורק את הכפפה לכנסת, שתתבקש לתקן את חוק ועדות החקירה כך שיחזיר אותו למצבו הראשוני, תחת שקיפות לציבור. הפרוטוקולים שלהן צריכים להיות חשופים אלא אם יש סכנה ממשית לביטחון המדינה, ליחסי הציבור שלה או הכלכלה שלה, או שהפרוטוקולים יפגעו באופן בלתי סביר בפרטיותו או שלומו של אדם. ועדות חקירה אינן כלי טיוח אלא כלי של הציבור לדרישת דין וחשבון. הגיע הזמן להשיב אותן למטרתן המקורית.
- עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה: 10:36, 08.08.21
