החיפושים אחר הצוללת, ותיעוד שרידי הטיטאניק על קרקעית האוקיינוס
(צילום: רוייטרס)
בצפון האוקיינוס האטלנטי, מאות קילומטרים מול חופי קנדה, נמשכים גם בצהריים (יום ה') החיפושים הקדחתניים אחר הצוללת הקטנה "טיטאן", שנעלמה בתחילת השבוע במסעה אל שרידי הטיטאניק, אבל התקווה שחמשת הנוסעים שהיו עליה הצליחו אולי לשרוד – בהנחה שהצוללת לא ניזוקה בצורה כלשהי במעמקים – פוחתת כעת דרמטית, ולפי ההערכות החמצן שהיה עליה כבר אזל, או יאזל ממש בקרוב.
הצוללת, שהקשר עמה אבד ביום ראשון מעט לפני שעמדה לסיים מסע צלילה בן כשעתיים אל שרידי הטיטאניק, השוכנים בעומק של 3,800 מטרים, נשאה עמה מאגרי חמצן למקרה חירום – שאמורים היו להספיק ל-96 שעות. משמר החופים האמריקני העריך אמש כי החמצן הזמין לחמשת הנוסעים יספיק עד לשעה 14:08 (שעון ישראל) היום, אבל הערכות אחרות מדברות על חלון גמיש יותר שנמשך עד השעה 15:00.
13 צפייה בגלריה
חמשת הנעדרים, מימין למעלה עם כיוון השעון: מנכ"ל OceanGate ראש; שהזאדה דאווד ובנו סולימאן; החוקר הצרפתי נרז'ולה; והמיליארדר הבריטי הרדינג
(צילום: AFP / OceanGate Expeditions / Dirty Dozen Productions / DAWOOD HERCULES CORPORATION / HANDOUT)
במשמר החופים האמריקני מדגישים כי קשה לקבוע במדויק לכמה זמן יספיק החמצן בצוללת – אם החמישה נותרו בחיים – משום שהדבר תלוי בגורמים שונים, כגון אופן חלוקת החמצן בין הנוסעים וכמות החמצן שצורך כל אחד מהם. פרנק אואן, מומחה למבצעי חילוץ והצלה מתחת לפני הים, אמר אמש כי הפעולה הנכונה מבחינת הנוסעים תהיה לעשות כל שביכולתם כדי להאט את המטבוליזם שלהם וכך להאריך את שעות הספקת החמצן.
כך או כך, מדובר בדד-ליין היפותטי בלבד, שכן לא ברור מה עלה בגורל הצוללת, ומבצע החיפושים הנרחב – שבו משתתפים לצד כלי שיט וכלי טיס של ארה"ב וקנדה גם כמה וכמה ספינות אזרחיות – נמשך גם כעת. קצין משמר החופים האמריקני ג'יימי פרדריק אמר אמש כי אף שמדובר במבצע "מורכב באופן יוצא דופן", הוא עדיין מוגדר כמשימת הצלה – ולא כמשימה שמטרתה רק לאתר את גופות הנוסעים, כזו שעשויה להימשך אם תתקבל ההערכה שהם לא שרדו. "כשאתה באמצע משימת חיפוש והצלה, תמיד יש לך תקווה", אמר במסיבת עיתונאים אמש.
תקוות המחלצים: הרובוט התת-ימי "ויקטור 6000"
במבצע החיפושים, המתנהל בעומק האוקיינוס כ-690 קילומטרים מחופי קנדה, משתתפות ספינות סוחר שעוברות באזור וגם ספינות מיוחדות שנענו לקריאה לסייע בסריקות – ונושאות עליהן ציוד מיוחד ומתקדם. ספינה אחת כזו, שהמחלצים מקווים כי תעניק להם יתרון משמעותי, היא ספינת המחקר הצרפתית Atalante, שמסוגלת להטיל למים רובוט שיכול לצלול עד לעומק אדיר של 8 ק"מ – הרבה יותר מזה שבו שוכנים שרידי הטיטאניק. הרובוט, המכונה "ויקטור 6000", הגיע ממש בצהריים לאזור החיפושים, וכיוון שהוא מחובר בכבל חשמלי לספינת האם שלו אין מגבלה על זמן השימוש בו במעמקים, ובנוסף יש לו זרועות רובוטיות שמאפשרות לו לחתוך כבלים או לבצע תמרונים אחרים, שאולי יהיה בהם שימוש אם תאותר הצוללת.
