שופט בית משפט השלום לנוער בירושלים, גד ארנברג, מתח ביקורת על התנהלות המשטרה במעצרו של נער בן 14 שלשום (שני) בהפגנה נגד עבודות הרכבת הקלה בירושלים. במשטרה טענו כי הוא תקף במהלך ההפגנה קצינה, אולם הנער מכחיש זאת ולדברי סנגורו הוא בסך הכול נתקל בה כשהלך על המדרכה. השופט שחרר אותו למעצר בית בתנאים מקלים הרבה יותר מאלו שדרשה המשטרה - וטען כי היא ״איננה שוויונית באכיפתה בין הפגנות של חרדים לבין הפגנות ברחוב עזה ובקפלן״.
3 צפייה בגלריה
שוטרים מול מפגינים חרדים נגד עבודות הרכבת הקלה בירושלים, ארכיון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בדיון שהתקיים אתמול, צוינו בבקשת המשטרה תנאי השחרור: מעצר בית מלא בפיקוח מחוץ לירושלים, לצורך השלמת פעולות חקירה, הרחקה מכל התקהלות אסורה למשך 180 יום, ערבות מגורם אחר על סף 20,000 שקל, והפקדה כספית בסך 8,000 שקל.
נציג המשטרה הסביר בדיון כי "הפגנות אלו משבשות את העבודות ואת התנועה במקום", וכי "הייתה הכרזה שמדובר בהפגנה בלתי חוקית״. לצד זאת נאמר כי העציר "ציין שלא השתתף בהפגנה ולא קשור אליה".
לדברי עורך דינו שלמה חדד, "מדובר בנער יתום מאב המכחיש את המיוחס לו". כאמור השופט ארנברג האשים את המשטרה באכיפה בררנית. בהחלטתו הוא כתב: "עיינתי בחומרי החקירה ובטענות הצדדים, ומצאתי כי תנאי השחרור שמבקשת המשטרה חורגים מהמקובל לגבי הפגנות אחרות שמתנהלות במקומות אחרים כגון רחוב עזה, קפלן וכדומה״.
השופט אף אמר כי "מדובר בתנאים קשים לעין ארוך מהתנאים שבהם מתבקש בית המשפט לשחרר מפגינים שנעצרים בהפגנות ובמקומות אחרים. אין מקום לעשות חילוק בתנאי השחרור לפי אופי המפגינים או השתייכותם הדתית, או כל השתייכות אחרת, ואין מקום לקבוע תנאים מחמירים יותר לגבי מפגינים חרדים מאשר נקבעים לגבי מפגינים אחרים". לסיום אמר השופט כי בכל הפגנה "מפגין סובר שהוא מפגין לעניין שחשוב לו".
3 צפייה בגלריה
הפגנת חרדים נגד עבודות הרכבת הקלה בצומת בר אילן בירושלים, ארכיון
(צילום: יואב דודקביץ')
השופט הסכים לתנאים רכים בהרבה מדרישת המשטרה, בין היתר הרחקה מתוואי עבודות הרכבת הקלה למשך 60 יום, ערבות צד ג' על סך 5,000 שקל והפקדה כספית בסך 1,000 שקל.
באותה מחאה נעצרו גם ארבעה בגירים. גם לגביהם ביקשה המשטרה תנאי שחרור דומים למקרה של הנער, וגם לגביהם אמר השופט כי מדובר בתנאים מופרזים, והפחית אותם, למעט אחד העצירים החשוד בתקיפת שוטר.
עו״ד חדד מסר: "החלטת השחרור מדברת בעד עצמה, כאשר בית המשפט ביקר את המשטרה שאינה נוהגת באופן שוויוני, אין ספק כי המדובר באכיפה בררנית כלפי הציבור החרדי בכל הנוגע להפגנות. המשטרה נוהגת בכפפות של משי כלפי מפגיני קפלן וכלפי המפגינים למען שחרור החטופים, ונוקטת כלפי הציבור החרדי יד קשה הרבה יותר תוך שימוש בכוח בלתי סביר״. הוא טען כי כתבי אישום בגין סעיפים דומים הוגשו רק נגד מפגינים מהציבור החרדי.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בפתח הדברים נדגיש כי כל ניסיון לייחס למשטרה אכיפה בררנית, חוטא לאמת ופוגע בעבודת השוטרים שפועלים לילות כימים למען ביטחונם של כלל אזרחי מדינת ישראל. החשוד נעצר במהלך הפרת סדר אלימה שכללה עימותים פיזיים עם שוטרים כולל תקיפת שוטרים גם באמצעות ריסוס בגז פלפל, יידוי אבנים וגרימת נזק לתשתיות הרכבת. במהלך הפרת סדר זו, נפצעו שני שוטרים ביניהם קצינת משטרה שעל פי החשד הותקפה על ידי החשוד שנעצר והובא לבית המשפט לשחרורו בתנאים בהתייעצות עם הפרקליטות".
לפי המשטרה, "רק בתאריך 24 בדצמבר ציין בית המשפט המחוזי בפסיקה בדיון בערר על תנאי שחרור שנקבעו למשיבים, שנעצרו במהלך התקהלות אסורה, בידי בית משפט השלום (השופטת חוי טוקר) בהחלטה מיום 23 בדצמבר: 'שאלת הצורך במעצרו של חשוד כמו גם תנאי שחרורו לא מוכרעת בהתאם להשתייכות מגזרית. נדרשת בחינה פרטנית, לכל מקרה וכל משיב, בדבר טיב עילות המעצר ועצמתן, והדרוש על מנת להתמודד עמן מחד, תוך הימנעות מפגיעת-יתר בזכויות החשוד מאידך'.
בהודעת המשטרה צוין כי בית המשפט הוסיף בהחלטתו לגבי שחרורו של אחד המשיבים: "המשיב נתפס בהתקהלות אסורה במסגרת מחאה נגד עבודות הרכבת הקלה בירושלים. לפי חומרי החקירה, תוך אותה התקהלות שכללה קריאות גנאי לשוטרים ויחד עם המשיבים האחרים הוא נכנס לבור שבמקום, התנגד (בדרך של שילוב ידיים עם אחרים) להוצאתו מהבור, ורק לבסוף עלה בידי השוטרים להוציאו".
שלמה חדדעוד נמסר כי "לפי דוחות הפעולה, ההתקהלות מנעה בפועל את המשך העבודה במקום, כללה מעורבים נוספים וגרמה לחסימת כביש. מקרים מעין אלה חוזרים ונשנים בתוואי העבודה על הרכבת הקלה, וקיים אינטרס ציבורי למנוע את הישנותם. זאת, הן כדי למנוע את הפגיעה החוזרת בעבודות שנועדו לרווחת תושבי העיר ובכלל, הן כדי למנוע את חסימתו של ציר תנועה מרכזי והן כדי שהמשטרה בירושלים, שבימים אלה בפרט מאז פרוץ המלחמה והתדרדרות המצב הביטחוני ידיה עמוסות לעייפה, תהא פנויה למשימות חיוניות. הצורך האמור מודגש נוכח הימשכות התופעה, לאורך תקופה של שנים".
