אחרי הפסיקה הדרמטית של בג"ץ בעניין גיוס תלמידי הישיבות, והכינוס של ועדת החוץ והביטחון שדנה בחוק הפטור מגיוס, החרדים זועמים על ההתפתחויות האחרונות ומקיימים דיונים קדחתניים בשאלה כיצד לפעול. גורמים בכירים בסיעות החרדיות אמרו אמש (שלישי) כי נאומו של שר החינוך יואב קיש ("נקיים כל מה שכתוב בהחלטת בג"ץ"), וההתבטאות של יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין ("החוק יעבור רק בהסכמה רחבה") - הם כמו "פטיש על ראשם של החרדים", ויוצרים "תמונה מסובכת, שלא ברור כיצד תסתיים".
האמירה של אדלשטיין בוועדת החוץ והביטחון
(צילום: ערוץ כנסת)
גורמים בכירים בסיעות החרדיות מספרים כי לאחר הפסיקה נרשמה "אנחת רווחה", והייתה תחושה שמרחב התמרון גדול יחסית ומאפשר להגיע להסכמות. לשיטתם, החרדים עשו כברת דרך ארוכה בנכונות לדבר על עקרון הגיוס ולהגיע להסכמה. אולם, שני אירועים דרמטיים התרחשו בהמשך ושינו את התמונה מבחינתם. האחד - נאומו של שר החינוך יואב קיש בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן בשעות הצהריים, שם הציג יעדי גיוס "דמיוניים", לשיטת החרדים, ונרשם זעם גדול מאחורי הקלעים סביב דבריו.
אחרי הכינוס עוד היו מי שניסו להרגיע, וסברו שראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל "להרגיע" את קיש מהתבטאויות כאלה. אלא שכמה שעות לאחר מכן הגיע אירוע נוסף שטרף את הקלפים: יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין הבהיר כי חוק הגיוס יעבור רק תחת הסכמה רחבה - או שלא יעבור בכלל. "זו הייתה נקודת שבר משמעותית" אומר גורם חרדי. לדבריו, "חזרנו ל'חוק הרבנים', שבמסגרתו כל אחד בקואליציה עושה מה שהוא רוצה ונתניהו לא מסוגל להשתלט על הדברים. חזרנו כמה צעדים אחורה וזה מבחינתנו כמו פטיש על מפרקת".
בתוך כך, המנהיג הרוחני הוותיק של ש"ס, הרב משה מאיה, סיפק אמירה קיצונית בצל הסערה סביב פסיקת בג"ץ. בריאיון לקול ברמה אמר הרב כי "גם לבחור שלא לומד בישיבה אסור להתגייס לצה"ל". לדבריו, "מי שהולך היום לצבא – יצא ממנו מחלל שבת". נשיא מועצת חכמי התורה התבטא בחריפות, ואמר כי "גיוס לצבא הוא העברה על הדת. יש לנו הלכה ברורה שאומרת לנו שאסור לבן ישיבה להתגייס לצבא. אם ייכנסו להיכלי הישיבות לגייס אותנו – נתנגד. זה כמו שיכריחו אותנו לחלל שבת".
מאיה התייחס גם לסערת ההתקפה נגד לומדי התורה, לדבריו: "אלו עם כיפה שתוקפים את לומדי התורה – טועים טעות גדולה, כי אם לא היו בני תורה היו הרבה יותר הרוגים במלחמה. התפקיד שלנו במלחמה – זה ללמוד וללמוד, רק אז הקב"ה יטיל מורא על אויבינו".
בסיעות החרדיות מעריכים שלא יוכלו לשבת בשקט כל זמן שהחבל מתהדק סביב הצוואר. את החלטת בג"ץ ואת הפרשנות של היועמ"שית שבאה לאחריה הם לקחו בחשבון, אבל את ההתנהלות של חברי הכנסת מהליכוד - לא, ולכן זעמו עליהם ועל נתניהו. "סביר להניח שיהיו השלכות אבל עוד לא ברור אילו", אמרו. "לא ברור ואי-אפשר להגיד עדיין לאן מתפתח האירוע הזה. הכל נסוב סביב השאלה - האם נתניהו יודע להשתלט על הקואליציה שלו?".
השר קיש היה כאמור הראשון מבין חברי הקואליציה שהודיע כי הממשלה תקיים את הפסיקה, על אף זעם המפלגות החרדיות. "אומר בצורה הכי ברורה - נקיים כל מה שכתוב בהחלטת בית המשפט שהתקבלה היום", אמר. "מדינת ישראל מחויבת להחלטה. השנה צריך לגייס 3,000 חרדים, זה חייב לקרות והחוק חייב להבטיח את זה. כמו שאמרתי בוועדת החוץ והביטחון, מדינת ישראל נמצאת בצומת דרכים. יש שתי אפשרויות - גיוס חרדים שייתן מענה לצורכי הצבא, והשנייה זה לעשות את זה ביחד. אפשר לעשות את זה ביחד".
2 צפייה בגלריה
"להתגייס - כמו לחלל שבת". הרב מאיה לצד הרב עובדיה יוסף. ארכיון
(צילום: עטא עוויסאת, "ידיעות אחרונות")
בהמשך התקיים דיון נוסף בוועדת החוץ והביטחון, שעוסקת בהכנת חוק הפטור מגיוס לקריאה שנייה ושלישית, שבו היו"ר אדלשטיין הבהיר את עמדתו: "או שהחוק יעבור בהסכמה רחבה או שלא יעבור בכלל", אמר. בכך, הוא הצטרף למעשה לעמדתו של שר הביטחון יואב גלנט, שכבר הצהיר פעמים רבות כי יתמוך רק בחוק שיזכה לתמיכה רחבה. אדלשטיין הוסיף גם כי ייתכן שלא יהיה מנוס מ"חקיקה נוספת": "יכול להיות שבמסגרת ההסכמות שנגיע אליהן יגידו לנו שהחוק הזה כבר לא מתאים ונצטרך חקיקה נוספת".
בהיבט הפוליטי, סוגיית הגיוס היא האירוע הנפיץ ביותר שאיתו מתמודדת הממשלה הנוכחית - ולדעת רבים היחיד שעלול להוביל להקדמת הבחירות. עד כה, למרות שעות ארוכות של דיונים בחדרים סגורים, לא נמצא מתווה אחד שיוכלו להתקבץ סביבו גם נציגי החרדים וגם השר יואב גלנט, שמייצג את עמדת מערכת הביטחון. מלבד זאת, לצד גלנט נעמדים, גם באופן פומבי, שורת ח"כים מהליכוד שכבר הצהירו שלא יתמכו באופן אוטומטי בכל חוק שיובא, וכאלה שהצהירו שלא יתמכו בחוק הגיוס במתכונתו הנוכחית. בשבוע שעבר הצטרף לרשימה זו שר הכלכלה ניר ברקת, שהודיע לראש הממשלה כי הוא וחברי כנסת נוספים מהליכוד יתנגדו אם חוק הגיוס יובא במתכונת שבה הוא מקודם - על בסיס החוק שאושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.
פורסם לראשונה: 22:48, 25.06.24
