יומיים לליל הסדר, ועדיין ישנן משפחות שלא יודעות אם וכיצד יוכלו לציין השנה את החג - על רקע גל ההתייקרות העולמי. בבתי התמחוי מדווחים על זינוק בביקוש לסלי המזון, שיתייקרו משמעותית לעומת חגים קודמים. העמותות וארגוני הסיוע מצביעים כל כך שהשנה פונות לבקשת עזרה גם משפחות נורמטיביות רבות, שעד כה לא נזקקו לסיוע: כך למשל, משפחתה של סופי אקרמן-רימוני (44), אם לשישה המתגוררת כיום במושב תאשור שבדרום. "לקח לי הרבה מאוד זמן לאזור אומץ ולפנות לקרן בבקשת סיוע כי תמיד הייתי בצד המסייע", אמרה. "בסוף כשיש שישה ילדים בבית וחייבים אוכל, ההחלטות האלה מתקבלות מהר".
8 צפייה בגלריה
"תמיד הייתי בצד המסייע". סופי אקרמן בחלוקת סלי מזון של הקרן לידידות
(צילום: ישראל יוסף)
משפחתה של סופי הייתה בתהליך של הקמת עסק קייטרינג קטן כשהחל משבר הקורונה, והיא נפגעה קשה מהמשבר. "מעולם לא חשבתי שניקלע לסיטואציה של חוסר מוחלט בעבודה או במקור פרנסה כלשהו. יוקר המחיה רק עלה, הסגרים המתמשכים לא אפשרו לחפש עבודה קבועה כי הילדים כל הזמן נשארו בבית. המצב התחיל להיות מאוד קשה. ההוצאות במושב מרוחק מהמרכז הרבה יותר גבוהות ממה שאנשים נוטים לחשוב". במקבל לסיוע שהיא מקבלת, סופי מתנדבת בעצמה בקרן לידידות בסיוע למשפחות נזקקות. "אני רואה משפחות שהיה ניתן להגדיר אותן לפני שנה כמעמד ביניים והיום הם נשחקו ונדחקו והפכו לאנשים עניים".
לירון (47), אם חד הורית לארבעה ילדים ממרחביה, סיפרה: "כבר שנים שאני בקשיים כלכליים, אני לא מצליחה לצאת מהמעגל הזה. בחודשים האחרונים מאז שעלו המחירים – גם את המעט שיכולתי לקנות אני גם לא יכולה".
8 צפייה בגלריה
"שוב עלייה בפניות מצד עמותות המזון". יעל אקשטיין
(צילום: נועם מוסקוביץ', הקרן לידידות)
לירון עובדת כסייעת לילד עם צרכים מיוחדים ומקבלת קצבת נכות בעצמה, אבל כאם חד הורית סיפרה שאין ביכולתה לעבוד שעות ארוכות, והשכר בהתאם. "אנחנו יומיים לפני החג ואני עדיין לא יודעת איך נציין אותו", אמרה. "אני לא מדברת על לקנות לילדים משהו יפה ללבוש לחג, זה מותרות. אני מדברת רק על אוכל - הדבר הכי בסיסי. אני מוצאת עצמי מתלבטת אם לקנות אוכל או לשלם שכירות, אם לקנות משחת שיניים או נייר טואלט. נשברו לי משקפי הראייה ואין לי איך לממן את התיקון שלהן. אני לא ישנה בלילה, מתביישת להסתכל לילדים בעיניים".
"המצב בלשכות הרווחה בכל הארץ דומה"
לא מדובר במקרים נקודתיים: רבים מצאו עצמם השנה במצוקה דומה לזו שמתארת לירון. לקראת חג הפסח נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בבקשות לקבלת סלי מזון וארוחות חמות מארגוני הסיוע, גם בהשוואה לשנה שעברה. "אני כבר עשרים שנה במקצוע וזה מראות שלא ראיתי", סיפר אביחי עמוסי, מנהל מרכז החסד שדרות, בית תמחוי שמחלק מנות חמות וסלי מזון. "יש עלייה דרסטית בביקוש. היינו אמורים לסיים את החלוקה לקראת פסח ביום ראשון, ובפועל אני עדיין מחלק. ממשיכים להגיע פניות מגורמי רווחה ואנשים שמגיעים אליי באופן עצמאי. אני לא יכול להיכנס לחג ולדעת שלא סיפקתי עזרה למי שצריך".
"אין לי ספק שהעלייה בביקוש נובעת מהעלייה ביוקר המחייה", טען עמוסי. "לאחרונה נוספו יותר ויותר משפחות שהיו נורמטיביות. משפחות שלא טיפלנו בהם ועכשיו אין להן איך להסתדר. אנשים שלא רגילים למצב של נזקקות".
