הרצוג הציג את המתווה: "מי שחושב שמלחמת אחים היא גבול שלא נגיע אליו - אין לו מושג"
(צילום: לע"מ)
בהופעותיו בשבוע שעבר ניבא ההיסטוריון פרופ' יובל נח הררי שישראל כבר לא תחזור להיות אותה ישראל של נובמבר 2022, בשל הטלטלה שעוברת המדינה מאז החלה קואליציית נתניהו לחוקק את המהפכה שלה. נשיא המדינה יצחק הרצוג, קרוע נפשית ממה שמתרחש במדינה – בפוליטיקה, בחברה, בביטחון ובעסקים, עשה עבודה יסודית על מנת לחבר את המתווה שלו – והוא אכן מרשים.
אבל למרות שהוא מפורט וערכי, הוא נראה כמו הצעות "חוקה לישראל" שהתגלגלו בנוסחים דומים בשנים האחרונות וכולנו יודעים מה עלה בגורלן. גם ניסיון שאפתני של שר המשפטים לשעבר גדעון סער להניע בקדנציה שלו את חוק יסוד: החקיקה, כדי להסדיר את יחסי הרשויות, שבק חיים מהר מאוד, בשל חילוקי דעות בסיסיים שלא ניתנו לאיחוי.
ובכלל, עסקת חבילה גורפת כמו זו שמציע הנשיא לא יכולה להתגבש אלא בתום שנים של דיונים, כאשר המשתתפים באים בתום לב ורוצים להגיע להסכמות. או לחלופין, אם תהיה הידרדרות חברתית קשה שתכריח את הכוחות הפוליטיים להגיע להסכמות בטרם אבדון.
לפיכך, שבועיים לקראת סיום מושב החורף של הכנסת, נראה כי למרות שהקואליציה חולקת להרצוג הערכה רבה היא תמשיך לדהור לקראת השלמת חקיקת החלק הראשון של המהפכה. צרכים קואליציוניים, ביטחוניים וגם משפטו של בנימין נתניהו, אינם מהווים קרקע פוריה לישיבה בין הצדדים עד שייצא עשן לבן.
הנפקד העיקרי הערב היה שר המשפטים יריב לוין, שיושב שבעה בשל מות אביו. לוין, שהחל להניע את המפץ המשטרי הזה בראשית ינואר, לא יכול לשיטתו להסכים למתווה שהציג הרצוג בכל הנוגע לבחירת שופטים לעליון. אף כי השיטה המוצעת טובה יותר לשופטים ממה שלוין ורוטמן מציעים – כי היא פחות דורסנית ויותר מאוזנת – היא יוצרת וטו הדדי בין השופטים לבין הפוליטיקאים, ולכך לוין לא מוכן להסכים. הסיבה לכך היא שהוא רוצה דומיננטיות אוטומטית של הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים בשנים הקרובות, בעת שיתחלפו ארבעה שופטים של בית המשפט העליון. כך יובטח, לשיטתו, ריסונו של בית המשפט.
לוין ואנשיו קיבלו אמנם "סוכריה" עם הסכמתו של הרצוג לצמצום עילת הסבירות, אבל הם יודעים שהסוד טמון בתמהיל השופטים בעליון. אם לא מובטחת לו שליטה בבחירת שופטים שמרנים לשיטתו בשנים הקרובות, בית המשפט יפעיל מעקפים אחרים לעילת הסבירות ועדיין הפסיקות תהינה ליברליות.
4 צפייה בגלריה
דרעי. יוכל לחזור לממשלה לפי המתווה, אבל החרדים עדיין יראו בעליון סכנה
(צילום: יואב דודקביץ)
שותפיו העיקריים של לוין למהלך, שהם גם בני הברית שלו לקואליציה שבנה עבור נתניהו – אריה דרעי והחרדים – קיבלו את מבוקשם בכך שיחוקק לפי המתווה חוק גיוס עוקף בג"ץ. המתווה יאפשר לדרעי לחזור לממשלה בלי סיכון בפסילה, אבל לשיטתם בית המשפט העליון עדיין יהווה סיכון. בית המשפט העליון יוכל להפעיל אבני בוחן, כמו שוויון, בכל הנוגע בחלוקת תקציבים ומשאבים – ואלו אינם מקובלים על חוגים אלה.
ההסדרים על אודות צמצום עילת הסבירות, האיסור לבטל חוקי יסוד והערמת קשיים על ביטול חוקי הכנסת, יכולים להיות מקובלים על הקואליציה וגם על לוין, אבל הם משפילים מבחינת בית המשפט העליון והמערכת המשפטית. הם כתובים בנימוס, אך מקטינים את תחושת העצמאות של השופטים ומצמצמים מאוד את הביקורת השיפוטית.
צמצום שכזה של הביקורת עומד בסתירה מוחלטת לסעיף במתווה שקורא לעגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו את הזכות לשוויון ואת איסור ההפליה וכן את הזכות לחופש הביטוי וההפגנה - וקורא במקביל להתניע מהלך חוקתי רחב לגיבוש "מגילת זכויות יסוד מקיפה, בהסכמה רחבה". איך בית משפט המוגבל בהפעלת סבירות יכול לשמור על כל הזכויות הללו?
גם סעיף הסדרת מעמד היועצים המשפטיים דל במהותו. היועצים אמנם לא יהיו משרות אמון אבל נפתח פתח לשרים לרדת לחייהם ולהדיחם בקלות יחסית, באמצעות ועדה מיוחדת. אין גם התייחסות לתוכנית לוין לפצל את מוסד היועץ המשפטי לממשלה.
