הם למדו יחדיו מכיתה א', התגייסו יחד לאותה חטיבה וסיימו רק לפני חודש את הטירונות. הבוקר (שישי) יוסף דסה ודניאל לוי נהרגו מפיצוץ מטען בשכונת זייתון, ביחד עם שני לוחמים נוספים מגדוד 931 בחטיבת הנח"ל.
הכוח שבו היו היה בדרכו אל היעד, מתחם בתי ספר שבו הסתתרו מחבלים רבים, כאשר הלוחמים נפגעו משני פיצוצים עזים ככל הנראה כתוצאה מזירת מטענים, בזמן שחצו סמטה בשכונה שבעיר עזה.
כוחות צה"ל במרחב זייתון
(צילום: דובר צה"ל )
סמל יוסף דסה, בן 19 מקריית ביאליק, למד באותה הכיתה בבית הספר אורט קריית מוצקין עם סמל דניאל לוי, בן 19 מקריית מוצקין. "הם היו מכיתה א' ביחד", סיפרה סיגל, אמו של דניאל. "חברים הכי טובים. אהבו מאוד אחד את השני. יצאו, הלכו, חזרו. הכול היה יוסף. יוסף ידע סודות שאני לא ידעתי על דניאל. לפני שלושה שבועות יוסף היה בעזה ודניאל לא. הבן שלי אמר לי, 'אמא, אני דואג ליוסף שנמצא בעזה, אני מפחד על יוסף'. אמרתי לו, 'בעזרת השם יהיה בסדר. הוא ייצא מעזה'. יוסף באמת יצא מעזה. לפני ארבעה ימים נהרג להם חבר ליחידה בעזה, סמל מיכאל רוזל מראשל"צ. דניאל ממש בכה. אמר, 'אמא, הוא היה חבר טוב שנהרג'. הוא אמר, 'מזל שזה לא יוסף', וכעת הוא נהרג עם יוסף".
האם מספרת כי יוסף דסה כלל היה אמור להיות בחטיבת הנח"ל: "הוא התקבל לחטיבה אחרת, אבל סירב כדי להיות ביחד עם דניאל. יוסף התגייס ביום רביעי ודניאל ביום ראשון שלאחריו. יוסף סירב להתפנות וחיכה לדניאל להיות אתו בנח"ל. והוא הגיע באמת לנח"ל לאותו גדוד של דניאל. יוסף היה חייל מצטיין. הם היו באותה מחלקה, באותה כיתה, באותו חדר. דניאל נשאר לוחם בזכות יוסף כי הוא חיזק אותו מאוד. ועכשיו הם הלכו ביחד. זה קורע את הלב".
האם סיגל אמרה כי המשפחות החליטו בתיאום עם הצבא כי דניאל ויוסף, שני החברים הטובים, ייטמנו גם זה לצד זה, ביום ראשון בשעה 13:00 בחלקה הצבאית "אושה" בבית העלמין בקריית אתא.
שרה פינטו, מנהלת התיכון, ספדה לשני בוגריה שנפלו הבוקר: "דניאל היה בבית הספר בשבוע שעבר כדי לאסוף את תעודת הבגרות שלו, ואמר שהוא בא לבקר לפני שהוא נכנס לרפיח. הם היו חברים טובים מאז היסודי, ביחד כל הזמן".
"הם התגייסו יחד. היו במחלקה ביחד", סיפרה המנהלת. "כששמענו על דניאל אז המחנכת שלו אמרה לי 'יוסף איתו, צריך לראות מה קורה איתו'. היא ידעה שהם ביחד אבל היא עדיין לא ידעה שגם ליוסף קרה משהו. זה מצמרר ואנחנו לא יודעים איך לעכל את זה, וזה עוד ערב יום הזיכרון. הבוקר עשינו טקס זיכרון לשני בוגרים של בית הספר שנפלו בשבעה באוקטובר - מוריה רביד שנרצחה בנובה ולוחם גולני שליו דגן. ועכשיו דניאל ויוסף הצטרפו לרשימה הכואבת הזאת. זה שבר לבית הספר".
יפעת טויטו, מחנכת הכיתה של דניאל ויוסף, סיפרה בדמעות בבית משפחתו של יוסף: "חטפנו את הכאפה של החיים שלנו. הם היו כיתה של 24 בוגרים ובוגרות ושניים מהם נהרגו היום. דניאל ויוסף היו חברים מאוד טובים. תמיד ביחד. בטיולים, בלימודים וגם בצבא. לפני שבוע, אחרי חג הפסח, דניאל הגיע לבית הספר על מדים. הוא התקשר אליי ושאל אותי - איפה את? אמרתי לו - בבית הספר. הוא אמר - אני בא לתת לך חיבוק לפני שאני נכנס לעזה. הוא הגיע ונתן לי חיבוק. זה היה החיבוק האחרון. העצב הוא נורא".
אינה, רכזת באורט קריית מוצקין: "כמה זה נורא לקבל קודם בשורה על נפילה של תלמיד שלך ואז הודעה על תלמיד נוסף שנהרג. שמענו קודם על דניאל ואחרי שעה יפעת מחנכת הכיתה אמרה לי - אינה, תשבי, גם יוסף הלך. נפלו השמיים. אי אפשר לעכל את זה. איך קמים מפה? זה גם ערב יום הזיכרון מה שמעצים את כל האסון הזה".
