נשיא המדינה יצחק הרצוג חתם באחרונה על קיצור עונשה בשלושה שבועות של עורכת הדין גילה נפתלין, שנידונה לשנתיים מאסר בגין עבירות של זיוף וגניבה - וזאת למרות קרבתו של הנשיא לאחיה של נפתלין, רב הכותל שמואל רבינוביץ'. בעקבות קיצור העונש התייצבה נפתלין בפני ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר שקיצרה את עונשה של נפתלין בשליש - בניגוד לעמדת המדינה - משנתיים ל-17 חודשי מאסר.
נפתלין הורשעה בספטמבר 2019 בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, שבועת שקר וגניבה בידי מורשה, בגין גניבת מאות אלפי דולרים מחשבונות נאמנות שניהלה עבור לקוחותיה ועבירות מרמה נוספות, לרבות זיוף צוואה של לקוחה על מנת לזכות בנכסי העיזבון הכוללים דירות ונכסים, תוך נישול בנותיה של המנוחה.
במסגרת עסקת טיעון, נגזר עונשה לשנתיים מאסר וקנס בסך 25 אלף שקל. עוד נפסק כי עליה לפצות כל אחד מנפגעי העבירה. בנוסף, בתי הדין של לשכת עורכי הדין הורו על השעייתה למשך שבע שנים. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורה של נפתלין על גזר הדין. גם פנייתה לבית המשפט העליון להקל בעונשה לנוכח השלכות התפרצות מגפת הקורונה נדחתה.
במשרד המשפטים הסבירו כי הפרקליטות לא התנגדה לקיצור העונש כדי שתוכל להופיע בפני ועדת השחרורים, אלא בשל העובדה שהיא לא עונה לדרישות החוק. עם זאת הפרקליטות הודיעה כי אם הוועדה בכל זאת תחליט לשחרר את נפתלין - לא תהיה בעיה לעשות זאת לפני החגים.
באחרונה פנתה פרקליטתה של נפתלין, עו"ד רותם טובול, לנשיא המדינה יצחק הרצוג בבקשת חנינה שנומקה בנסיבות משפחתיות חריגות שלא ניתן לפרטן. הרצוג, כפי שצוין, נחשב מקורב מאוד לאחיה של נפתלין, רב הכותל המערבי שמואל רבינוביץ'. הנשיא ביקר בחתונת בתו של רבינוביץ ולאחר זכייתו בבחירות לנשיאות הרצוג ורבינוביץ' תועדו ביחד בכותל.
בערב יום הכיפורים שוחררה נפתלין לביתה אחרי שריצתה 11 חודשי מאסר - והיא כיום מוגדרת כאסירה ברישיון. בבית הנשיא דוחים את הביקורת על מעורבותו של הנשיא הרצוג בפרשה ואומרים שפעל על-פי המלצות מחלקת החנינות של משרד המשפטים ועל-פי הנחיית היועצת המשפטית של בית הנשיא, אורית קורינלדי-סירקיס, שקבעה שאין מניעה שהנשיא יעסוק בבקשת החנינה למרות קרבתו לרב הכותל.
בית הנשיא: "מדובר במקרה עם נסיבות ייחודיות וקשות"
רבינוביץ' נחשב למקורב ללא מעט פוליטיקאים. זאת גם הסיבה ששר המשפטים גדעון סער, שאמור לאשר בקשות חנינה, החליט שלא לטפל בבקשת החנינה של אחותו מאחר שרבינוביץ' חיתן אותו ואת רעייתו גאולה אבן. הסמכות בנושא הועברה לשרת החינוך יפעת שאשא-ביטחון, שחתמה על הבקשה לקיצור העונש.
הרצוג נדרש למעשה לקיצור עונשה של נפתלין בשלושה שבועות כדי שתוכל להתייצב בפני ועדת השחרורים של שב"ס (ועדת השליש) שמוסמכת לקצר עונש מאסר בגין התנהגות טובה או נסיבות חריגות. הרצוג היה מודע לרגישות של הנושא בשל קרבתו לרב רבינוביץ' ולכן הציף את הנושא בפני היועצת המשפטית של בית הנשיא אורית קורינלדי-סירקיס, שכאמור קבעה בחוות דעת שאין מניעה שהרצוג ידון במקרה מאחר והוא לא מכיר את האחות ומכיוון שכל גורמי המקצוע – מחלקת החנינות של משרד המשפטים והתביעה – ממליצים לאשר את בקשת החנינה בשל אותן נסיבות משפחתיות חריגות שידועות לכל הגורמים המעורבים.
