הקבינט המדיני-ביטחוני ידון מחר (יום א') בהצעת מערכת הביטחון להגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים שמורשים להיכנס תחת מגבלות לעבודה בישראל. קודם לכן ידון הקבינט החברתי-כלכלי בנושא ויגבש המלצה שתוצג בפני הקבינט הביטחוני.
מאז פרוץ המלחמה יש סגר על יהודה ושומרון, המעברים סגורים ו-60-50 אלף עובדים פלסטינים אינם רשאים להיכנס לישראל ויושבים בבית ללא פרנסה. ישראל מאשרת כניסה של כ-5,000-4,000 פועלים בלבד לצרכים חיוניים חריגים כגון חברה קדישא, מפעלי מזון ומפעלים של ציוד רפואי.
3 צפייה בגלריה
פועלים פלסטינים מחכים להיכנס לישראל, ימים לפני פרוץ המלחמה
(צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
הכותרת
הזירה המבעבעת ביהודה ושומרון
27:04
מאחורי הקלעים התנהל לאחרונה ויכוח סוער בדבר השאלה אם להגדיל את מספר העובדים ולהחזירם לעבודה. מערכת הביטחון והשב"כ תמכו בהגדלת מספרם של הפלסטינים אך רצו לאפשר את כניסתם תחת מגבלות כגון קבוצות אוכלוסייה והבאה בצורה מסודרת באוטובוסים, מבלי לאפשר להם להסתובב חופשי בארץ, אלא ישירות לאתרי הבנייה ולמפעלים. גורמי ביטחון אומרים כי ביהודה ושומרון יש סיר לחץ בציבור הפלסטיני, העובדים יושבים ממורמרים ומתוסכלים בבית מבלי יכולת להתפרנס, וזה עלול להתפוצץ לישראל בפנים. במערכת הביטחון חוששים שהמשך המצב הקיים יביא לעלייה בפיגועים ביהודה ושומרון.
בעקבות המלחמה נעשה מצד ישראל מאמץ גדול להביא רבבות עובדים זרים מחו"ל שיחליפו את הפלסטינים, אך הדבר לא קורה בינתיים. הממשלה אישרה להביא 10,000 עובדי בניין שלא במסגרת הסכמים בילטראליים אלא באמצעות 49 חברות שמתמחות בהבאת עובדים מחו"ל, אך גם זה עדיין לא קורה. גורם בכיר בממשלה אמר כי אם היו באמת מגיעים אלפי עובדים זרים מחו"ל לא היה צורך להחזיר את הפלסטינים, אך כרגע הדבר אינו קורה, וענפים שונים נקלעו למשבר קשה, בעיקר ענף הבנייה.
3 צפייה בגלריה
השר בן גביר. "הכנסת הפועלים מעזה התפוצצה לנו בפנים"
(צילום: REUTERS/Violeta Santos Moura)
ראש הממשלה בנימין נתניהו יישר קו עם מערכת הביטחון אחרי סדרה של דיונים שהתקיימו במשרד רה"מ בראשות מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי. אלא שחלק מהמתנגדים הראשיים להחזרתם הם ראשי הערים שחוששים להחזרת פועלים פלסטינים ליד בתי ספר. "אף אחד לא יודע מי הם ואם יש להם קרובי משפחה שנהרגו בעזה. זה סוג של פצצה מתקתקת", אמר אחד מראשי הערים בדיונים הפנימיים. גם חלק מהקבלנים לא רוצים להחזיר את הפלסטינים לענף ולוחצים לפתרון ארוך טווח באמצעות עובדים זרים מחו"ל.
בעוד מערכת הביטחון תומכת בהגדלת מספר הפועלים, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתנגד למתווה, ובסביבתו אמרו שהוא ייצג בקבינט את עמדת המשטרה שאף היא מתנגדת לכניסת עובדים מאיו"ש לישראל.
בסביבת בן גביר אמרו הערב: "לצערנו יש מי שעדיין שבוי בקונספציה. הכנסת פועלים מאיו"ש אינה שונה במהותה מהכנסת פועלים מעזה, שתוצאותיה התפוצצו לנו בפנים בשבת השחורה. אותם פועלים שיתפו פעולה והעבירו מידע למחבלי החמאס. זאת ועוד, כניסתם לישראל פירושה כניסת אנשים החשופים להסתה יומיומית במסגדים ובתקשורת הערבית נגד ישראל. אסור לחזור על אותו מודל של עזה בהכנסת פועלים מאיו"ש - מתכונת לאסון". גם שר הפנים משה ארבל מתנגד - ואמר כי יש לדחות את הדיון, מאחר שהנושא עדיין לא בשל.
יחד איתו גם השר סמוטריץ' שמתנגד. הוא קיים דיונים מקצועיים בנושא כדי לגבש המלצה של הקבינט הכלכלי לקבינט המדיני ביטחוני. שר הכלכלה ניר ברקת מתנגד גם הוא, וטוען כי יש סכנה ברורה ומיידית בהחזרתם. "חייבים לפתח חלופות שיאפשרו לנו עצמאות כלכלית שגם במלחמה הזאת והבאה לא נהיה תלויים בהם בגלל טרור. גם התעשייה לא רוצה להעסיק אותם", אמר ברקת שמגבש קבוצת שרים שמתנגדים למהלך. מנגד, מי שתומך בהחזרת הפלסטינים הוא שר החקלאות אבי דיכטר.
גם משרד השיכון מצידו סבור שיש צורך בעובדים זרים נוספים. "הצורך היה ערב המלחמה ורק התגבר בעטיה. יש חוסר של עובדים פלסטינים בבניה, במיוחד לקבלנים שלא יכולים לעמוד ברף העלויות של עובדים זרים. עם זאת, פתרון להבאת עובדים פלסטינים צריך להיעשות בזהירות ותוך תיאום עם השלטון המקומי, על מנת שהמצב לא ידרדר ושרשויות שוב לא יעשו פעולות לשם סגירת אתרים. אנחנו פועלים ליישום החלטת ממשלה להגברת תיעוש בשוק הבניה", אמרו במשרד השיכון.
כדי למנוע החמרה במצב הכלכלי ביהודה ושומרון, יש לציין, הממשלה אפשרה ל-4,000 עובדים פלסטינים שעבדו בענף הבניין למשוך כספים שצברו בקרנות הפנסיה שלהם. מאז המלחמה נמשכו 98 מיליון שקל על ידם.
