מזכיר המדינה מגיע לישראל, ראש המוסד ממריא לקטאר: בפעם השנייה תוך שבוע, יגיע ראש המוסד דדי ברנע לדוחא, בניסיון לקדם את עסקת החטופים. נסיעתו של ברנע לקטאר יצאה לפועל לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו לנענה בקשתו, ואישר למשלחת בראשותו של ברנע לצאת למפגש עם ראש ה-CIA וויליאם ברנס, ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד אל-ת'אני ושר המודיעין המצרי עבאס כמאל.
במקביל, לישראל יגיע - בפעם השמינית - מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, וימשיך בלחץ האמריקני על ישראל. בלינקן יגיע היישר ממצרים וסעודיה אל ביקור בזק, שבמהלכו ייפגש עם נתניהו בארבע עיניים ולאחר מכן עם חברי קבינט המלחמה כדי לדון בקידום עסקה, בהגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה ובפעולת ישראל ברפיח - שארצות הברית מודאגת ממנה מאוד ומבקשת להציג רעיונות חלופיים. בלינקן ייוועד גם עם משפחות החטופים ויעזוב את הארץ עם כניסת השבת.
בישיבת קבינט המלחמה בבוקר, לפני פגישת חבריו עם בלינקן, תהיה דרישה מצד חלק מהמשתתפים להרחיב את המנדט של צוות המשא ומתן, מאחר שהמנדט הנוכחי לדבריהם לא מאפשר לצמצם את הפערים. במסיבת עיתונאים שערך בלינקן בסעודיה הוא אמר כי הפערים מצטמצמים ויש אפשרות להגיע לעסקה, אבל גורמים שמעורבים במגעים אמרו כי הפסגה בדוחא לא מעידה על פריצת דרך. עם זאת, אמרו, יש התקדמות חשובה ומדודה בשיחות.
"יש הידברות וראש ממשלת קטאר, ביל ברנס וראש המודיעין המצרי מגיעים לקטאר כולם כדי לתת רוח גבית לתהליך, לדחוף ולסייע במהלך שמתחיל להתקדם", אמרו. "הדבר לא מעיד על פריצת דרך. יש עוד דרך ארוכה ומורכבת אבל בהחלט יש התקדמות".
לדבריהם, "הייתה הצעה של חמאס שלא מקובלת לחלוטין. הייתה תשובה ישראלית שלא מקובלת על חמאס. המשא ומתן נועד לצמצם פערים. הם עדיין לא צומצמו, עדיין יש דרך ארוכה, יהיו עוד משברים. צריך להחזיק אצבעות שההתקדמות - גם אם לא גדולה - תימשך עד להבשלה של עסקה".
בישראל מדברים על לחץ אמריקני חסר תקדים להתקדם לעסקה. האמריקנים מבינים שעסקה בעת הזאת תדחה עד להודעה חדשה פעולה ישראלית ברפיח, ותאפשר להם לקדם את תוכנית הדומינו שלהם שכוללת הסדר בין ישראל לחיזבאללה בצפון, נורמליזציה עם סעודיה וקידום תוכניות לשיקום עזה ביום שאחרי.
ישראל הסכימה להגמיש את העמדות שלה ביחס למתווה פריז שהתקבל על ידי ישראל ולהתקרב במקצת לעמדות חמאס - אך הפערים עדיין גדולים מאוד. גורמים שמעורים בנושא אומרים שחמאס מתעקש להסכים קודם על חזרת האוכלוסייה לצפון עזה וישראל מתנגדת ועומדת על כך שידונו קודם במפתחות השחרור. מבחינת ישראל חזרה לצפון עזה היא קו אדום וויתור על הישגי המלחמה, מאחר שחמאס יוכל לחזור לצפון ולשקם את עצמו.
בשבוע הבא ייצאו לוושינגטון השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר והיועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי, לשיחות בנושא הפעולה ברפיח שישראל עומדת כי יש לעשותה. בריאיון לפודקאסט של העיתונאי האמריקני הניאו-קונסרבטיבי דן סנור הסביר דרמר את הצורך בפעולה ברפיח, וגם פירט את הישגי המלחמה: "מתוך 24 גדודי חמאס, ישראל הביסה כמעט 19 גדודים. זה משאיר 5.5 גדודים, ארבעה מהם ברפיח. בכל אחד 1,000 איש. אולי המספר הוכפל כי מחבלים מהצפון הלכו לדרום והצטרפו לגדודים ברפיח. יש אולי 8,000 מחבלים ברפיח. אנחנו ניכנס לשם ונשמיד את הגדודים הנותרים של חמאס. זה לא אומר שנהרוג 100 אחוז. במונחים צבאיים אתה מביס גדוד שלפחות 50% הרוג או פצוע. צריכים להשלים המלאכה ברפיח. זה מורכב כי יש מעל 1.4 מליון אזרחים. אנו צריכים לפנות אותם מרפיח כדי להוציא אותם מאזורי הסכנה".
