סגן נ', מפקד הצוות מאגוז שירה שלשום (רביעי) למוות בשוגג בשני הקצינים אופק אהרון ז"ל ואיתמר אלחרר ז"ל בנבי מוסא, לא מצליח לישון מאז האירוע ונמצא במצב נפשי קשה מאוד. למרות הצער הכבד שהוא שרוי בו, ותוך כדי שהוא מלווה על-ידי היחידה ומקבל סיוע ממפקדיו, הוא הצליח לצאת אתמול ולהשתתף באחת משתי ההלוויות.
"הייתי בטוח שמדובר במחבלים", אמר אתמול למקורביו. "חשתי סיכון, פחדתי אז יריתי". במשטרה הצבאית החוקרת כבר החלו בפעולות חקירה בעקבות הטרגדיה - אך נכון לאמש טרם נגבתה גרסה מהקצינים ביחידה. נ' עצמו צפוי להיחקר בתחילת השבוע הבא.
האסון ביחידת העילית - כתבות נוספות
רק לפני כשבועיים, בתרגיל נרחב של חטיבת הקומנדו בבקעה שנערך בשיא הסערה, תרגלו אותם מפקדים את מימוש הפעולה העצמאית בעומק שטח האויב, ההחלטות הטקטיות שהם מקבלים על דעת עצמם ב"נוהל נתק" ממפקדיהם שבעורף, שעשויות להפוך לבעלות משמעות אסטרטגית. "להילחם כמו מפק"צ אבל לחשוב כמו מח"ט", דרבן אותם מפקד חטיבת הקומנדו, אל"מ מני ליברטי.
"הייתה כאן יוזמה מבורכת, גילוי אחריות וחתירה למגע של הקצינים, אך גם שגיאות של חוסר תיאום, אי-עדכון ותנועה מבודדת של מפקד הצוות", הסביר קצין בכיר שפיקד על יחידות חי"ר. אף אחד בצה"ל לא התפלא מהיוזמה שגילו הקצינים מאגוז.
בשנה האחרונה השקיע צה"ל עשרות מיליוני שקלים כדי להתמודד עם תופעת גניבות האמל"ח, שלא פוסחת גם על שטחי אימונים בבקעה ובצפון. ההשקעה התבטאה בהקמת יחידת אבטחה חדשה ומיומנת למשימה וברכישת אמצעי מעקב וגילוי אלקטרונים כמצלמות תצפית ומכ"מים, אך רובה ככולה של התוכנית יועדה להגנה על גניבות מתוך בסיסים ומפריצה לתוכם. בצבא החליטו להשאיר לשלב הבא את הטיפול בתופעת הגניבות משטחי האימונים, שכוללת "פשיטות" שקטות על מאהלי לוחמים בשטח, בזמן שאלה מתאמנים בקרבת מקום או בחסות החשיכה. הגנבים מצוידים ברכבי שטח מהירים, חלקם חשמליים ושקטים, אמר"לים ומשקפות, תצפיות מקדימות ובעיקר תעוזה שהובילה לגניבות אמל"ח מחיילים, גם בחודשים האחרונים.
בצבא מנסים להבין אם ההקלה האחרונה בהוראות פתיחה באש השפיעה על התנהלות הקצינים מאגוז. אחד הכיוונים המרכזיים שנבדקים נוגע לאופי הפעולה הדומה שנקט מפקד הצוות מחד ושלושת מפקדי הפלגות והלוחם שהצטרף אליהם מאידך, כאשר יצאו מהמאהל ליד מטווחי הבסיס שבין יריחו לירושלים כדי לנסות ולאתר גנבי אמל"ח. ערב קודם נגנבו מהיחידה אמצעי לראיית לילה וקסדה, ומבלי שתיאמו זאת אחד עם השני, רביעיית המפקדים יצאה לאזור המטווחים בחשיכת הלילה במקביל לפעולה דומה שנקט מפקד הצוות, בגפו.
ארבעת הלוחמים זיהו את מפקד הצוות כחשוד מטווח של כ-300 מטרים והחלו להתקרב אליו, הוא מצידו שמע את רעש צעדיהם, הסתובב לאחור ומיד פתח באש לאחר שסבר שמדובר באויב שמכוון אליו את נשקו מטווח של כ-10 מטרים. חילופי הצעקות ההדדיים עצרו את הירי תוך רגעים ספורים ובכך נמנע אסון כבד עוד יותר, אך תוך רגעים הבין הקצין הצעיר שפגע אנושות בחבריו ליחידה המובחרת.