המצב אותו מתאר עמוסי ניכר בבתי תמחוי רבים ברחבי הארץ, ובקרן לידידות מדווחים על עלייה של קרוב ל-50% בביקוש לסלי המזון וב-22.5% למנות מבושלות, לעומת פסח בשנה שעברה. כך למשל, ב"לשובע" בתל אביב מחולקות השנה 4,000 מנות מבושלות לעומת 2,400 בשנה שעברה. במרכז החסד בשדרות מחולקים השנה 1,200 סלי מזון, כמות כפולה מזו שחולקה במקום בפסח שנה שעברה. ב"באר שובע" הממוקם בבאר שבע מחולקים 500 שלי מזון לעומת 65 בלבד בשנה שעברה ומחולקות 1,800 מנות מבושלות לעומת 200 בלבד בשנה שעברה. ב"בית בתיה" בקריית שמונה מחולקות 500 מנות מבושלות לעומת 180 מנות בשנה שעברה, לצד 400 סלי מזון, 100 סלים יותר לעומת פסח בשנה שעברה.
"בכל שנה מחדש אנו עדים לעלייה בפניות מצד עמותות המזון שאנו תומכים בהן לקראת החגים", אמרה נשיאת הקרן לידידות, יעל אקשטיין. "הביקוש עולה והן לא עומדות בו. המצב דומה גם בלשכות הרווחה בכל הערים ברחבי הארץ". לקראת פסח העמידה הקרן לידידות מענק סיוע מיוחד לבתי תמחוי שאפשר להגדיל את כמות חבילות המזון המחולקות בהם ביחס לפסח בשנה שעברה. מענק זה מצטרף למבצע סיוע מיוחד לקראת פסח שמקיימת הקרן המתמקד בצרכים בסיסיים, בדגש על סיוע במזון.
8 צפייה בגלריה
"משפחה שחיה בעוני לא יכולה לרכוש סל מינימלי". חלוקת סלי מזון לנזקקים בלוד
(צילום: שאול גולן)
תמונת המצב שמצטיירת סביב חג הפסח מתכתבת עם דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם השנה, שלפיו למרות ההתאוששות הכלכלית ב-2021, ההערכה שבשנה האחרונה נרשמה החמרה בעוני ובאי-השוויון, בניתוח הכנסות הנטו. הדו"ח עצמו לא התייחס לעלייה ביוקר המחייה, אולם גם ללא משתנה זה לפי ההערכות הצמיחה הכלכלית אחרי משבר הקורונה לא חלחלה בצורה שווה לכלל האוכלוסיות, מה שעלול להחמיר כתוצאה מעליית המחירים. "המשמעות היא שבעוד שבשווקים השתפר המצב בהשוואה ל-2020, מדיניות הממשלה, ובעיקר, כפי הנראה, הצעד שבו הופסקו ההקלות בדמי האבטלה, הובילו לעלייה בממדי העוני באוכלוסייה ב-2021 בהשוואה לשנה שקדמה לה, והוא מחייב פתרונות משלימים בתחום שוק העבודה", הסבירו במוסד.
בארגון 'לתת' בחנו את השפעת עליית המחירים על עלות סל מזון בסיסית. לטענת הארגון עלות סל המזון להבטחת התזונה הבסיסית הנדרשת לקיום מאוזן ותקין עומדת על 3,428 שקל לחודש למשפחה בת חמש נפשות. מדובר בעלייה בסך 242 שקל (7.6%) ביחס לעלות הסל בהשוואה לבדיקה שנערכה באוגוסט 2021, לפני ראש השנה (3,186 שקל). לטענת הארגון, ההוצאה הממוצעת בפועל על צריכת מזון ביתי של החמישון התחתון ושל נתמכי הסיוע עומדת על סך של 2,239 שקל, כך שהפער בין ההוצאה הנדרשת על מזון להוצאה בפועל עומד בממוצע על 1,189 שקל. לפני כשבעה חודשים, באוגוסט 2021, היה הפער 947 שקלים.
(צילום: נויל האריס)
"ההוצאה על הסל הבסיסי, מהווה כ-32% מההכנסה נטו למשפחה בת חמש נפשות שבה שני ההורים עובדים במשרה מלאה ומשתכרים משכורת מינימום", אמרו בלתת, "משפחה החיה בעוני או בסמוך אליו לא יכולה לאפשר לעצמה לרכוש סל מזון מינימלי ובוודאי לא סל הכולל מוצרים מדגנים מלאים, כל עוד אינם מוגדרים כמוצרים בפיקוח".
מנכ"ל לתת, ערן וינטרוב, הוסיף: "מגמת ההתייקרויות משפיעה גם על מאמצי הסיוע של ארגון לתת ושאר עמותות המזון, בשעה שכבר עתה ניכרת התייקרות בשיעור של 15% ברכש המוצרים (וצפי של 20% בשנה הקרובה) ועלייה בשיעור 10% לפחות במחירי מוצרים ושירותים נוספים. אנו תקווה שהממשלה תוביל מהלכים שיבלמו את גל ההתייקרויות מחד, ותקצה משאבים מתאימים לתמיכה באוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה הישראלית".
גם בארגון פתחון לב מדווחים על עלייה של 30% בביקוש לסלי מזון השנה בחג הפסח, והתייקרותם של סלי המזון הסתכמה ב6.6 אחוזים בהשוואה לשנה שעברה - 525 ש"ח לעומת 560 שקל השנה, כשמדובר כמובן באותם המוצרים.