דרמר העריך כי 12 אלף מתוך 40 אלף מחבלי חמאס נהרגו, ועוד 2,000 נתפסו. לגבי יכולות הטילים של חמאס שנותרו אמר: "הם ירו 13 אלף רקטות. המספר ירד דרמטית כי ירו הרבה, השמדנו הרבה ונשאר להם מעט. פגענו במתקני הייצור של רקטות. למיטב ידיעתי השמדנו את רוב המפעלים הגדולים – אולי נשאר להם אחד. אין להם יכולת לייצר רקטות. רקטות לטווח ארוך: מעל 90 אחוז הושמדו. 75% מהרקטות קצרות הטווח הושמדו. במנהרות - יש 500 ק"מ מנהרות טרור. אנחנו משמידים אותן בשיטתיות ולוקח זמן לעשות את זה בבטחה".
בריאיון העריך דרמר ש- 35% מהמנהרות הושמדו, "וכל יום אנחנו משמידים עוד. הגענו למנהרה שבה שהה סינוואר והם ברחו כשהם משאירים מאחור הרבה כסף. כשאתה קודח מלמעלה – המנהרות יכולות להיות 50-60 מטר מתחת לאדמה. להשמיד אותן זה לוקח זמן וצריך לעשות בזהירות. אנו קרובים לנטרול היכולות הצבאיות של חמאס וברגע שניכנס לרפיח – ורה"מ אמר שברגע שרפיח יחל אנו שבועות מסיום המלחמה. להשמיד את הגדודים זה שאלה של כמה שבועות ואז הקרבות הגדולים במלחמה יסתיימו".
ובינתיים, ארצות הברית צפויה להביא היום להצבעה במועצת הביטחון של האו"ם הצעת החלטה שנוגעת למלחמה בעזה – שכוללת החרפה של הנוסחים. בניסיון לגבש תמיכה רחבה יותר בטקסט, הכניסו האמריקנים שני תיקונים לנוסח ועדכנו את ההחלטה.
במסגרת התיקון הראשון הוחרפה השפה בנוגע לצורך בהפסקת אש ונכתב כי "נקבעת החשיבות בהפסקת אש מיידית". אין כאן דרישה להפסקת אש ונשמרת הזיקה בין הפסקת האש לשחרור החטופים. לפי התיקון השני, התווספה הקביעה כי סיגריד קאאח היא המובילה את מאמצי השיקום ברצועה. לפי הערכות הדבר נובע בגלל מאבקי כוח פנימיים באו"ם. ההחלטה האמריקנית כוללת אמנם גינוי חריף לחמאס אך יש בה אלמנטים בעייתיים מבחינת הדאגה מפעולה קרקעית ברפיח והתנגדות להקמת אזורי חיץ ברצועה.
בישראל מעריכים, כי בעקבות הוספת התיקונים המוזכרים והחרפת הנוסחים, הצליחה ארה"ב להבטיח תמיכה של תשע מדינות או יותר, שכן לולא כך לא הייתה מביאה את ההחלטה להצבעה. עם זאת, להערכת ישראל, צפוי וטו רוסי/סיני על היוזמה האמריקנית.
במועצת הביטחון צפויה הצבעה נוספת על הצעה של 10 המדינות הלא קבועות במועצת הביטחון. החלטה הזאת היא החלטה קצרה וממוקדת, וכוללת דרישה להפסקת אש הומניטרית מיידית למשך הרמדאן, לצד דרישה לשחרור מיידי ובלתי מותנה של כל החטופים, וללא אזכור כלל של חמאס. בנוסף מדגישה ההחלטה את הצורך בהרחבת הסיוע ההומניטרי לרצועה.
ישראל פועלת מול ידידותיה להימנע בהצבעה זו, מאחר שאינה עושה קישור בין הפסקת אש לבין שחרור החטופים. בישראל סבורים כי בעיתוי הנוכחי, שבו מתקיימות שיחות רגישות בנושא שחרור החטופים, הדרישה להפסקת אש מיידית תחזק את חמאס, תשחק לידיו ועלולה לפגוע במאמצים לגבש עסקה.
במקביל, קיבלו מנהיגי האיחוד האירופי שורת החלטות - ואחרי מאבקים קשים שניהלה ישראל מאחורי הקלעים, בין ההחלטות לא נכללת דרישה חד-משמעית להפסקת אש, אלא נוסח מרוכך. זאת, אף ששר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל אמר כי המצב בעזה הוא "כישלון של האנושות". עם זאת, בין ההחלטות שהתקבלו נכללת הקריאה לזירוז סנקציות כלפי "מתנחלים אלימים".
פורסם לראשונה: 23:54, 21.03.24