עם הצהרות תמיכה נחרצות הרבה יותר בטייוואן, עסקת צוללות גרעיניות עם אוסטרליה וחשיפת תוכנית אירופית למעורבות גדולה יותר באזור האינדו-פסיפי, ארה"ב ובעלות בריתה הופכות ליותר ויותר תקיפות בגישתן כלפי המעצמה הסינית שהולכת ומתחזקת.
סין מחתה על הצעדים האחרונים שנקטו במערב, והמתיחות הגוברת בין בייג'ינג לוושינגטון הביאה את מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש להפציר בנשיא האמריקני ג'ו ביידן ובעמיתו הסיני שי ג'ינפינג לתקן את מערכת היחסים "הלחלוטין לא-מתפקדת" שלהם – ולהזהיר כי בהתנהלותן שתי המעצמות מסתכנות בפיצול מחודש של העולם לשני מחנות, כמו בימי המלחמה הקרה.
12 צפייה בגלריה
ספינות מלחמה בריטיות, יפניות וקנדיות מפליגות באוקיינוס השקט, החודש. "לשמור על האזור האינדו-פסיפי חופשי"
(צילום: AP)
עם כינוס העצרת הכללית של האו"ם ביום שלישי, שני המנהיגים ניסו להפחית את מפלס המתיחות – לפחות במילים: ביידן התעקש כי "אנחנו לא חותרים למלחמה קרה חדשה, או לעולם שמפוצל לגושים קשיחים", ושי טען כי "סין מעולם לא פלשה ולעולם לא תפלוש למדינות אחרות, תפעל כלפיהן בבריונות או תחתור להשגת הגמוניה".
אף שנראה כי אחת הפרשות שתרמו למתיחות בין המעצמות נפתרה הלילה (בין שישי לשבת) – ארה"ב הסירה את האישומים נגד בכירת וואווי שנעצרה לבקשתה בקנדה, והיא שוחררה – רובן הגדול של סוגיות המחלוקת נותרו כשהיו. סין ממשיכה לבנות את כוחה הצבאי כחלק מניסיונה לחזק את טענות הבעלות שלה על נתיבי שיט חיוניים, בעיקר באזור ים סין הדרומי, שם הקימה בסיסים חדשים על איים מלאכותיים. מנגד, ארה"ב ובעלות בריתה משמיעות תמיכה אמיצה יותר מבעבר בטייוואן – שסין טוענת לבעלות עליה ואף איימה בעבר לפלוש אליה צבאית – ומגבירות את שיתוף הפעולה הצבאי שלהן באזור האינדו-פסיפי, אזור נרחב המשתרע מהודו ועד אוסטרליה.
דוגמה למתיחות הרבה הגיעה שלשום: סין שלחה לאזור טייוואן 24 מטוסי קרב – שניים מהם מפציצים המסוגלים לשאת נשק גרעיני. מפגן הכוח הסיני הגיע שעות אחדות אחרי שהשלטונות בטאיפיי הודיעו כי בכוונתם להצטרף להסכם השותפות הטרנס-פסיפית (CPTPP) – הסכם שמגרסה קודמת שלו נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ פרש ב-2017, ושכעת גם סין מבקשת להצטרף אליו.
12 צפייה בגלריה
ביידן ומנהיגי הודו, יפן ואוסטרליה בבית הלבן, הלילה. "יודעים להוציא לפועל דברים"
(צילום: AP)
הלילה אירח ביידן בבית הלבן את מנהיגי יפן, הודו ואוסטרליה לפסגה שעסקה בשיתוף הפעולה בין המדינות. בין הסוגיות שבהן דנו המנהיגים היו אמנם גם משברי הקורונה ושינויי האקלים – אך בבית הלבן מסרו כי הם בחנו גם כיצד לשמור על האזור האינדו-פסיפי "חופשי ופתוח".
