הרצוג מציג את תוכנית הפשרה שלו
(צילום: לע"מ)
כשלוש שעות לאחר שנשיא המדינה יצחק הרצוג הציג את מתווה חמש הנקודות שלו לפשרה, הגיב אמש (ראשון) לראשונה לנאום שר המשפטים יריב לוין - שביחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל את המהפכה המשפטית. בניגוד לשר התקשורת שלמה קרעי, שמיד לאחר נאום הרצוג שלל את התוכנית שהציע הנשיא, לוין לא פסל אותה לחלוטין - אבל הבהיר כי אין בכוונתו לדחות את החקיקה. באופוזיציה הגיבו לכך באומרם כי יש להחריף את המחאה, והיום תתקיים השביתה הראשונה נגד המהפכה המשפטית.
"נאום נשיא המדינה התקיים בשעה שהשתתפתי בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, רק לאחר הדיון יכולתי לשמוע בקשב רב את דבריו", אמר שר המשפטים לוין. "יש בהצעתו מרכיבים חיוביים, ויש בה גם מרכיבים שמנציחים את המצב הלא תקין הקיים. כפי שאמרתי לכל אורך הדרך, אני מוכן ומעוניין לקיים הידברות אמיתית עם חברי אופוזיציה שיסכימו לכך, וכדאי להתחיל בהידברות זו מיד".
לוין הדגיש, לצד זאת, כי "על מנת שההידברות לא תהפוך לאמצעי לגרירת רגליים כדי לעכב ולמנוע רפורמה מהותית ומשמעותית במערכת המשפט, אין לקשור בין ההידברות והתקדמות הליכי החקיקה. לצד קידום החקיקה יש לכולנו מספיק זמן כדי שנוכל להידבר ולהגיע להבנות טרם הקריאה השנייה והשלישית". בכך שלל לוין את בקשתו של הרצוג לא לקיים הצבעות בקריאה ראשונות על הצעות החוק הכלולות במהפכה המשפטית. עם זאת, ההצבעות הראשונות על התוכנית, שהיו אמורות להתקיים במליאה ביום רביעי, יידחו כנראה ליום שני הבא.
יו"ר ועד העובדים מהליכוד: "לקדם, בהידברות"
דעה שונה מהליכוד נשמעה מיאיר כץ, יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית ומי שאחראי על אלפי מתפקדי ליכוד. כץ, בנו של השר חיים כץ, צייץ בטוויטר כי הוא "בעד קידום רפורמה משמעותית שתחזק את מערכת המשפט, אחרי שנים שמנעה כל ביקורת ושינוי - אך בתוך עמי אני חי, וער לחרדות ולתחושות של מאות אלפי אזרחים אוהבי ישראל. אני קורא לקדם את הרפורמה, ברוח נאום הנשיא, בהידברות בין הצדדים".
"אמנם ניצחנו את הבחירות באופן דמוקרטי ויש למשול, אך אין הדבר אומר שחלקים לא מבוטלים בעם צריכים להסתובב בתחושה שהפסידו את המדינה", הוסיף והבהיר כי ינסה לשכנע בכך את חבריו למפלגה. "בכוונתי לתמוך ולפעול לשם כך מול חבריי בקואליציה בכלל והליכוד בפרט".
7 צפייה בגלריה
יאיר כץ מהליכוד: "בעד רפורמה, אך בתוך עמי אני חי וער לחרדות של מאות אלפים"
(צילום: עמית שעל)
ראשי כמה ממפלגות האופוזיציה קיבלו את מתווה הרצוג, אבל הבהירו כי התנאי לכך הוא עצירת החקיקה. "עד אז המאבק לא ייפסק, המחאה לא תיעצר", אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד. יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי "אם תיעצר החקיקה ונוזמן כולנו לבית הנשיא לשיח אמיתי נהיה מראשוני המתייצבים".
עם זאת, לאחר דברי לוין הם כבר נשמעו אחרת: גנץ אמר כי "השהיית החקיקה היא תנאי ראשון לכל הידברות", ואילו יו"ר העבודה מרב מיכאלי - שלא הגיבה לפני כן - אמרה: "זאת הפעם השנייה שלוין דוחה את הצעת הנשיא להידברות. זה, בנוסף לדיונים שהקואליציה מנהלת בדורסנות בוועדת החוקה בראשות רוטמן, מבהירים שאין עם מי לדבר. לא במקרה מונו האנשים הקיצוניים ביותר לתפקידי יו"ר ועדת החוקה ושר המשפטים. אסור להגיע להסכמות על הפיכה שיפוטית. לא תוך שבוע ולא בכלל. איום החקיקה מרחף מעל ראשה של הדמוקרטיה ועלינו להחריף את המחאה כדי לעצור אותו".
בתוכנית הרצוג הביעו תמיכה גם ראשי הבנקים. בהודעה משותפת מטעם יושבי ראש ומנכ"לי הבנקים של הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי נמסר: "אנו תומכים ביוזמת הנשיא וקוראים לביצוע רפורמה במערכת המשפט בהידברות ובהסכמה רחבה, כך שתשמור על אחדות העם ותבטיח שמירה על ישראל יהודית ודמוקרטית והמשך שגשוג של כלכלתה".
