מבין 80 מקבלי אות מצטייני הרמטכ"ל במערך המילואים בגלילות, בלט אמש (רביעי) סיפורו של סא"ל (במיל') הרב שמואל סלוטקי, מפקד פלוגת סריקה של היס"ר (יחידת סריקת חללים) המטכ"לי. הוא פיקד על איתור הנעדרים והנרצחים בדרום אחרי טבח 7 באוקטובר, כשגם שני בניו היו תחילה נעדרים ולאחר מכן התברר כי נפלו בקרב.
הרב שמואל סלוטקי מקבל אות הצטיינות מהרמטכ"ל, אמש
(באדיבות המשפחה)
"אנחנו בסופה של שנה מורכבת", סיפר אמש הרב במעמד קבלת האות. "מצד אחד הרבה כאב וקושי, מצד שני הרבה שמחות וראיית הטוב. חיתנו שני בנים, ובעוד שלושה ימים מחתנים בת נוספת. בשנה הזאת, יחד עם הקושי הגדול, יש הרבה נקודות של אור. ככל שמצליחים לראות את הטוב והאור מצליחים להתמודד טוב יותר".
בבוקר חג שמחת תורה, כשהתקבלו הדיווחים על מתקפת הטרור הקשה ביישובי העוטף, שני בניו של סלוטקי, ישי ונועם ז”ל - שניהם לוחמי מילואים בגולני - עלו על מדים ויצאו מביתם בבאר שבע, ועם אקדחים אישיים החלו לנסוע דרומה כדי להגן על יישובי הנגב המערבי ולהילחם במחבלים. אלא שבמהלך היום הקשר עימם נותק, אח נוסף יצא לחפש אחריהם באתרי הלחימה - וכעבור ימים ספורים התברר כי נפלו בקרבות.
2 צפייה בגלריה
הרב שמואל סלוטקי מקבל אות ההצטיינות. "לא לשקוע באבל ובכאב אלא לקום ולעשות טוב למען המדינה שלנו"
(צילום: דובר צה"ל)
בימים שלפני ואחרי השבעה, האב עסק באיתור הנעדרים וזיהוי הנרצחים. את ההערכה שקיבל אמש הוא מעדיף להקדיש לחייליו. "ההוקרה הזאת שניתנה לי היא בעצם לחיילים שלי, אי-אפשר לתת לכולם אז נתנו לנציגות", אמר. "יחד עם החיילים שלי סרקנו ואיתרנו סימנים מחללים. זו מלאכה מורכבת, קשה פיזית ובעיקר נפשית, כדי לפתור את סימני השאלה. בהיבט הכללי, אנחנו המצטיינים לא שונים ממשרתי המילואים האחרים, אנחנו רק מייצגים אותם, את המון חיילי המילואים שמאז שמחת תורה ב-7 באוקטובר עזבו בתים, משפחות, עבודה - ועשו הכול למען עם ישראל. קבלת האות היא משותפת עבורם. אני מרגיש שאני מייצג מאות ואלפים רבים".
אך גם כאשר הרב דיבר על הוקרה לכלל אנשי המילואים, לא ניתן להתעלם מהאובדן הכואב. "המעגל הנוסף הוא המעגל הייחודי. קמתי מהשכול ומהשבעה, ועוד לפני כן כשהבנים היו נעדרים. אחרי השבעה חזרתי לשבעה. הנוכחות שלי בעשייה נתנה כוחות נפש ורוח חזקה מאוד ללוחמים ולכל מי שמסביבי, מתוך הבנה שגם כאשר אנחנו חוטפים מכה קשה התפקיד שלנו הוא לקום, להתעודד ולפעול להמשך קיומה של מדינת ישראל והמשך כל החיים במדינה הזאת, עם הרבה תקווה וקריאה לאחרים שנמצאים במעגל השכול - לא לשקוע באבל ובכאב אלא לקום ולפעול ולעשות טוב למען המדינה שלנו", אמר.
לסיום הוא אמר: "כששואלים אותי מאיפה הבנים לקחו את הכוח ואת תחושת השליחות לקום ולעשות את המעשה, אני חושב שזה לא רק החינוך מהבית, אלא חינוך של 120 שנות ציונות. אנחנו תלויים בעצמנו, ניתנה לנו ההזדמנות בדור שלנו להיות אחראים לגורלנו, לא להתחנן לפריץ. אסור לנו להיות פסיביים, עלינו להיות אחראים על מעשינו ועל גורלנו, וזו התחושה שמלווה את הדור שלנו, הדור בו הבנים גדלו - ואל לנו להפסיק".
