צילום: ערוץ הכנסת
שמונה חודשים אחרי שאושר סופית, במליאת הכנסת החלו בתהליך לביטול החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. החוק בוטל בקריאה טרומית ברוב של 63 חברי כנסת מול 47 מתנגדים, והדרך לביטול הסופי עוד ארוכה. בהמשך אושרו בטרומית הצעות חוק נוספת - לביטול חוק החלשת היועץ המשפטי לממשלה וחוק התקשורת.
לפני ההצבעה, בדיון במליאת הכנסת, עלה שר המשפטים יריב לוין וזעם על הניסיון לבטל את חוקי המהפכה המשפטית שקידם במהלך כהונתו. "תראו לאן דרדרתם את הכנסת, אלה שהטיפו לנו מוסר על הצורך לדון בכל דבר לעומק", תקף את חברי הכנסת מגוש השינוי.
לוין המשיך: "מהי ההיסטריה והמהירות? ההליך בלתי תקין כי לא ניתן זמן לממשלה לקבוע את עמדתה. המשמעות של הביטול היא החזרת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה, עם כל ניגודי העניינים, וזו שחיתות. האמת על מערכת המשפט נחשפה במלואה. אי אפשר יותר להסתיר את האכיפה הבררנית, את שיטת חבר מביא חבר. אין שום דרך לבטל את מה שנחשף בעוצמה גדולה". אחריו דיבר גם ח"כ משה סעדה, שיצא גם הוא בחריפות נגד הניסיון לבטל את החוקים, ובראשם חוק מח"ש שקידם. אחר כך דיבר הח"כ החדש דוד פטר, ועקץ את יו"ר הכנסת החדש מתן כהנא על מינויו.
ח"כ אפרת רייטן פנתה לחברי הקואליציה היוצאת מעל בימת מליאת הכנסת: ״מה לא עשיתם כדי לפגוע בשלטון החוק במדינת ישראל? אתם לא מרגישים שאתם שווים בפני החוק, אלא מעליו - מעל הדוכן הזה הפכתם שופטים ושומרי סף לאויבי העם. אנחנו עושים היום צעד היסטורי ומוחקים את חוקי ההפיכה המשטרית מספר החוקים של מדינת ישראל.
"אתם טעיתם טעות היסטורית גדולה, כי לא הבנתם איזה כוח אתם מעוררים, מתוך התהום הזו שאתם פערתם קמה תנועה אדירה שלא נראתה כמוה בתולדות המדינה, מאות אלפי אזרחים ואזרחיות ששטפו את הרחובות. נלחמנו על הדמוקרטיה ועל זכויות האזרחים כי עבורנו דמוקרטיה היא לא רק הרוב קובע. יש רגעים שההיסטוריה מתכנסת לשנייה אחת בדוכן הזה, רגעים שבהם אנו מסתכלים לאחור ורואים תהום שעברנו בארבע השנים האלה. היום זוהי התחלה של ריפוי ותיקון. חוקי הביטול האלה לא נועדו להרוס, אלא לתקן. הם נועדו למחוק ארבע שנים הרסניות ומפלגות. נציג מחדש את פניה היפים של מדינת ישראל עבור כל אזרחיה".
ח"כ גלעד קריב אמר בדיון על ביטול החוק להחלשת היועמ"ש: "הצעת החוק הזו אינה צריכה להפתיע איש שהרי לכל אורך הליך החקיקה הפגום והדורסני של החוק - אמרנו שהוא עתיד להיות מבוטל מייד לאחר הבחירות, בדומה ליתר חוקי ההפיכה המשטרית. לאחר מכן, בהסכמה באמת, ניגש להסדיר את מערכות היחסים בין הרשויות. זו הייתה ההבטחה שלנו לציבור ואנו מתכוונים לעמוד בה".
בהמשך לוין שב לדוכן ותקף שוב את גוש השינוי, בעת הדיון על ביטול החוק להחלשת היועמ"ש: "שמענו שקרים על גבי שקרים מאנשים מופקרים שדיברו על קץ הדמוקרטיה, שקראו להפסיק לשרת. אז מה קורה כאן עכשיו?". ח"כים מגוש השינוי זעמו על דבריו של לוין, וקראו קריאות ביניים במהלך נאומו. הוא השיב: "כל מה שעשינו יחזור בעוצמה יותר גדולה".
לוין מסר בהמשך: "העובדה שהחוקים הראשונים שהשמאל ממהר לנסות לבטל אלו חוקי הרפורמה, היא ההוכחה הטובה ביותר לגודל ההישג. נסיונותיהם נדונו לכישלון. משום שאי אפשר עוד לבטל את הישגי הרפורמה, את מאות המינויים המגוונים שנעשו ואת חשיפת האמת על מערכת המשפט".
