היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ניצבת בימים אלו מול ביקורת נרחבת על כך שאינה מציבה שום חסם בפני ראש הממשלה יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ בכל הנוגע לטיפול בהסכם מול לבנון על אסדת הגז. יש הטוענים שהיא מזגזגת בכל שעל בדרך לאישור ההסכם - וזו הסיבה לכך שלא מנעה את קידומו אף שמדובר בממשלת מעבר, לא חייבה אותה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, והותירה בידיהם את ההחלטה אם לעשות זאת. כך, היא הלכה למעשה משרתת מניעים פוליטיים - ועוד בתקופה רגישה של פחות משלושה שבועות לפני בחירות, שאחריהן ייתכן שתתחלף כל צמרת ההנהגה.
אל מול הטענות הללו יש להציב את גישתה של בהרב-מיארה לתפקיד. היא הבהירה מתחילת דרכה על כיסא היועמ"שית שהיא רואה את תפקידה הייעוצי כסיוע לממשלה לממש את מדיניותה, כל עוד היא פועלת לפי חוק. המדיניות הזו התקבעה במהלך כהונתו של היועץ הקודם אביחי מנדלבליט. עד אז נתפס הייעוץ המשפטי לממשלה - בעיקר בשל הסתה מתמדת מצד שרים - כ"מחבל" במשילות.
בהתאם לכך - ומכאן גם תוצאות הטיפול שלה בהסכם הגז - גישתה של בהרב-מיארה בכל הקשור לייעוץ לממשלה היא מינימליסטית. שומר סף אפקטיבי, לשיטתה, מנסה למתוח עד כמה שאפשר את גבולות האפשר ולא אחת, במקרים נחוצים, מכיל גם את הקו האפור. לכן, חוות הדעת שלה בעניין ההסכם עם לבנון מבטאת ניסיון להלך בזהירות בין הטיפות תוך ניהול סיכונים - בראש ובראשונה מול בג"ץ, שידון וידוש בחוקיות ההסכם ואפילו בחוקתיותו. במקביל, היא ניצבת מול הציבור שחצוי לגבי הצעד הן בשל אי-בקיאות בפרטיו והן בשל אי-ודאות אמיתית מול לבנון שהנהגתה מקרטעת.
כך נוצר המלכוד. מחד גיסא, בית המשפט העליון נמנע מאז ומתמיד מהתערבות בהחלטות בעלות אופי מדיני. מאידך גיסא, בהרב-מיארה תצטרך להסביר בפני בג"ץ את אישורה של החלטה שלטונית חריגה בישורת האחרונה של הבחירות, במיוחד מחשש שממשלה שאינה נהנית מאמון הכנסת תכפה את דעתה ותכבול את שיקול דעתה על ממשלה חדשה שתיבחר.
חוות הדעת של בהרב-מיארה, שעליה היא וצוותה עובדים כבר כחודש, עוסקת גם במשפט וגם מפרטת נתונים עד לרמת הקואורדינטות של הגבולות הימיים - אבל פניו של הטקסט הם לבג"ץ ולפוליטיקאים. סיבות פוליטיות גם הובילו לכך שחוות הדעת מתמקדת בדרכי ובדרג אישור ההסכם, ונשענת לא מעט - מהבחינה הציבורית - על חוות הדעת של מערכת הביטחון בדבר נחיצות וחיוניות ההסכם. העובדה שההסכם היה מסווג עד אתמול (רביעי) לא סייעה לה להצדיק את דחיפות האישור. מצד שני, גם למערכת הביטחון כבר לא מאמינים מספיק.
בהרב-מיארה היא יועצת טרייה, שפועלת מול ממשלה שאמנם נתפסת כידידותית לשלטון החוק, אבל גם ניצבת בפני בחירות - ומנגד מול אופוזיציה שמשמיעה איומים בפיטוריה, צמצום סמכויותיה והצרת צעדי המוסד שבראשו היא ניצבת. היא מבחינתה, שלמה לגמרי עם התוצאה, ורואה בסיפור הזה ריצה לטווח ארוך ולא ספרינט.
- טובה צימוקי היא עיתונאית ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il