פרישתו של שר המודיעין אלעזר שטרן מהמירוץ לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית טורפת את הקלפים וגם מגדילה את האפשרות לדחייה של ארבעה חודשים בבחירת היושב ראש החדש. ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד יצטרכו בזמן הקרוב לקבל החלטה אם הם מציגים מועמד חדש במקומו של שטרן שיופיע בפני הוועדה הבוחרת עד מחר (יום ד') - או שיבקשו מהוועדה לדחות את ההכרעה למושב הבא של חבר הנאמנים של הסוכנות, שיתכנס בחודש פברואר 2022.
בנט ולפיד יכולים להסכים להעביר את תמיכתם לאחד מתשעת המועמדים שנשארו במירוץ, בהם שש נשים. עם זאת, לפי ההערכות הם יחפשו מועמד חדש והנטייה שלהם היא לא לתמוך בשרת התפוצות לשעבר עומר ינקלביץ', המועמדת של שר הביטחון בני גנץ, או באירנה נבזלין. בנוסף ייתכן שבנט ולפיד יחפשו מועמד אחר מתוך הממשלה כדי למצוא פתרון לשר בלי תיק אלי אבידר, שהיה אמור להתמנות לשר המודיעין במקרה ששטרן היה נבחר ליו"ר הסוכנות.
גורמים שמעורים בעבודת הוועדה אומרים כי נכון לרגע זה אין אף מועמד שזוכה לתמיכה של 9 קולות. הכדור כעת הוא בידיים של יעקב חגואל, יו"ר הוועדה והיו"ר בפועל של הסוכנות. חגואל יכול להחליט בעצמו כי לאור ההתפתחויות תהיה דחייה בהחלטה. אלו המועמדים שנמצאים כרגע במרוץ:
1. שרת התפוצות לשעבר עומר ינקלביץ', המועמדת של שר הביטחון בני גנץ. גנץ פועל מול בנט ולפיד כדי שיתמכו בינקלביץ' כמועמדת הקואליציה. ינקלביץ' כבר הופיעה בפני הגוף הבוחר והשיבה לשאלות החברים, אבל גורמים שמעורים בעבודת הוועדה אומרים שהיא לא נתפסת כמי שתביא את המפתחות לממשלה, ובכך להגדלת תקציבים לפעילויות הסוכנות.
ההופעה של ינקלביץ' בפני הוועדה הייתה טובה מהציפיות וכאשר היא הייתה שרת התפוצות היא הצליחה להכפיל את תקציב המשרד הודות לתמיכה שקיבלה מגנץ - אז ראש הממשלה החליפי - אבל לפי ההערכות לינקלביץ' אין סיכוי לקבל את תמיכת האמריקנים ויהדות התפוצות. מתוך 10 חברי הוועדה, חמישה הם מחו"ל.
2. אירנה נבזלין. מעמדה חזק, אם כי יש לה מיכשול אחד משמעותי - לשכנע את חברי הוועדה שמינויה לא יפגע בפעילות של הסוכנות ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, וזאת בשל העובדה שאביה ליאוניד נבזלין נחשב ליריב מושבע של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. החשש בסוכנות הוא שבחירתה תביא לסגירת הדלתות בפני הסוכנות באזור שעדיין מהווה את מאגר העולים מהגדולים בעולם.
שאלה נוספת היא כיצד תשפיע הודעת יולי אדלשטיין לפיה יתמודד בבחירות בליכוד מול נתניהו על מועמדות אשתו נבזלין. יש הטוענים שהדבר יביא לה תמיכה פוליטית של הקואליציה, ומנגד יש הסבורים שזה יצבע אותה פוליטית ויזיק לסיכוייה.
3. השר לשעבר דני דנון. נחשב לאחד המרוויחים מפרישת שטרן. דנון נהנה מתמיכתו של יו"ר הוועדה יעקב חגואל, היו"ר בפועל של הסוכנות, אבל החולשה שלו היא שאין לו תמיכה פוליטית לאחר שהליכוד העביר את תמיכתו לאלוף במיל' עוזי דיין. לדנון יהיה קשה לשכנע את הגוף הבוחר לתמוך בו כי הוא נחשב לימני מאוד ומזוהה עם דונלד טראמפ מצד אחד, ומצד שני נחשב לאופוזיציה לבנימין נתניהו.
4. ח"כ לשעבר עוזי דיין. מועמד הליכוד ונתניהו. מוטת ההשפעה של נתניהו על הגוף הבוחר נמוכה, וגם בפעם הקודמת - אז היה ראש הממשלה - נכשל נתניהו בניסיון שלו לשכנע את הגוף הבוחר למנות את שטייניץ לתפקיד. אז נבחר יצחק הרצוג ליו"ר הסוכנות.
5. ח"כ לשעבר מייקל אורן. מעמדו מתחזק כי הוא מצטייר כג'נטלמן, דובר אנגלית משובחת, יש לו רקע אקדמי חזק והכי חשוב מבחינת הגוף הבוחר - אין לו שום מחויבות פוליטית. החיסרון שלו הוא שלא יכול להביא כסף מהממשלה.
6. המשנה לראש עיריית ירושלים, פלר חסן-נחום. המשקל הפוליטי שלה קטן והיא גם לא מוכרת בתפוצות ובישראל.
7. השרה לשעבר רוחמה אברהם. נרשמה כמועמדת, וכנראה נדחפת על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן. ההערכה היא שהסיכויים לבחור בה נמוכים מאוד.
8. יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), פרופ' יפה זילברשץ. סיכוייה לא ברורים.
9. חברת הכנסת לשעבר מיכל קוטלר-וונש. גורמים שמקורבים לוועדה אומרים כי יש רצון לבחור אישה ראשונה לתפקיד, אבל סיכוייה של קוטלר-וונש אינם גבוהים.
לפיד, שנמצא בביקור בארה"ב, יצטרך בזמן הקרוב לקבל החלטה וייתכן שיצטרך לבחור בכיוון אחר על מנת למצוא מועמד שגם יפתור את הבעיה הקואליציונית עם אבידר - שכנראה בחר להתמנות לתפקיד שר בלי תיק כי לקח בחשבון שמינויו של שטרן אינו מובטח.
לפי ההערכות, שטרן פרסם את הפוסט שבו הודיע על פרישתו מהתפקיד כדי להציל את תפקידו כשר וחבר כנסת לאחר שהעריך שאם יישאר במירוץ יגבר הלחץ עליו להתפטר מהממשלה. מקורבי שטרן אמרו שנעשה לו עוול גדול וכי היה פה ציד מכשפות חסר פרופורציה.