ראשי אוניברסיטאות המחקר של ישראל בירכו אף הם על קריאת הנשיא להידברות. "אנו מצטרפים לבקשתו של הנשיא לדחות את הקריאה הראשונה בהצעות החוק השונות, במטרה להגיע לקונצנזוס רחב", אמרו. "אנו רואים בהיענות הממשלה והכנסת לבקשה זו - סימן ואות לנכונות להושטת יד לטובת קיום הידברות אמיתית".
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט התייצב אף הוא לצד הנשיא: "מדינת ישראל נמצאת בצומת דרכים רגיש ומסוכן. יש לבחור בהידברות על פני מלחמה, בפשרה על פני ניצחון איש על אחיו".
5 הנקודות בתוכנית הרצוג
הנשיא הזהיר בתחילת נאומו מהקיטוב ואמר כי "אנחנו על סף פגיעת איש באחיו", תמך בביצוע רפורמה במערכת המשפט והדגיש לצד זאת כי התוכנית המוצעת "מעלה חשש עמוק מפוטנציאל ההשפעה שלהם לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל". אבל ליבת נאומו הייתה התוכנית שהציעה, ובנויה מחמש עקרונות.
העיקרון הראשון, אמר, "הוא חקיקה של "חוק יסוד: החקיקה" – אשר יסדיר את היחס לחוקים במדינת ישראל, הן לחוקים רגילים, והן לחוקי יסוד; את מערכת היחסים של הרשות המחוקקת עם זו השופטת; ויביא ליציבות חוקתית. לא עוד חוקי יסוד שצצים כפטריות אחרי הגשם. חוק יסוד ייכנס לספר החוקים ככזה רק לאחר שהכנסת הצביעה בעדו בהסכמה רחבה, ובתהליך שיכלול ארבע קריאות, בתנאים שיסוכמו בהידברות. לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שיחוקקו באופן זה".
7 צפייה בגלריה
החוק יעגן את סמכות בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד. נשיאת העליון אסתר חיות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הרצוג ציין כי חוק יסוד זה יעגן גם את סמכות בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד, וזאת באמצעות הרכב ורוב שייקבעו בהסכמה. מנגד, בחוק יסוד זה תיקבע תכולת סמכות הכנסת להתגבר על פסק דין שפסל חוק שהכנסת חוקקה, וזאת באמצעות רוב והליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה. הרצוג לא פירט מה יהיה הרוב הדרוש לפסקת התגברות שכזו, וזו אחת משאלות המפתח.
על שני העקרונות הבאים אין מחלוקת רבה. הנשיא אמר שבמדינות ה-OECD מספר השופטים למאה אלף איש גדול פי שלושה ממה שקיים בישראל. לדבריו, על הממשלה, בתיאום עם נשיאת בית המשפט העליון, ליצור כבר בתקציב הקרוב רפורמה שתצמצם את היחס הכמותי בין שופטים לאזרחים. לדבריו, מערכת המשפט איננה עומדת בנטל, וזה פוגע ביעילות, באיכות ובאמון של האזרחים במערכת: "אני קורא לשר המשפטים ולנשיאת העליון להביא יחדיו לתוכנית שתסייע למערכת המשפט בהתייעלות ותשים סוף לעינויי הדין ולסחבת".
העיקרון הרביעי בתוכנית הרצוג הוא אולי המרכזי בה. הנשיא הציע שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, "כך שישקף איזון ושוויון ראוי והגון בין הרשויות, ולא יאפשר רוב מובנה לאף אחת מהמערכות, הממשלתית והמשפטית כאחד. המנגנון לבחירת שופטים צריך להישען על הסכמה ושיתופי פעולה. על פי ההצעה – לכל אחת משלוש הרשויות יהיה ייצוג שווה בוועדה, בנוסף לנציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים ונשיאת העליון. בתוך נציגי הרשות המחוקקת יהיה נציג אופוזיציה, שייבחר על ידי האופוזיציה".
"אופן בחירת נציגי הציבור, לרבות תנאי הסף שלהם וסוגיית ייצוג עורכי הדין בוועדה – יוסכם בהידברות בין הצדדים", אמר הרצוג. "כאמור, לאף אחת מהמערכות לא יהיה רוב מובנה". עם זאת, לא ברור אם הצדדים יסכימו לוותר על רוב על על אפשרות הטלת וטו.
העיקרון החמישי בתוכנית הנשיא עוסק בעילת הסבירות. "אפשרות בלתי מוגבלת לשימוש בעילת הסבירות עלולה להפוך לתשתית לכניסה בלתי מידתית של הרשות השופטת לטריטוריה מובחנת ומיועדת של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת", אמר הרצוג, שהציע לצמצם אותה - אבל לא לבטלה כהצעת נתניהו ולוין. "יש מקום לשימוש בעילת הסבירות, שהיום מוגבלת ממילא למקרים של חוסר סבירות קיצוני, תוך תיחום והבחנה של דרג נבחר ודרג ממונה. בהכירי את עמדות הצדדים אני סבור שהם יכולים וצריכים ליצור הסכמה רחבה גם בנוגע לעילת הסבירות".
פורסם לראשונה: 23:14, 12.02.23
