האם ישראל בדרך למימוש הרעיון של ממשל צבאי ברצועת עזה? לפי המעשים בשטח, נראה כי ישראל אכן העלתה הילוך בכל הקשור למימוש המהלך. חבריו הבכירים של נתניהו לקואליציה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כבר הביעו את דעתם בעניין אינספור פעמים, אך כעת נראה כי הדברים מקבלים דחיפה בשטח. ל-ynet נודע כי בימים האחרונים מתחילים במערכת הביטחון לפעול באופן אקטיבי מול חברות חיצוניות שיטפלו בכל נושאי הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה, תחת פיקוח ישראלי.
פתיחת מעבר כיסופים להעברת סיוע הומניטרי לעזה
(צילום: מתפ"ש)
מדובר במימוש בשטח של תוכניות שהיו על הנייר. בנוסף, צה"ל מעמיק ברצועה את תפיסת השטח, מרחיב את הצירים שבהם הוא מחזיק ומקים מעין "מאחזים צבאיים" - כל זאת בדרך לתפיסת שטח רחב והחלת שלטון צבאי הלכה למעשה ברצועה. בימים האחרונים מתקיימים דיונים ערים בנושא בין הגורמים השונים, בהם שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ, בכירי מערכת הביטחון ושרים בכירים נוספים, בכדי לקדם את המדיניות.
לפי גורמים המעורים בפרטים, כמה גורמים בפיקוד הדרום דוחפים מתוך המערכת ליישום שלטון צבאי ברצועה, ומייצרים שיח מול הדרג המדיני בעניין. השינוי, או המעבר לפעולות אקטיביות, מגיע על רקע שני שינויים משמעותיים שעיכבו את חברי הקבינט מהצד הימני לנתניהו, וכעת הוסרו מהדרך: החלפת שר הביטחון יואב גלנט בישראל כ"ץ, וניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב. גורמים המעורבים בפרטים מספרים כי השר גלנט היה לעומתי לרעיונות שהגיעו מכיוונו של סמוטריץ' בנוגע ליו"ש ולעזה, וייצג את עמדת מערכת ביטחון בשלל נושאים.
בין היתר גלנט התנגד לעמדתו של סמוטריץ' בנוגע להריסת מאחזים, הוצאת צווי מעצר מנהליים לפעילי ימין קיצוני וגם כאמור בנוגע לסוגיית היום שאחרי ברצועה. במקביל, התוכניות על תפיסת השטח כחלק מגביית המחיר מחמאס בעזה מתכתבות עם תוכניות המתנחלים להתיישבות בצפון הרצועה. גורמים בהתיישבות טוענים כי מדובר בתקופת זמן היסטורית לשינוי המציאות בשטח מול הפלסטינים, ובהזדמנות שלא תחזור.
אותם גורמים טוענים כי ההחלטה שנפלה היא לא להמתין לממשל טראמפ שייכנס לבית הלבן, אלא כבר כעת לבצע פעולות בשטח ולבנות תוכניות כדי שאלו יהוו בסיס לפעילות של הממשל החדש. בהקשר הזה מסביר גורם בכיר בהתיישבות כי הדבר המרכזי הוא "לשמור בכל מחיר על שלמות הקואליציה".
על אף שלא התקבלה החלטה מדינית בנוגע ל"יום שאחרי" ברצועה שעיקרה הוא הקמת ממשל צבאי, בממשלה עוסקים בכך ופועלים שלב אחרי שלב בדרך למימושו. מלבד ההשלכות הכלכליות, הלוגיסטיות, התשתיתיות והביטחוניות של הקמת ממשל צבאי, ישנן גם השלכות משפטיות מרחיקות לכת לגבי שליטה על מיליוני פלסטינים והצורך לטפל בהם הומניטרית. גורמים משפטיים מצביעים על חוסר בהירות קשה בשאלה מה ישראל תעשה עם עזה לאחר 13 חודשי מלחמה.
משמעות השליטה האזרחית בעזה אומרת שישראל תידרש לספק את צורכי האוכלוסייה – סיוע הומניטרי, חשמל, תקשורת וסניטציה, ולא רק לאפשר לארגונים בינלאומיים להעביר אוכל וחיסונים. בהיעדר החלטה של הדרג המדיני, ישראל נאלצת בחודשים האחרונים להתמודד עם עתירות לבג"ץ בשאלת כיבוש הרצועה, שטומנת בחובה כאמור השלכות משפטיות רבות וכבדות משקל ביחס לטיפול באוכלוסייה, וגם עם הליכים בינלאומיים כמו אלו שמתנהלים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.
על השולחן עולה גם פתרון אחר שאינו זוכה לקידום כלל - והוא שליטה של ישות אחרת ברצועת עזה, כדוגמת הרשות הפלסטינית. מדובר בפתרון שאליו נתניהו וחברי ממשלתו מתנגדים נחרצות. לחלופין, ייתכן שמדינות אחרות ייקחו אחריות על הרצועה – אך רובן מתנגדות לרעיון כל עוד הלחימה של ישראל בעזה נמשכת.