הרצוג חתם על קיצור העונש וערב יום הכיפורים נפתלין התייצבה בפני ועדת השחרורים. אלא ששם דווקא המדינה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, התנגדה לקיצור העונש בטענה שנפתלין לא סיימה את תוכנית הטיפולים שלה, שגובשה על-ידי הרשות לשיקום האסיר. עמדת המדינה הייתה שנפתלין צריכה להמתין עוד מספר חודשים ולא לזכות לקיצור נוסף של שליש שהיה מאפשר שחרור מיידי שלה.
עו"ד טובול טענה שתוכנית השיקום התעכבה שלא באשמתה כתוצאה מהשפעות מגפת הקורונה והקפאת פעולות השיקום בבתי הסוהר. עוד טענה טובול כי כל חוות הדעת של גורמי הטיפול בנפתלין היו חיוביות. עוד אמרה כי במסגרת מתווה החנינה נפתלין הפקידה עשרות אלפי שקלים פיצוי ללקוחותיה מעבר ל-230 אלף השקלים פיצויים שאותם שילמה על-פי גזר הדין. אלא שוועדת השחרורים לא קיבלה את עמדת המדינה והחליטה לקצר את עונשה בשליש והיא שוחררה מיידית. הפרקליטות החליטה שלא לערער על ההחלטה.
הנשיא הרצוג מצא את עצמו במהלך החג בלב ביקורת ציבורית על כך שבניגוד לסער, שהרחיק את עצמו מהנושא, הוא בחר דווקא לטפל בו למרות שיכול היה להודיע שלא יעסוק בנושא בשל קירבתו לרב רבינוביץ'. מקורבי הרצוג דחו את הביקורת ואמרו שמדובר בסערה בכוס מים וכי בסך הכול מדובר בקיצור של שלושה שבועות בגלל נושא דחוף שאם היה ידוע לציבור היה מעמיד את הביקורת באור אחר. לדבריהם, אם הרצוג היה מעביר את הסמכות ליו"ר הכנסת מיקי לוי הנושא לא היה נפתר - שכן גם לו יש היכרות עם הרב רבינוביץ' עוד מהתקופה ששימש כמפקד מחוז ירושלים.
מבית הנשיא נמסר בתגובה: "הבקשה הגיעה לנשיא המדינה לאחר שנתקבלה המלצה של כל הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים, לרבות הסכמה של הפרקליטות להקלה - הסכמה הניתנת במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד. מדובר במקרה בו נתקבלו חוות דעת מקצועיות על ידי גורמי טיפול בגין נסיבות ייחודיות וקשות, שלא ניתן לפרטן מפני צנעת הפרט שארעו לאחר מתן גזר הדין.
"בעקבות חוות הדעת המקצועיות האמורות והמלצת משרד המשפטים, נעתר הנשיא לבקשה שהוגשה בשם הנידונה אך באופן חלקי, והמיר חלק קצר מתקופת מאסרה למאסר על תנאי, כך שתוכל לעלות לדיון בפני ועדת השחרורים ולהשתחרר ממאסרה, כשלושה שבועות לפני המועד המיועד לשחרורה. זאת ככל שתחליט על כך ועדת השחרורים. הנשיא התנה את החלטתו בתשלום פיצוי משמעותי נוסף למתלוננים. ועדת השחרורים דנה בבקשתה של הנידונה והיא זו שהורתה על שחרורה בתנאים, כאסירה ברישיון. יצוין כי הנשיא לא מכיר את הנידונה כלל ועל-פי הייעוץ המשפטי שקיבל, על בסיס העובדות שנמסרו, לא הייתה כל עילה לכך שלא ידון בתיק במסגרת סמכותו הייחודית כנשיא המדינה. יודגש כי לא הייתה כל פניה במישרין או בעקיפין לנשיא ולבית הנשיא בתיק זה מהרב רבינוביץ'".
