על רקע נפילתו של משטר אסד, הוחלט ביממה האחרונה לתגבר כוחות צה"ל בחזית הגולן, והחלו פעולות לעיבוי המכשול ההנדסי בגבול: "מזרח חדש". דובר צה"ל הודיע אמש (ראשון) כי "לאור הערכת המצב ובמסגרת הגברת המוכנות בגזרת רמת הגולן ביממה האחרונה, כוחות צה"ל בקרקע ובאוויר פרוסים בחזית הגולן. בנוסף, בעורף מגוייסות כלל מחלקות ההגנה".
החל משעות הלילה אתמול החל צה"ל לסגור כבר אזורים חקלאיים סמוך לגדר המערכת, וכוחות שריון וחי"ר נפרסו באזור החיץ מעבר לגבול, כדי להיערך לאפשרות של התקרבות מורדים חמושים לשטח ישראל. צה"ל אף סייע אמש להדוף מתקפה של המורדים בסוריה נגד מוצב של האו"ם באזור הכפר חאדר, שליד מג'דל שמס. בהודעה מטעם דובר צה"ל נכתב כי "זוהתה התקפה של חמושים לעבר מוצב של האו"ם באזור חאדר בסוריה. צה"ל מסייע כעת לכוח האו"ם להדוף את המתקפה".
בעוד ישראל הייתה קשובה למלחמה נגד חמאס ברצועת עזה ולזו נגד חיזבאללה בלבנון, באוגדה 210 של צה"ל נערכו השנה גם לאיום הפלישה לישראל מכיוון סוריה. הכוחות ביצעו סדרה של פעולות הנדסיות להקמת תעלות נ"ט עמוקות בקצה הרחוק יותר של הגבול, בקצה קו אלפא, ואף הפעילו מחדש מוצבים ישנים.
ההיערכות לפלישה לישראל - עוד לפני קריסת אסד
בחודש אוגוסט נחשף ב-ynet בתיעוד מיוחד אופן ההיערכות של צה"ל לפלישה לגולן, בין היתר באמצעות קווי הגנה חדשים, מוצבים מ-73' ורחפנים מתאבדים. כך למשל, בקרחת יער קטנה, מאות מטרים ממעבר קוניטרה, הוצבו אז שני טנקים חבוטים, שסוככו על מוצב "קיפוד" שקם לחיים אחרי 50 שנה, בדומה לתעלות ההנדסיות הסמוכות שחודשו נגד פלישה קרקעית מסוריה.
באותם ימים הוצבו גם מקלעים ואמצעי תצפית של לוחמי חי"ר בחרכיו החלודים של המוצב הקטן, זכר למלחמת יום הכיפורים. הם כוונו מזרחה, כשמעליהם האיום האווירי היה בכלל מצפון מערב – מלבנון. כבר אז, תחת מטחי רקטות וכטב"מים של חיזבאללה לעבר יישובי הגולן, ניסו פעילי טרור להתקרב ליישובים הישראליים בחסות הצבא הסורי - ולפתוח גם מפה חזית קרקעית שתעסיק את צה"ל ותבריח עוד ישראלים לעומק המדינה, בפרוץ עימות צבאי נרחב.
אך בצה"ל פעלו בהתאם, ואיישו מחדש מוצבים בני 50 ו-60 שנים שהפכו לאתרים היסטוריים בגבול, כמו בעמק הבכא ומול תל-חרה; שיקמו מכשולים הנדסיים כתעלות ישנות נגד פלישת טנקים שיעכבו קמעה את כניסת הפיק-אפים של המיליציות ופעילי חיזבאללה ממזרח ביום הדין; ובעיקר שינו תפיסה: כל מבנה ברצועה המפורזת שבו נעשה שימוש צבאי מול ישראל – מופצץ, כל "רועה צאן" שמתקרב בכסות תמימה לאסוף מודיעין, נעצר או חוטף כדור ברגל, כל סנטימטר ב"קו אלפא" שמעבר לגדר אך בשטח ישראל זוכה לנוכחות צה"לית יומית.
למעשה, כל חייל וקצין באוגדה 210 החולשת על 80 הק"מ שבין חמת גדר למג'דל שמס תוכנן למשימה אחת - כיצד למנוע את 7 באוקטובר ברמת הגולן. בצה"ל העריכו אז כי בטווח מינימלי של כ-40 ק"מ ואילך מהגולן, יש עשרות אלפי פעילי מיליציות פרו-איראניות "מובטלים" ברחבי סוריה ובעיראק, שעדיין מקבלים שכר, אימונים ואמצעי לחימה מטהרן, אך מאז סוף מלחמת האזרחים ב-2019 באזור הם בעיקר יושבים על הגדר, מחכים לפקודה, כמעין שכירי רכב מנוסים, ערב רב שלא סרים למשטר אסד.