הפסגה הלילה בבית הלבן הייתה המפגש פנים-אל-פנים הראשון אי-פעם בין מנהיגי ארבע המדינות החברות ב"דיאלוג הביטחון המרובע", המוכר יותר בכינוי "קוואד" (Quad), ארגון לא-רשמי שהוקם עוד ב-2004 אך כעת מבקש ביידן להגביר את כוחו כחלק מההתמקדות של מדיניות החוץ שלו במזרח אסיה. בפסגה הלילה בבית הלבן אמר ביידן כי הוא ועמיתיו "יודעים איך להוציא לפועל דברים" – באזור שהופך לפינה מורכבת יותר ויותר בגלובוס.
אי-אפשר להיות ניטרלי
ביטוי דרמטי עוד יותר למתיחות באזור האינדו-פסיפי הגיע בשבוע שעבר, עם ההכרזה שאוסטרליה תזנח עסקה ענקית שלה לרכישת צוללות צרפתיות מונעות-דיזל לטובת גישה נדירה לטכנולוגיה אמריקנית שתאפשר לה לפתח צוללות גרעיניות. הסערה שפרצה סביב ההכרזה על ברית "אוקוס", שלה שותפה גם בריטניה, האפילה על חדשות נוספות הנוגעות לאזור האינדו-פסיפי: האיחוד האירופי חשף במקביל את האסטרטגיה שלו לחיזוק הקשרים הפוליטיים והביטחוניים של מדינות האיחוד עם מדינות האזור.
"דבר אחד בטוח, כולם מפנים את מבטם לעבר האזור האינדו-פסיפי", אמרה גרימה מוהאן, חוקרת מתוכנית אסיה במכון המחקר הגרמני "קרן מרשל". לדבריה, המהלכים האחרונים חושפים בעיקר את היעדר שיתוף הפעולה בין בעלות הברית. "לא לכולם יש את אותה הערכת איום בנוגע לסין", היא מוסיפה.
12 צפייה בגלריה
צוללת אוסטרלית מונעת-דיזל. קנברה רוצה צוללות שנעות בעזרת אנרגיה גרעינית
(צילום: gettyimages)
במדיניות החדשה שחשפה בשבוע שעבר מדגישה בריסל את הצורך בדיאלוג מול בייג'ינג, על מנת לעודד את סין "למלא את תפקידה בשלום ובשגשוג של האזור האינדו-פסיפי" – אולם באותו זמן מציעה המדיניות החדשה "נוכחות ימית מוגברת" באזור – והרחבה של שיתופי הפעולה הביטחוניים בין בעלי הברית במערב.
התוכנית האסטרטגית של האיחוד האירופי מזהירה גם מבניין הכוח הצבאי של סין. "למפגני הכוח ולמתיחות הגוברת בנקודות החמות באזור, כמו בדרום ובמזרח ים סין, ובמצר טייוואן, עלולים להיות השלכות ישירות על הביטחון והשגשוג האירופיים", נכתב במסמך שפרסמה בריסל.
גרמניה, שלה קשרים כלכליים הדוקים עם סין, קיבלה אישוש מסוים לחשש הזה בשבוע שעבר – כאשר בייג'ינג דחתה את בקשתה לעגון באחד מנמליה את ספינת המלחמה שלה, "בוואריה", שמשתתפת בתמרונים ימיים באזור האינדו-פסיפי. "סין אומרת למעשה שהגישה המכלילה הזו לא הולכת לעבוד, ועבור ברלין היה זה כמו קריאת השכמה חצופה", אומרת מוהאן, החוקרת הגרמנית. "אתה חייב לנקוט עמדה, אתה לא יכול לאכול מהעוגה ולשמור עליה שלמה, ואם אתה רוצה שתהיה לך אסטרטגיה בנוגע לאזור האינדו-פסיפי – אתה לא יכול להיות ניטרלי".
מדינות אירופיות אחרות, בראשן צרפת, שלחו גם הן כוחות ימיים לאזור האינדו-פסיפי. קבוצה של ספינות מלחמה בריטיות, שבמרכזה נושאת מטוסים, אף ביצעה שם אימונים במשך כמה חודשים – כשברקע כוונתה של לונדון להפנות משאבים רבים יותר לאזור, כפי שהמליץ לאחרונה צוות בדיקה שבחן את מדיניות החוץ וההגנה של בריטניה.