מה זה עומק של 3,800 מטר? הסרטון הזה ימחיש לכם
גם הצי האמריקני שולח לאזור החיפושים מערכת מיוחדת, שנועדה לאפשר הרמה של חפצים תת-ימיים כבדים, כגון סירות קטנות, עד משקל של 27,000 ק"ג. רובוט תת-ימי נוסף שולחת חברת מיפוי קרקעית הים "מגלן", אבל הרכב שלה צפוי להגיע לאתר החיפושים רק בעוד יומיים. ברשת BBC מציינים כי שליחתו של הרובוט הזה התעכבה עקב צורך לקבל אישורים בירוקרטיים. הרובוט, המכונה "ג'ולייט", סרק רק לאחרונה את שרידי הטיטאניק – והמיפוי המדוקדק והמרהיב שהפיק זכה בחודש שעבר לתהודה רבה בתקשורת העולמית.
אתמול התעוררה בעולם תקווה שמציאת הצוללת תתאפשר בקרוב, אחרי שמצופים סונאריים שהשליך מהאוויר מטוס צבאי קנדי זיהו רעשים תת-ימיים באזור החיפושים. הרעשים האלה תוארו לפי הדיווחים כ"קולות נקישה", ונטען שהם נשמעו במשך כמה שעות ובהפרשים של 30 דקות. משמר החופים לא פירט על אופיים של הרעשים, אך אישר כי בעקבות הזיהוי הופנו לאזור שבו נשמעו הקולות רכבי חיפוש רובוטיים. לפי שעה הסריקות הללו לא הניבו תוצאה כלשהי.
במשמר החופים הדגישו כי למרות שהרעשים נשמעו גם אתמול, אחרי שזוהו לראשונה ביום שלישי, גם עתה לא ברור אם הם אכן הגיעו מהצוללת. באזור קבורתה של הטיטאניק יש חפצים מתכתיים רבים, וגם הם יכולים להיות מקור הרעשים שנקלטו.
מפקד שייטת הצוללות לשעבר על היעלמות ה"טיטאן"
(צילום: ירון ברנר)
13 צפייה בגלריה
ספינות המשתתפות בחיפושים תועדו באתר למעקב אחר כלי שיט
(צילום: MarineTraffic דרך רויטרס)
את התקווה שנוסעי הצוללת הם שמפיקים את הרעש עורר הדיווח כי הקול שזוהה נשמע באופן סדיר: אחד האנשים בצוללת הוא החוקר הצרפתי הוותיק פול אנרי נרז'ולה, בעל ניסיון רב בצלילה, ומומחים אומרים כי סביר להניח שהוא מכיר את הפרוטוקול שלפיו כדי לאותת לצוותי ההצלה יש להפיק רעש במשך שלוש דקות אחת לחצי שעה. עם זאת במסיבת עיתונאים שקיים אמש מסר משמר החופים האמריקני כי הוא אינו יכול לאשר שהקולות שזוהו נשמעו במרווחים של 30 דקות כפי שדווח.
גם אם הרעש שזוהה יוביל לאיתור הצוללת, חילוצה עשוי להתברר כמשימה קשה עד בלתי-אפשרית כשלעצמה. מומחים הסבירו כי אם הצוללת שקעה ונתקעה על קרקעית האוקיינוס, הסיכוי לחלץ את הנוסעים משם אפסי, משום שצוללנים אינם יכולים לצלול לעומק שכזה, וכלי שיט מעטים מאוד מסוגלים להגיע אליו. אם היא אכן נמצאת על הקרקעית, לנוסעים גם נשקפת סכנת היפותרמיה בשל הקור העז השורר שם. מדובר באזור שאור השמש אינו מגיע אליו – אור היום חודר רק עד לעומק של כקילומטר בתוך הים.