ח"כ איתן גינזבורג אמר בדיון על ביטול חוק התקשורת כי "את החוק הזה צריך לבטל ואת שוק השידורים צריך להסדיר מחדש, אבל בדרך נכונה. היה פה חוק לא בשל, שלא עבר עבודת מטה ממשלתית. זה היה חוק מבולגן, מחורר, עם סתירות פנימיות ובעיות מהותיות. תוך כדי הדיונים הכול רק הלך והדרדר. חייב רפורמה ונדרש תיקון חקיקה ראוי, אבל בדרך הנכונה".
שר התקשורת שלמה קרעי, שהוביל את החקיקה בכנסת הקודמת, תקף: "גם אם תבטלו את החוק לא תצליחו לעצור את המהפכה ולחסום שחקנים חדשים ומגוונים כמו ערוצים 15 או 16. המונופול של השמאל כבר התנפץ. הרכבת יצאה לדרך, אתם לא רוצים לתת ליוצרים ולמפיקים 6.5% הפקות מקור, אתם לא רוצים חבילות מותאמות אישית שהצרכן ישלם עליהן פחות, אתם לא רוצים מגוון דעות. אתם מפחדים משקיפות ומאמת".
יו״ר הדמוקרטים יאיר גולן בירך על ביטול החוקים: "את המנדט שנתתם לנו אנחנו הופכים היום למעשים. התחייבנו שנחזיר את ישראל למסלול, וכבר היום אנחנו מתחילים לעשות UNDO לחוקי ההפיכה המשטרית. זו התחלה של בנייה מחדש. לכל מי שיצא לרחובות, לכל מי שהפגין, צעק, נאבק, האמין וסירב להרים ידיים המאבק שלכם לא היה לשווא. הבטחנו שינוי. היום אנחנו מתחילים לקיים אותו. הגיע הזמן להחזיר את המדינה לאזרחים שלה".
במקביל, יו"ר יהדות התורה יעקב אשר הציג חוק "שימנע מפקידים לשלול הטבות מאזרחים ללא הסמכה מפורשת בחוק". לדבריו, ההצעה נועדה "למנוע מפקידי ממשלה להשתמש בשלילת הטבות כלכליות וסוציאליות כאמצעי ענישה או אכיפה, ללא הסמכה חקיקה מפורשת של הכנסת". הצעת החוק של אשר מהווה למעשה "מבחן נאמנות", שאותו הציג כדי לראות מי יתמוך בו בפומבי.
עוד קודם לכן התקיים דיון בוועדה המסדרת, שאישרה פטור מחובת הנחה למספר הצעות חוק. יו"ר הוועדה, ח"כ רועי פולקמן, אמר כי "האמירה היא שאנחנו לא מתחילים להסדיר הסדרים חדשים, אנחנו אומרים שדברים נעשו בצורה לא מידתית. ביטול הסדר שלא שאף להסכמות אינו דומה לייצור הסדר חדש".
ח"כ אפרת רייטן מהדמוקרטים ציינה בוועדה: "התכנסנו תוך אחריות מלאה לדון בחוקים ספורים שחשיבותם גבוהה כי הם נכנסו לתוקף עם תחילת הכנסת הנוכחית וזאת העילה המרכזית. ננהג בכבוד לשלטון החוק בגבולות המותר והאסור. הצעת החוק לוועדה למינוי שופטים הפכה אותה וועדה מטעם שהפוליטיזציה הפכה לסמן המרכזי בה". ח"כ אופיר כץ מהליכוד התייחס תחילה לבקשת הפטור ליתר החוקים, אמר כי הוא "לא מבין את הדחיפות והקשר של החוקים האלה להקמת הממשלה".
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הסבירה כי לאורך השנים התגבש נוהג שלפיו בראשית כהונת הכנסת ניתן להעניק פטור מחובת הנחה להצעות חוק הנדרשות לצורך כינון הממשלה או להצעות שקיים בעניינן יסוד ממשי של דחיפות, תוך שמירה על שוויון בין הקואליציה לאופוזיציה.
לדברי עו"ד אפיק, הצעות החוק הנידונות עומדות במבחן הדחיפות בשל מועד כניסתו לתוקף: החקיקה הנוגעת לוועדה לבחירת שופטים כבר נכנסה לתוקף עם תחילת הכנסת ה-26, השינויים הנוגעים ליועץ המשפטי לממשלה צפויים להיכנס לתוקף בינואר 2027, וגם חוק התקשורת אמור להיכנס לתוקף בתוך זמן קצר.








