בעוד פחות משבועיים אנחנו אמורים להזיז את השעון, אבל כעת הצעה שהועלתה ברשתות צוברת תאוצה - ולפיה המעבר יידחה או יבוטל במטרה לאפשר יותר שעות אור.
לפי התכנון המקורי, החלפת השעון לשעון חורף אמורה להתרחש בלילה שבין 28 ל-29 באוקטובר. בקבינט הכלכלי-חברתי הביע שר הכלכלה ניר ברקת תמיכה ביוזמה: "עלינו לדחות את המעבר לשעון החורף לדצמבר ולאפשר יותר שעות של אור. זה ישפיע על הכלכלה ועל מצב הרוח הלאומי. ממילא אנשים לא יוצאים לעבודה ועלינו להקל את החיים של האזרחים. אם יתחיל להחשיך ב-16:30 זה רק יחמיר את מצב הרוח הלאומי, שממילא לא נמצא בשיאו".
שרי ש"ס התנגדו להצעת השר ברקת וטענו שזה יפגע במתפללים, שיוכלו להתפלל שחרית רק שעה מאוחר יותר. גם השר שלמה קרעי מהליכוד הצטרף אליהם בהתנגדות להצעה.
השר משה ארבל מש"ס ציין בכך שבתקופת הקורונה הרעיון נבדק מול כלל הגורמים, כולל המל"ל, רשות שדות התעופה וכו', משום שיש לכך השפעה על מערכת טכנולוגיות רבות. המל"ל הבהיר אז שצריך לפחות חצי שנה היערכות לכך, וכעת אנחנו פחות משבועיים לפני המועד. פרט לתפילות שיאוחרו, סיבה נוספת להתנגדות היא שבעוד חודש הילדים יקומו לבית הספר בחושך. "לאור האמור, לא תקודם חקיקה בלוחות זמנים אלו להארכת שעון הקיץ, ואין שום שיקול אחר להחלטה זו", אמר ארבל.
מנגד, השרים גדעון סער ויפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי) השר מיקי זוהר (הליכוד) הצטרפו לקריאה של השר ברקת ואמרו כי יש חשיבות עליונה לשעון קיץ בתקופה הזו. השרה שאשא ביטון: "אני מסתובבת בשטח ואני אומרת לכם שיש חשיבות אדירה לעוד שעות של אור ויום. זה משפיע על הילדים שממילא לא ישנים בלילה. אין סיבה שלא לאפשר שעון קיץ בזמן מלחמה".
בפתח הישיבה, אמר יו"ר הקבינט החברתי-כלכלי (בפועל), שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כי פורום זה "ישמש כקבינט האזרחי בזמן המלחמה. ההנחיה שלי כשר האוצר וכמי שעומד בראש הוועדה היא כי אין שום מגבלת תקציב לדרישות צה"ל וכוחות הביטחון למטרות המלחמה ולסיוע למשפחות הניצולים מהטבח בדרום הארץ".
סמוטריץ' אמר כי "הנחה לגבי סדר תקציבי חדש. נערך מיפוי של כלל התקציבים שאינם חיוניים לתמיכה במאמצי הלחימה, תמיכה באזרחים, ולתפקודו הרציף של המשק, על מנת להסיטם בהתאם לצרכים הדחופים של המשק. אני מאמין שבהתגייסות של כולנו לטיפול במשימות החשובות של חיזוק העורף נוכל לתת את הגב ללוחמים בחזית שיביאו לניצחון המערכה ולהשמדת החמאס".
לדברי שר האוצר, "יש לנו שלוש משימות עיקריות כרגע. האחת - רציפות תפקודית של כלל מרכיבי המשק והממשלה. אנחנו הולכים לשגרה ארוכה של חירום וצריך להגדיר את האירוע הזה. השנייה - טיפול ושיקום של ניצולי הטבח והשלישית זה הקמת מערכת סיוע וטיפול למשק ולכלכלה בתקופת מלחמה".