בלון ומשקולות שמשתחררות אוטומטית: למה "טיטאן" לא צפה?
אבל יש עדיין מי ששומר על אופטימיות, ולמרות ההסתייגות שהביעו במשמר החופים האמריקני מממצאי הקולות התת-יימיים, החוקר הימי דייוויד גאלו אמר הבוקר בריאיון בטלוויזיה הבריטית כי הדבר מעורר בו תקווה שעדיין ניתן למצוא את הצוללת ולחלץ בזמן את הנוסעים. "אנחנו צריכים בנקודה הזו נס, אבל ניסים כן קורים ואני מאוד אופטימי", אמר. קצין בכיר לשעבר בצי הבריטי, כריס פרי, היה הרבה יותר פסימי ואמר ל"סקיי ניוז" כי להערכתו בשלב הזה הסיכוי שהנוסעים שרדו "הולך ונעלם". הוא הדגיש כי גם אם תימצא לפתע הצוללת, חילוצה, אולי באמצעות משיכתה לפני הים עם כבל, תדרוש מבצע ממושך. "אני חושש שהמצב כעת הוא אכן עגום למדי", אמר.
13 צפייה בגלריה
יש לה בלון מתנפח, ואפשר לנתק את המשקולות עם טלטול מבפנים. אז מדוע הצוללת לא צפה עדיין?
(צילום: AFP PHOTO / OceanGate Expeditions )
התקווה הגדולה של המחלצים היא שהצוללת לא שקעה, אלא פלטה את עצמה לנקודה אקראית מעל לפני הים. לכן מטוסים ממשיכים לסייר מעל אזור החיפושים, ועד כה נסרק שטח אדיר בגודל של יותר מ-25,600 קמ"ר, בערך בגודל של מדינת לבנון. עם זאת, גם במקרה שהצוללת נמצאת מעל לפני הים יש להגיע אליה במהרה, משום שגם מעל המים היא נותרת סגורה לחלוטין ונוסעיה תלויים לגמרי באספקת החמצן שבפנים.
העובדה שעד כה הצוללת לא אותרה על פני הים מעוררת גם היא תהיה באשר לגורלה: לפי הדיווחים היא בנויה באופן שאמור לאפשר לה לצוף באופן אוטומטי אחרי 24 שעות. ארון ניומן, משקיע בחברת התיירות הימית OceanGate שמפעילה את הצוללת, אמר הבוקר ל-CNN כי "טיטאן" תוכננה באופן שבו הנוסעים יכולים לשחרר בעצמם את המשקולות שמאפשרות לה לצלול למעמקים, אם באמצעות מתקן מיוחד שנועד לשחרר באופן מלאכותי את המשקולות או באמצעות טלטול הצוללת מבפנים. לדבריו, גם אם שתי השיטות הללו לא צלחו, הכבלים שאליהם קשורות המשקולות תוכננו להשתחרר בתוך יממה. בסוכנות הידיעות AP מציינים כי לצוללת יש בסך הכול שבעה אמצעי גיבוי שנועדו לאפשר לה לחזור לפני הים, בהם גם בלון מתנפח.
אי-אפשר להיות קלאוסטרופובי: "ישבנו אחד על השני"
לצד החיפושים הקדחתניים, בימים האחרונים גוברות התהיות בנוגע לאמצעי הבטיחות שבהם נקטה OceanGate, ואתמול נחשף כי כבר ב-2018 הוזהרה החברה מ"בעיות בטיחות קטסטרופליות" שעלולות להתעורר בשל האופן שבו נבנה כלי הצלילה. עדות נוספת שהתפרסמה הלילה בהקשר זה היא של אחד הלקוחות הראשונים של החברה – שתיאר את המסע לשרידי הטיטאניק, באותה צוללת שכעת נעלמה, כ"מבצע קמיקזה". "תדמיינו צינור מתכת של כמה מטרים עם רצפה שעשויה מיריעת מתכת. אתה לא יכול לעמוד. אתה לא יכול לכרוע ברך. כולם יושבים קרוב או אחד על השני", תיאר ארתור לויבל, איש עסקים והרפתקן גרמני, את המסע שעשה בצוללת לפני כשנתיים. "אתה לא יכול להיות קלאוסטרופובי".
