תודה לשגריר ארה"ב היוצא, טום ניידס, שבראיון פרישה ל"וול סטריט ג'ורנל" השבוע אמר שמדינתו מנסה למנוע מישראל לרדת מהפסים. האם מדובר בהתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל? בהחלט. אחרי שנים שהתנגדתי בתוקף להתערבות מצד כל מי שאינו חי פה, לרבות מצד ארה"ב שמסייעת לנו באינספור דרכים, עכשיו אני סבורה - טוב שכך. כן ירבו.
יש כמה סוגי התערבות, כולל סוג של טיפול באנשים במצוקה או במשבר, למשל מכורים. נכון, ראוי להתייחס בכבוד לכל אדם (או ישות אחרת), למניעיו ולהחלטותיו. אבל קורה שמישהו יקר מאמץ דפוס התנהגות הרסני, דבק בו ואינו מרפה. אפשר לכבד את האוטונומיה שלו ולצפות מהצד בהידרדרותו לתהום תוך צקצוק וצער. או, במעין טיפול בהלם, יכולים אוהביו להתגייס כדי להסיט אותו מדרכו בטרם המצב המסוכן יהיה בלתי הפיך. זו לא נוסחת פלא והיא לא תמיד מצליחה, אבל במצבים חריגים – חובה לנסות.
כמה המצב מסוכן? המקלים יגידו שאחרי תהליכים דומים בפולין ובהונגריה, מדובר בסוף דרכה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית. בשתי המדינות הללו עלולה החלשת המוסדות הדמוקרטיים לפגוע בהשקעות וברמת החיים ולעודד הגירה, אלא שמסביבן אין מדינות וארגונים עוינים שממתינים להתפוררותן הפנימית ולהזדמנויות שזו תספק להם לממש את איומיהם.
המחמירים מציירים תמונה קשה יותר. תמיר פרדו, שמונה לתפקידו כראש מוסד בידי בנימין נתניהו, אמר לאחרונה שאילו היה עומד בראש גוף מקביל במדינה עוינת, הוא היה מוותר על תקציבים לחתירה תחת ישראל, שכן היא עושה זאת בעצמה – היא מפעילה על עצמה מנגנון השמדה עצמית המעמיד אותה בפני הסכנה הקיומית הגדולה ביותר מאז מלחמת העצמאות.
מדבריו ומדברי אחרים עולה שהאיום העומד בפני ישראל איננו מצד אויב חיצוני, אלא מצד הממשלה. זו ממשיכה בבולמוס חקיקה, חרף ריבוי אזהרות בדבר הנזק בכל תחום אפשרי: כלכלה, ביטחון, יחסי חוץ, ואולי החמור ביותר – פגיעה במרקם החברתי העדין שמאפשר למדינה מורכבת ומסובכת לתפקד ולהצליח.
אף שהפער המספרי בהצבעות לגושים בבחירות האחרונות היה מזערי, הממשלה המכהנת נבחרה כדין ותפקידה למשול. המפלגות המשניות בקואליציה פועלות לקיים את ההבטחות העיקריות שלהן לבוחריהן. אבל כמעט יש מאין, הופיעה לה אחרי הבחירות הפיכה משטרית שחותרת להפקיד כוח בלתי מוגבל בידי השלטון, ותמנע ביקורת על כל מעשה עתידי שלו. ממשלה אחראית אמורה לפעול בעניין שינוי מהותי שכזה לאט ובזהירות, תוך השגת הסכמה, במיוחד כשהפער בין הגושים בבחירות היה רק 30 אלף מצביעים, שהם 0.6% מהקולות הכשרים. הפגנות ההמונים וסקרי דעת קהל, שמעידים על התנגדות למהלכים ובוודאי לדרך שבה הם נעשים, אמורה להבטיח משנה זהירות. זאת ועוד, היה ניתן לצפות שתחזיות בחירות ולפיהן הממשלה הנוכחית צפויה לספוג מפלה קשה אילו היו מתקיימות כעת, היו מציבות בפניה תמרור עצור.
טובה הרצלאבל כמו אצל מכורים רבים, או כאלה שמדחיקים משבר שבו הם מצויים, הממשלה ממשיכה בשלה, ואף מגבירה את מאמציה ומתחפרת בעמדותיה. כאילו הצורך לעקר את מערכת המשפט ולהפוך את שומרי הסף לפקידים צייתנים גובר על כל דבר ועניין, על כל אזהרה ופגיעה, ועל כל נושא אחר שעומד על הפרק. האמא מכורה להימורים ויתר המשפחה נפגעת כלכלית? היא מבטלת בבוז את תחנוניהם שתטפל בעצמה ומתעקשת שהכול תחת שליטה. הזוגיות הרסנית, כדאי לצאת ממנה לפני שמאוחר? לא לדאוג, יהיה בסדר. החברה שבה השקענו, ושהצלחתה תבטיח את עתידנו, מצויה בפני פשיטת רגל? אל חשש, אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, תראו שהכול יסתדר. איך? תסמכו עלינו.
בהפגנות ההמוניות נגד ההפיכה המשטרית מושמעות סיסמאות שלפיהן ישראל לא תהיה הונגריה וכאן זה לא פולין. הזכרתי את רמת האיום השונה עליהן ועלינו, אך יש עוד הבדל מהותי. הן חברות בארגונים דוגמת האיחוד האירופי. לאלו יש כללים מחייבים, כלומר - יש מגבלה מובנית על מדינה שרוצה להישאר בתוך המסגרת. ישראל אינה חברה בגופים מסוג זה ואין לנו אילוץ חיצוני. אבל יש לנו חברים בעולם, יהודים ואחרים. הם הוכיחו את מסירותם כאשר אותגרנו בעבר. ראוי שיתגייסו גם הפעם, לפקוח את עינינו ולהציל אותנו מעצמנו, לפני שיהיה מאוחר.
- טובה הרצל הייתה השגרירה הראשונה במדינות הבלטיות לאחר התפרקות ברה"מ, כיהנה כשגרירה בדרום אפריקה ואחראית על הקשרים עם הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