העסקה, ההסתרה והזעם הצרפתי
משרד החוץ הסיני אמר לאחר דחיית בקשת העגינה של ספינת המלחמה הגרמנית כי הוא ממשיך "לרצות לקיים יחסים ידידותיים עם גרמניה, על בסיס כבוד הדדי ואמון הדדי" – אולם הבהיר שסין אינה מרוצה מהנוכחות הימית הגוברת סמוך למים הטריטוריאליים שלה. "מעצמות מסוימות שולחות שוב ושוב כלי טיס צבאיים וספינות מלחמה לים סין הדרומי כבר זמן מה בשם הבטחת חופש הניווט – אולם המטרה היא לעשות שריר, לעורר צרות וליזום במכוון סכסוכים בסוגיות ימיות", אמר דובר משרד החוץ בבייג'ינג, ז'או ליג'יאן.
הוא הוסיף: "הנחישות של סין לשמור על הריבונות הלאומית והטריטוריאלית שלה ועל זכויותיה והאינטרסים הימיים שלה אינה מתפשרת, והיא תמשיך להתמודד עם חילוקי הדעות עם מדינות אחרות שנוגעות לדבר באמצעות התייעצות ומשא ומתן".
בייג'ינג הייתה פחות מתונה בתגובה שלה לעסקת הצוללות עם אוסטרליה, שבמסגרתה ארה"ב ובריטניה יסייעו לקנברה לבנות צוללות המונעות בעזרת אנרגיה גרעינית. במשרד החוץ הסיני אמרו שמדובר במהלך "חסר אחריות", והזהירו כי הוא עלול לגרום "נזק חמור לשלום וליציבות באזור".
12 צפייה בגלריה
תשתיות צבאיות סיניות שתועדו לפני מספר שנים על אחד האיים הקטנטנים בים סין הדרומי. נתיב שיט קריטי
(צילום: EPA)
לא רק סין זעמה על העסקה החדשה: הברית בין אוסטרליה, בריטניה וארה"ב הביאה לביטול עסקת ענק בין אוסטרליה לצרפת, בשווי של כ-66 מיליארד דולר, שבמסגרתה פריז הייתה כאמור צריכה לספק לקנברה צוללות מונעות-דיזל, שנחשבות לנחותות מהצוללות הגרעיניות שכעת יפתחו האוסטרלים. פריז החזירה את השגרירים שלה מוושינגטון ומקנברה ואף הטילה ספק במאמץ המשותף של בעלות הברית המערביות לבלום את ההתעצמות הסינית.
לצד הזעם הכן שהביעה פריז מהעסקה המפתיעה – שהוסתרה ממנה עד לרגע האחרון – פרשנים רבים העריכו כי מאחורי התגובה החריפה של צרפת עומד גם ניסיונו של הנשיא עמנואל מקרון להציג עצמו כמי שמגן על העוצמה והכבוד הצרפתיים, לקראת הקרב הצמוד שצפוי לו בבחירות לנשיאות בשנה הבאה.
לורן נורדו, ממכון המחקר הצרפתי ליחסים בינלאומיים, מסבירה כי חלק משמעותי מהכעס בצרפת נובע מכך שנראה שארה"ב התעלמה מהמעורבות הצרפתית באזור האינדו-פסיפי, והסתירה ממנה כאמור את השיחות על העסקה החדשה מול אוסטרליה (מחשש שאם תדע על המגעים היא תנסה לחבל בהם). "הייתה דרך לעשות את זה בלי להסתיר את זה מהאירופים", היא אומרת. "האינדו-פסיפי חשוב גם לאיחוד האירופי, זה לא אחד או השני".