הצוללת "טיטאן" היא כאמור צוללת קטנה, שאורכה 670 ס"מ בלבד ומשקלה 9,072 קילוגרם. יש בה מקום לחמישה אנשים, והיא מסוגלת לצלול לעומק של יותר מ-4,000 מטרים. כדי לצלול אל שרידי הטיטאניק ולשוב אל מעל לפני הים נדרשות לה שמונה שעות בסך הכול. שלא כמו צוללות גדולות היוצאות מנמלים וחוזרות לעגון בהם באמצעות כוח מניע משלהן, צוללות קטנות כמו ה"טיטאן" מובלות אל יעדן באמצעות כלי שיט, נשלחות ממנו אל משימתן – ואז חוזרות אליו. לצורך הביקור בשרידי הטיטאניק שכרה OceanGate את שוברת הקרח הקנדית "נסיכת הקוטב", וממנה משולחת הצוללת אל האונייה הטרופה.
את המסע לשרידי הטיטאניק מציעה OceanGate לתיירים עשירים, בעלות של 250 אלף דולר לאדם. חמשת האנשים שהיו בצוללת שנעלמה הם המיליארדר הבריטי חובב ההרפתקאות היימיש הרדינג; החוקר הצרפתי פול אנרי נרז'ולה, שנחשב למומחה לענייני האונייה הטרופה; איש העסקים שהזאדה דאווד ובנו סולימאן, המשתייכים לאחת המשפחות העשירות ביותר בפקיסטן; ומנכ"ל OceanGate סטוקטון ראש, שהיה גם זה שנהג בצוללת.
המנכ"ל שנעלם – והקשר לאיזידור שטראוס שטבע עם הטיטאניק
בתקשורת העולמית ממשיכים לעסוק בהרחבה בסיפוריהם של הנוסעים הללו, והבוקר דיווח העיתון "ניו יורק טיימס", כי מנכ"ל OceanGate סטוקטון ראש נשוי לצאצאיתם של איזידור שטראוס ורעייתו אידה, שניים מהנוסעים העשירים ביותר שמצאו את מותם בטביעת הטיטאניק ב-1912. סיפור מותו של איש העסקים היהודי-גרמני, שהקים את רשת חנויות הכלבו "מייסיס", הוא מהמפורסמים ביותר באותו אסון: לפי העדויות הוא סירב להתפנות מהספינה הטובעת כל עוד יש עליה נשים וילדים, ואשתו אידה סירבה להיפרד ממנו. הסיפור הזה הונצח בסרט הקולנוע המפורסם "טיטאניק", שזכה ב-11 פרסי אוסקר.
האונייה "טיטאניק", נזכיר, הייתה אוניית פאר שלפני השקתה בתחילת המאה ה-20 הוגדרה "האונייה שאינה יכולה לטבוע", אבל כבר בהפלגת הבכורה שלה, באפריל 1912, פגעה בקרחון ושקעה אל המצולות. באונייה היו 2,208 איש מכל שכבות האוכלוסייה, מאילי הון ועד מהגרים חסרי פרוטה, ויותר מ-1,500 מהנוסעים טבעו באסון.
שרידי הטיטאניק, שבעת השקתה הייתה אוניית הנוסעים הגדולה אי פעם ועשתה דרכה מסאות'המפטון שבאנגליה לניו יורק, אותרו רק 73 שנים אחרי שטבעה, ב-1985. הם נמצאו מוטלים על קרקעית האוקיינוס האטלנטי, במרחק של כ-600 קילומטרים מחופי קנדה ובעומק של כ-3,800 מטרים מתחת לפני הים.
לפי הערכות, יותר מ-200 בני אדם הגיעו עד כה אל אתר הקבורה של האונייה. על פי עדויות כל שנותר מהקורבנות ששקעו איתה אל המצולות הם מגפיים, נעליים ובגדים. עצמותיהם נעלמו במרוצת השנים. בינתיים בקטריה אוכלת-מתכות הולכת ומתפשטת באונייה, ויש המעריכים שבתוך כמה עשורים היא תיכחד לחלוטין.
