"נעם היה איתי בכיתת הכוננות של כפר תבור, יצאנו יחד למשמרות משותפות, וכל זמן פנוי שהיה לו הוא הציע את עצמו לפעילות". יוסי שי (53), מפקד כיתת הכוננות של כפר תבור שבנו נעם (26) נרצח במסיבה ברעים יחד עם זוגתו דניאל וולדמן, שב לפקד על כיתת הכוננות ימים ספורים לאחר שקם מהשבעה. "כולם פרגנו לי על ההחלטה, חיזקו את ידיי", סיפר בשיחה עם ynet.
שי, יליד קיבוץ איילת השחר, מתגורר ב-15 השנים האחרונות בכפר תבור עם משפחתו. בשנת 2000 הוא התנדב למתמי"ד (יחידה של המשמר האזרחי שכפופה למג"ב – י"מ), עשה במהלך השנים קורסים פיקודיים ומתפקד כסגן מפקד בסיס כפר תבור יבנאל. לפני שש שנים היה חלק מגרעין ההקמה של כיתת הכוננות של המושבה הוותיקה.
"כמה ימים אחרי שקמתי מהשבעה פנו אליי וביקשו שאתחייל ואמשיך לפקד על כיתת הכוננות של המושבה", סיפר יוסי, "לא הייתה לי דילמה אפילו לשנייה, בלי להתלבט הודעתי שאני מתחייל וחוזר לפקד על הכיתה. יש לנו 19 חברים בכיתה".
עודד הלפרין, ראש המועצה המקומית כפר תבור, אמר: "הקמנו כיתת כוננות וזו זכות גדולה עבורי שמתנדב עתיר זכויות כמו יוסי שי מפקד עליה. זו הדרך שלנו להמשיך את דרכו של נעם שהיה מתנדב מוביל בכיתת הכוננות שלנו, זו הצוואה הלא כתובה של נעם שנמשיך להגן על הכפר ועל המדינה שהוא כה אהב".
יוסי הוסיף וסיפר: "לפני חצי שנה הייתה תחרות של כיתות הכוננות בצפון, והכיתה שלנו זכתה במקום השלישי. נעם זכה במקום השלישי בירי באקדח. זו הצוואה של נעם, מבחינתי זה להמשיך את דרכו ולתת את כל הלב בפעילות הביטחונית הזו".
"נעם היה סטודנט לניהול טכנולוגי בבר אילן ודניאל בת זוגו הייתה סטודנטית לעיצוב פנים", סיפר יוסי. "שניהם הצטרפו לאחד החברים וירדו יחד למסיבה, הם היו חמישה חבר'ה ברכב אחד. שניים מהצעירים שירדו איתם שירתו איתו בסדיר בעורב גבעתי. באותה השבת, בשש וחצי בבוקר, העירו אותי והורו לי להקפיץ את כיתת הכוננות, אמרו שיש משהו לא טוב.
"בשנייה שפתחתי טלוויזיה הבנתי שמשהו רע קורה בדרום, דיווחו שנכנסו 11 מכוניות טויוטה לבנות מלאות במחבלים. חייגתי לנעם כמה פעמים, ואחרי שהוא לא עונה חייגתי לדניאל כמה פעמים. ובשבע בחצי בבוקר דניאל כתבה בקבוצה של המשפחה שלנו, 'אל תדאגו, הכל בסדר', ושמה אימוג'י של לב. זה הרגיע אותי, אבל המשכנו לדאוג, אשתי הבינה שמשהו רע קורה.
"לא הצלחתי ליצור קשר, לא עם נעם ולא עם דניאל, הלכתי להוציא את חברי כיתת הכוננות ולפרוש אותם ביישוב. ב-12 חזרתי הביתה, ביקשו ממני להגדיר את נעם כנעדר כדי לאכן את הסלולר שלו. אחרי האיכון גילינו שהסלולר נמצא בלב עזה, לא ידענו מה גורלם, לא יכולתי לרדת לדרום, ולא רציתי לראות את הטבח, לאחר כמה ימים של חוסר ודאות, חרדה ומתח, הגיעו אלינו הביתה חיילי צה"ל על מדים ובישרו לנו את הנורא מכל – נעם נרצח וגופתו זוהתה. עשר דקות קודם לכן אח של דניאל בישר לי שגם היא נרצחה. הם היו ביחד".
נעם ודניאל נקברו בקריית טבעון זה לצד זו, כמו זוג נשוי. "הם היו אמורים להתחתן", סיפר האב השכול, "הם חיו יחד שש שנים. הם הכירו בצבא כשנעם היה מ"כ טירונים של עורב גבעתי ודניאל הייתה מדריכת קליעה".
שי הותיר אחריו זוג הורים ואח צעיר, בוגר גדוד 202 של הצנחנים, שממשיך להתנדב בכיתת הכוננות בכפר.
