קשה לשכוח את המראות הקשים במאי 2021 וגם את חוסר היכולת של המשטרה למנוע אותם, שהובילה לביקורת רבה על תפקוד כוחות הביטחון. במהלך מבצע "שומר החומות" בערו ערי ישראל בגל אלימות חסר תקדים, וכעת נחשפים לראשונה הנתונים שמגלים את היקף הנזק: כבישים שנחסמו ותשתיות רחבות שנפגעו ביותר מ-270 אירועים שכללו יידוי אבנים, חסימות צירים, הרס רמזורים, הצתת כבישים ותשתיות ועוד.
בזמן שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מצהיר כי "שומר החומות 2 בפתח" - מתריעים ראשי הערים כי הלקחים לא הופקו במלואם: "לא נעשתה חשיבה נוספת עם ראשי הרשויות על היערכות למציאות דומה". בן גביר אמר אתמול בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet כי הוא משוכנע שיצליח לתקן את שנדרש: "אנחנו בפתח תקופה חדשה למשטרה, ואני דורש להעלות את רף המוכנות והמבצעיות של המשטרה, שנהיה מוכנים לכל תרחיש ובאירועי 'שומר החומות 2', נוכל לעצור את האירוע עוד בתחילתו".
עם זאת, לצד ההבטחות של השר החדש, ראשי ערים בצפון הצביעו אמש על שורת כשלים מדאיגה ומתריעים כי הפקת הלקחים לא ירדה לשטח."יש מקום לשתף אותנו כי לנו יכולת ההשפעה על הנעשה ברשויות שלנו ואם לא ישתמשו בנו כמנהיגי ציבור, שלא יצפו שנרוץ קדימה כשאנחנו לא מסונכרנים", ציין משה קונינסקי, ראש עיריית כרמיאל ויו"ר אשכול יישובי בית הכרם.
במהלך המהומות מצאו עצמם יישובים רבים בגוש משגב מנותקים ונצורים כאשר המשטרה חסמה למשך שעות ארוכות את הכבישים אליהם. דני עברי, ראש המועצה האזורית, סיפר כי לא היה כל תיאום בין המשטרה לבין האזרחים: "כבישי מועצת משגב נמצאים תחת אחריות שבע תחנות משטרה שונות, ואף אחת מהן לא עדכנה אותנו על הצירים שכל תחנה מחליטה לחסום. המפכ"ל הסביר לנו אז כי המשטרה מפעילה מדיניות להכלת ההפגנות ומניעת חיכוך". כעת הוא דורש כי בעימות הבא חסימות הכבישים לא יהיו מבוססות סלקציה: "היו שוטרים שבלילה במחסום נתנו לערבים לעבור ולנסוע בכבישים וליהודים לא. במשטרה מכחישים זאת אבל אני אומר זאת בוודאות".
מניתוח צבר האירועים הקשים עולה כי היקף הפגיעה הרב ביותר בתשתיות המדינה היה בכבישים הראשיים שתחת אחריות חברת "נתיבי ישראל" בדרום. הנזקים מאירועים אלו נאמדים בכ-10 מיליון שקלים שנדרשו לשם שיקום התשתיות. בסך הכל כתוצאה מהמהומות נהרסו תשתיות לאומיות בנזקים המתקרבים ל-16 מיליון שקלים. הנתונים, שממחישים את היקף הנזק מהאירועים בכבישים ובצירי תנועה מרכזיים במהלך ההתפרעויות בערים המעורבות, בנגב ובגליל, נחשפו בתשובת נתיבי ישראל לבקשת חופש המידע, שהגישו ועיבדו אורי זרם, עו"ד אריאל ארליך ואהרן גרבר מפורום קהלת.
במהלך ימי המבצע נראה כי המשטרה נתפסה לא מוכנה, והייתה חסרת אונים אל מול ההפגנות והפרות הסדר ההמוניות, שהובילו לפגיעות בנפש לצד תחושת אובדן הביטחון האישי לתושבים רבים, בעיקר בערים המעורבות. מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי אמר היום באולפן ynet, כי במהומות הבאות המצב יהיה גרוע אף יותר: "אנחנו במצב שבו חיבור בין אידאולוגיה איסלאמיסטית קיצונית לקונסטרוקציה של ארגוני פשיעה פוגש את המשטרה הכי חלשה בתולדותיה". לדבריו, "אני מאוד חרד מ'שומר החומות 2' כי אני חושב שזה יזלוג מהערים המעורבות לשאר ערי ישראל".
המפכ"ל לשעבר הוסיף כי "אנחנו יודעים שיש מצבורי נשק במגזר הערבי. הקצנה לאומנית וארגנוני פשיעה עם תוספת של כלי נשק ואובדן כושר ההרתעה של המשטרה יוצר מתכון מאוד מסוכן. כשהאוויר רווי בדלק, מספיק גפרור אחד שיצית את הלהבה". אותו גפרור, לדברי קראדי, יכול להיות בין היתר "אירוע אחד בהר הבית שבו תהיה הפרה של הסטטוס קוו".
גם דוח מבקר המדינה מלפני כחצי שנה, שבחן את תפקוד המשטרה וכוחות הביטחון במהלך המהומות ב"שומר החומות" בדגש על ערים מעורבות, מאשש את החששות. הדוח מצא כשלים מודיעיניים ומחסור בציוד. במשטרה הבטיחו כי תיקנו מאז את הכשלים והציבו שורת דרישות בפני השר הקודם עמר בר-לב, וצמרת המשרד לביטחון הפנים.
ביום שני השבוע הייתה אמורה להתכנס הוועדה לביקורת המדינה, לראשונה מאז שהוגש דוח המבקר בנושא, ולדרוש תשובות על תיקון הליקויים שהופיעו בו ועל היערכותם לקראת פני עתיד. התנגשות בין יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי לשר בן גביר על תזמון קיום הישיבה הביאה לביטולה, לאחר שהמפכ"ל קובי שבתאי לא הופיע בה.
"אין לנו זמן לחכות ל'שומר החומות 2'", התריע לוי. "במרץ תתחיל תקופה רגישה סביב הרמדאן. אחריותה וחובתה של הוועדה לביקורת המדינה לדון כמה שיותר מהר בממצאי הדוח החמור ולוודא שהמשטרה ושאר הגורמים המבוקרים מטפלים בליקויים". השר בן גביר טען מנגד כי "אני רוצה להגיע לדיון ולהוביל את הפקת לקחי שומר החומות, אבל הוזמנתי בהתראה של יום בלבד, מה שלא מאפשר להשתתף".