סיגל אמו של דניאל לוי, סיפרה כי "הוא התגייס באוגוסט. רצה להיות ממש לוחם. התקבל לנח"ל ובשיניים הצליח לעבור את כל המסלול. הם נכנסו לג'באליה, ואחר כך לזייתון ושם קרה מה שקרה היום. דניאל הודיע לנו ביום ראשון בחצות שהוא נכנס לעזה. אמרתי לו שלא ייכנס ומצדי שיהיה בכלא גם חצי שנה, אבל הוא לא רצה להקשיב. אמר - הכול יהיה בסדר. זאת הייתה השיחה האחרונה איתו. הוא אהב את השירות, הוא לא רצה לסרב".
דניאל היה אוהד שרוף של הפועל תל אביב בכדורגל. הוא היה אמור להגיע למשחק בשבת של הקבוצה, וביקש לקנות כרטיס מאוהד אחר. "אם אני לא עונה לך עד שיהיה בצהריים, תדע שאני בעזה", כתב לו. אמו סיפרה כי היה לו קעקוע ברגל של הפועל תל אביב: "הוא הלך למשחקים איפה שלא היו. הוא ואחיו אוראל תמיד היו עם הפועל ת"א. הערב מאוויס צ'יבוטה, שחקן הקבוצה שדניאל היה אצלו בבית לפני יותר משבוע, הגיע אלינו לנחם אחרי ששמע שדניאל נפל. בביקור אצלו צ'יבוטה נתן לו אפילו כרטיס למשחק של הפועל ת"א נגד מכבי נתניה בשבת שעברה".
משפחתו של יוסף דסה סיפרה על האהבה שלו לשירות הצבאי והרצון להיות לוחם ולתרום למדינה. "הוא רצה להחזיר למדינה על כל מה שעשו בשבילו", אומר קיטהון, אחד מחברי המשפחה. גיוויאנח, דודו של יוסף, סיפר כי הסבים שלו, הוריהם של אביו ואמו, נשארו מאחור באתיופיה ולא יכולים להגיע לישראל. "הם ממתינים עדיין לעלייה שלהם לארץ. החלום של יוסף שהם יגיעו לארץ. הוא חלם שברגע שהוא יהיה חייל, הם יורשו לעלות לישראל. הוא לא זכה להגשים את זה".
ראש העיר קרית ביאליק אלי דוקורסקי אמר כי "יוסף ומשפחתו עברו להתגורר בקריית ביאליק לפני כשנה. הוא הותיר אחריו הורים וארבעה אחים, שלושה מהם מתחנכים במערכת החינוך שלנו. יוסף היה האח הבכור. בשעות הצהרים הגיעו נציגי צה״ל לבית הוריו ובפיהם הבשורה הקשה. זעקות השבר פלחו את חלל האוויר. נשבר הלב".
מפיצוץ המטען בשכונת זייתון נהרגו גם סמל איתי לבני, בן 19 מרמת השרון, וסמל ארמיאס מקוריאו, בן 19 מבאר שבע. בתקרית נפצעו קשה לוחם נוסף וקצין לוחם מגדוד 931. בנוסף, שני לוחמים מגדוד 9, חטיבה 401, נפצעו קשה מירי נ"ט על טנק בדרום רצועת עזה. הלוחמים שנפצעו פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, משפחותיהם עודכנו.
ארמיאס מקוריאו למד בתיכון המקיף הדתי אמית באר שבע. עדי ממו, המחנכת שלו בכיתה י"ב, ספדה לו: "הוא היה ילד עם עיניים טובות ולב טוב. חבר טוב, אוהב אדם ואהוב על הבריות. לארמיאס הייתה ענווה גדולה ודרך ארץ והאובדן שלו קשה ובלתי נתפס".
צוריאל רובינס, מנהל בית הספר, אמר: "ארמיאס רק סיים את לימודיו בבית הספר בשנה שעברה ורוב מוחלט של התלמידים מכירים אותו והמומים מכאב. הוא היה נער מתוק שקיבל החלטה לא מובנת מאליה לשרת כחייל קרבי ולהגן על המדינה, ולב כולנו עם משפחתו באבלה הכבד. במוצאי שבת נקיים לתלמידים ומורים מפגש שבו נוכל לכאוב ביחד ולחזק איש את רעהו".
איתי לבני היה בוגר תיכון אלון ברמת השרון, במגמת ביולוגיה. מנהלת התיכון, אנדי קליסקי: "איתי היה נער נעים הליכות ועדין נפש, בעל מחשבה מקורית ומעמיקה. היה לו חיוך ביישני וכובש. הוא היה חבר טוב ואהוב על בני הכיתה ועל מוריו. זוהי אבדה עצומה לבית הספר, לעיר ומדינת ישראל".
איתי שיחק שיחק במחלקות הכדורסל והכדורגל של אגודת הספורט רמת השרון, מגיל צעיר ועד הקיץ האחרון שבו התגייס לצה"ל. הוא הותיר אחריו זוג הורים, אמיר ונעמי, את יואב אחיו התאום ואת קרן אחותו הגדולה.