12 צפייה בגלריה
נושאת המטוסים הצרפתית שארל דה גול. גם לפריז נוכחות אסטרטגית באינדו-פסיפי
(צילום: MCT)
המשבר הדיפלומטי חסר התקדים בין צרפת לארה"ב שכך מעט אחרי שיחת טלפון שקיימו ביום רביעי ביידן ומקרון, וצרפת הודיעה לאחר מכן כי השגריר שלה ישוב לוושינגטון בשבוע הבא. בשיחת הטלפון הודה ביידן שהיה מקום להתייעץ עם צרפת על ברית "אוקוס" – והביע את תמיכתו ב"חשיבות האסטרטגית של המעורבות הצרפתית והאירופית באזור האינדו-פסיפי", לשון ההודעה המשותפת שפרסמו בתום השיחה הבית הלבן וארמון האליזה.
אוסטרליה עמוק במחנה האמריקני
עבור אוסטרליה, ברית "אוקוס" שאליה נכנסה כעת היא לא רק חתירה אחר צוללות גרעיניות – שיכולות לנוע זמן רב הרבה יותר מתחת לפני המים ופחות מרעישות מאחיותיהן הקונבנציונליות, באופן שמסייע להן להסתתר מהאויב, במקרה הזה סין. לפי יואן גרהאם, ממכון המחקר הבינלאומי למדעים אסטרטגיים בסינגפור, קנברה אותתה בעסקה החדשה על מחויבות ארוכת-טווח לשהות ב"מחנה של ארה"ב" בכל הנוגע למאבק בהתעצמות הסינית. "ההחלטה בנוגע לצוללות מייצגת העמקה משמעותית של הברית האוסטרלית-אמריקנית – מצד שתי המדינות", אמר גרהאם.
כאשר הברית הוכרזה בשבוע שעבר, ראש הממשלה האוסטרלי סקוט מוריסון רמז בדבריו לאותה מחויבות ארוכת טווח של ארצו, באומרו כי "בלבה, ההכרזה היום עוסקת בידידויות הוותיקות ביותר, בערכים החזקים ביותר ובמחויבות העמוקה ביותר".
עסקת הצוללות, כך נראה, צפויה להביא להסלמה נוספת במלחמת הסחר המתנהלת כעת בין סין לאוסטרליה – וקנברה מקווה לחתום על הסכם סחר חופשי עם הודו, בניסיון לפצות על הנזק הכלכלי שהיא סופגת מהעוינות הגוברת מול בייג'ינג, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה.
ומבחינת האיחוד האירופי, לתוכנית שהציגה בריסל יידרש זמן עד שתצא אל הפועל, אולם היא מספקת בהירות מסוימת בנוגע לאופן שבו אירופה תהיה מוכנה לעבוד לצד ארה"ב ובעלות בריתה באזור – דבר שהיה חסר בעבר. "יש חוסר הבנה מצד ארה"ב בנוגע לסיבות שבגינן אירופה מתעניינת באזור האינדו-פסיפי ומה בדיוק התפקיד שהיא רוצה למלא", מסבירה מוהאן. "יש גם היעדר הבנה של הגישה האמריקנית".
• לקריאה נוספת: שי ג'ינפינג בעקבות החלום
בתוכניתה מציעה בריסל לאחד את המשאבים של כלל המדינות החברות באיחוד על מנת להגביר את ההשפעה שלהן, ולעבוד בשיתוף פעולה רב יותר עם ארה"ב, הודו, אוסטרליה ויפן, וכן עם מדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה. התוכנית מציעה להרחיב מבצעים שכבר כיום מתקיימים, כמו "מבצע אטלנטה" האירופי למאבק בפיראטים באזור קרן אפריקה ובמערב האוקיינוס ההודי. גם משימות האבטחה הימית של האיחוד צפויות להתרחב לפי התוכנית החדשה. "ההערכה של האירופים מאוד ריאליסטית בנוגע למה שהם יכולים או לא יכולים לעשות באזור", מציינת מוהאן. "הם רוצים להבטיח שהמשאבים וההשקעות ייעשו בצורה נכונה – ובעלת השפעה".