בצה"ל הבטיחו כי הם רחוקים דיו מהגבול עם ישראל, כשבתווך כוחות שיטור רוסים וצבא סורי, שכעת כאמור כבר לא נמצאים שם, אך בעיקר יכולת ישראלית לנטר ולעקוב אם יחלו לדהור על הטנדרים שלהם מערבה לעבר רמת הגולן.
התוכנית למניעת 7 באוקטובר בצפון
ביצור הגבול עם סוריה החל עם תחילת מלחמת האזרחים לפני כעשור בהקמת גדר "שעון חול" גבוהה וחדשה, מהסוג שנפרץ בקלות ב-7 באוקטובר מול עזה. לכן לוחמי ההנדסה הקרבית עבדו סביב השעון, העבירו במקום הזה באופן מעשי את קורסי ההכשרה שלהם ואף עוד מלפני 7.10.
"יש לנו תוכנית כיצד למנוע הגעה של מסות של מחבלים, תוך ניצול תוואי השטח ברמה שרובו מישורי ונשלט בתצפית", אמר אז ל-ynet אחד הקצינים, "בסוף זה ניתוח קרקע, יש כאן מעברים הכרחיים וגם מכשולים טבעיים כוואדיות מחורצות בנחל הרוקאד שבדרום הרמה, שכל אויב חייב לקחת בחשבון, וקודם כל אנחנו". אזור החיץ כאן על בסיס הסכם הפסקת האש מ-1974 נמתח בין עשרות מטרים לקילומטר בממוצע, מגדר המערכת ועד לשטח המפורז המסומן בקו חביות על תרנים. מעבר ל"קו אלפא" זה יש את "קו בראבו", עוד כברת דרך צרה שבה לאף כוח צבאי כבד אסור לשהות.
במלחמת האזרחים ישראל העלימה עין מהגעה של כוחות משוריינים סורים למרחב שנושק לגבול, כולל לתוך כפרים צמודים כחאן-ארנבה, כדי לנסות ולאפשר לצבא הסורי להילחם במורדים ובהם בג'בהת אל-נוסרא, אותו סניף של דאעש מול ישראל. אך בחודשים האחרונים זוהתה תנועה קלה של כלים משוריינים מהצבא הסורי בקרבת הגבול אבל לא באופן שמפר את הסכמת האש, ולא בטווח ראייה או משקפת. בסך הכך, מקו גדר המערכת שנראה לעין ועד לשטח הסורי - מפרידים בין קילומטר לעשרה קילומטרים ברצועת השטח הכפולה שבין שתי המדינות, תלוי באזור שברמה. בצה"ל סבורים כי פרימטר ארוך ורחב זה יהווה מרחב אבטחה מספק מפני פלישה ללא התרעה מודיעינית.
לצד הפעילות של צה"ל וסוללות תותחים חדשות וארטילריה מדויקת שנפרסו במרחב במהלך השנה, אוגדה 210 הקפידה לשלוח כוחות כל יום אל מעבר לגדר המערכת, באופן גלוי ורועש, למימוש הריבונות הישראלית. פקחי אונד"וף, שבסיסם הותקף כאמור על ידי המורדים אמש, פטרלו שם כל העת, ומעבר קוניטרה, עליו השתלטו המורדים, נפתח למעשה שלוש פעמים בשבוע רק עבורם.
אולם האוגדה המרחבית כאן היא בבסיסה הגנתית, ואחרי טראומת 7 באוקטובר צה"ל בנה שם קווי הגנה מפני פלישת אויב: הקו הקדמי שתואר לעיל, עם איוש מחדש של מוצבים ישנים, עמוסים בקורי עכביש בין מחילות ותעלות וכעת גדושים בלוחמים, בעיקר מגדודי מילואים; וקו הגנה שני על בסיס היישובים עם כיתות כוננות חמושות לעילא ומיומנות לצד מוצבי "קיפוד" קטנים. אומנם זה נשמע כתסריט דמיוני וארכאי שמתאים לתקופות קהלני ויה-יה, אבל ההלם של 7 באוקטובר גרם לצה"ל שינוי חסר תקדים בכל גזרות הגבול. "אנחנו כבר מתרגלים את תפיסת ההגנה החדשה, כמעבר משגרה לחירום, עם היישובים ועל בסיס הכוחות הקיימים עוד לפני שתגיע התגבורת", הסבירו אז בצבא.
צה"ל חיזק באזור גם את האיסוף המודיעיני, וגם צייד את הכוחות בעוד אמצעי נפץ קטלניים. כך הוקמה לה פה בנובמבר שעבר ובחסות המלחמה בדרום והלחימה בגליל יחידת רחפנים חדשה באוגדה, למגוון משימות: מתיעוד האויב וגילויו, ועד לחיסול מחבלים באמצעות הסחה והטעייה על ידי חוליות של רחפנים מיוחדים.
פורסם לראשונה: 22:15, 08.12.24