כך או כך, כבר עכשיו מסתמן שפעולותיהם של מפקד הצוות וארבעת המפקדים בוצעה כהגדלת ראש עצמאית לאיתור מעורבים בגניבת האמר"ל והקסדה, כפטרול או מארב בהנחה שהגנבים או חבריהם ישובו. צוותי התחקור של האסון והחוקרים ממצ"ח יבדקו חשד שהפעולה היזומה בתום יום האימונים לא הייתה כנדרש לפי הפקודות, ללא נהלים מסודרים, תרגולות, אישורים מרמות בכירות, תדרוך ראוי, עדכון כוחות שכנים וכדומה.
נקודה חשובה נוספת היא שבניגוד לשטחי האש בנגב או ברמת הגולן, שטחי האש בבקעה הם אזורים שמעבר לקו הירוק, עם פלסטינים שגרים בקרבת מקום. פטרול או מארב כיוזמה עצמאית של מפקד ברמת מפקד צוות או פלוגה לאיתור גנבי אמל"ח בשטח אימונים כמו נבי מוסא, עלולה להפוך באחת גם לאירוע פח"עי מסוכן, עם הוראות פתיחה באש אחרות, שכן במרחב בוצעו מספר פיגועים בשנים האחרונות, כולל בשנה האחרונה עם דריסות במחסום א-זעים וניסיון אלים לחטוף נשק מלוחם חטיבת כפיר במבצע שומר החומות.
אם יתברר שפעולת קציני אגוז אכן בוצעה ללא כל האישורים, הסמכויות והדרישות המינימליות לקיום פעולה מבצעית/שיטורית שכזו, לא מן הנמנע שהתוצאות הקטלניות יובילו לנקיטת צעדים פיקודיים נגד קצינים בחטיבת הקומנדו או באוגדת האם המובחרת 98, אחרי שבשתיהן אירעו אסונות לא מעטים בשנים האחרונות. "הם היו בלי קסדות, ללא מכשירי קשר, לא תיאמו ביניהם את היציאה מהמאהל בלילה ודיווחו עליה רק לחלק מהלוחמים שנותרו במאהל", סיפר אתמול מפקד פיקוד מרכז, אלוף יהודה פוקס, בשיחה עם כתבים. להערכתו, אין קשר בין תוצאות האירוע לשינוי האחרון בהוראות פתיחה באש, שמאפשר ירי ברגליים לגנבי אמל"ח מצד חיילים.
זו לא הפעם הראשונה שבה לוחמים ומפקדים זוטרים נוקטים צעד עצמאי יחסית בניסיון ללכוד גנבי אמל"ח. לפני כשנה וחצי לוחמים מסיירת גבעתי ארבו לגנבי אמל"ח במטווחים סמוך לבסיס שדה תימן שבנגב, הצליחו לתפוס אותם ללא פגע, להעבירם למשטרה וזכו לשבחים על היוזמה המוצלחת. לפי עדויות של לוחמים ששוחחו עם ynet ו"ידיעות אחרונות", אירועים כאלו מסתיימים עם צל"ש או טר"ש. באחת מיחידות החי"ר המובחרות, נעתר בשנים האחרונות מפקד יחידה להפצרות לוחמיו לנסות ולתפוס גנבי אמל"ח מפזורה הבדואית בנגב, כאשר הנהגים-גנבים מתניידים עם טרקטורונים. הקצין הסכים, והלוחמים רשמו הצלחה חלקית כאשר תפסו רק טרקטורון.
במקרים אחרים לוחמים ניסו לארוב לגנבי אמל"ח בתוך מאהלים או מגננים (ביצורים) בשטח, להטמין להם "מלכודות" ואף לנסות ולנהל אחריהם מרדפים, מבלי שהוכשרו או הוסמכו לכך. הבעיה במצבים כאלה היא לא רק שאלת חוסר הסמכות ואי-ההכשרה של לחמי צה"ל לבצע פעולה משטרתית שכזו, אלא מה קורה כאשר היא מסתבכת, בפגיעה מירי דו-צדדי, בסכנה בטיחותית ממרדף, ירי על עבריין שיסתיים בחקירת מצ"ח וכדומה.
"לכולם נמאס מהתופעה הזו, כי בסוף כל גניבה כזו היא על הראש שלנו, במשפט משמעתי עם קנסות במקרה הטוב וחקירת מצ"ח ואישום פלילי במקרה הרע", העיד קצין שהתמודד לא אחת עם התופעה. כך למשל, בשנים האחרונות נשפטו לוחמים מחטיבת שריון לאחר שהקיטבגים שהותירו מאחור במהלך תרגיל בצפון הבקעה נגנבו עם ארנקיהם וציודם האישי.