במשך שמונה שעות דן אתמול (חמישי) בג"ץ בדחיית תחולת חוק הנבצרות. במהלך הדיון, שנערך באווירה נינוחה בהרבה מהדיון על ביטול עילת הסבירות, השופטת אסתר חיות הבהירה כי "אם כל החוק הזה תפור לחליפה של ראש הממשלה - יש בעיה". חלק מהעותרים דרשו: "דחיית החוק עד שינוי המצב המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו". התאריך האחרון לפרסום ההחלטה הוא עד 12 בינואר, ובפני השופטים כמה אפשרויות - כולל אחת שלא נראית ריאלית במיוחד.
חיות: "אם החוק הזה תפור לחליפה של רה"מ - יש בעיה"
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
אחת האפשרויות של השופטים, מאחר שהצו על תנאי שהוצא לקראת הדיון שואל למה לא להחיל את התיקון מהכנסת הבאה, היא לקבוע כי בכנסת ה-25 הוא לא יחול. כבר בפתח הדיון הצהירה הנשיאה חיות כי זה פתרון אפשרי, כדי לנטרל את הממד הפרסונלי שבתיקון. יו"ר הקואליציה אופיר כץ הזדרז להבהיר באמצע הדיון כי "לא היה לי ולחברי הוועדה צל של ספק שאנחנו מחוקקים הסדר שיחול מיידית. אין מקום לפרשנות המנוגדת לעמדתנו המפורשת".
אפשרות נוספת שעומדת בפני השופטים היא דחיית העתירות. בתגובה לדבריו של נציג היועצת המשפטית לממשלה בדיון, עו"ד ענר הלמן, כי "התכלית של החוק פוגעת בשלטון החוק בצורה קשה", אמר השופט יוסף אלרון: "אלו דברים קשים, נושא טוהר המידות כל הזמן חוזר על עצמו בטענותיכם - הרחקתם לכת בגישה הזו". יו"ר התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחד מהעותרים, עו"ד אליעד שרגא, התרעם כי בחוק אין הרתעה, השופט פוגלמן השיב: "אנחנו לא במתחם הענישה".
ישנה אפשרות, עם סיכוי די נמוך, שהחוק יהיה תקף לנתניהו כל עוד הוא בניגוד עניינים, כפי שהציע עו"ד שרגא. "ככל שלא יכהן כראש הממשלה, הפגם הפרסונלי יוסר. או שיסתיימו ההליכים המשפטיים בזיכוי או עסקת טיעון", אמר שרגא. השופט שטיין השיב: "אנחנו באותו מצב עובדתי. נניח ועכשיו הוא יודע בוודאות שהיועמ"שית אומרת שאין לה סמכות להוציאו לנבצרות, אדוני אומר נשאיר את הערפל?". לפני כן שאל השופט שטיין בבדיחות: "אדוני רוצה לדחות את תחולת החוק ב-99 שנה? זה הרעיון?". עו"ד שרגא השיב: "זו אופציה".
3 צפייה בגלריה
נציג הכנסת אמר כי במקרה של ראש הממשלה "אין הצדקה לדחיית החוק". נתניהו
(צילום: ABIR SULTAN / POOL / AFP)
במהלך הדיון, נציג היועמ"שית עו"ד ענר הלמן, שאמר תחילה שליועצת אין סמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים שלו, הבהיר שבמקרים חריגים - יש סמכות לנבצרות פלילית, אבל הדגיש שלא היועצת היא הסמכות, אלא בית המשפט. "במצבי קיצון לא ניתן לשלול שניתן לפתחו להביא טענה של נבצרות עקב משפט פלילי", הוא אמר. "היועצת לא חוזרת מעמדתה, אבל אי אפשר לשלול נסיבות חריגות".
נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד יצחק ברט, טען כי "בית המשפט יכול לפרש חוק יסוד, אך לא במקרה הזה". לשופטים הוא אמר: "ברור שלבית המשפט הנכבד יש סמכות לפרש חוק יסוד, אין שאלה. אבל בשביל לנקוט בפרשנות כזאת, צריך סיבה טובה. הסיבה הטובה הזאת יכולה להיות - שבית המשפט מתרשם שהיה שימוש לרעה בסמכות המכוננת. לגבי זה, לטעמינו המניע לא רלוונטי והתוכן לא חריג (באשר לנתניהו). אין בזה הצדקה לדחיית החוק".
במהלך שלב הצגת הטיעונים מצד העותרים, עלה לדבר עו"ד איתן הברמן, שייצג בדיון את ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו. בטרם החל לדבר, פנה אליו השופט נעם סולברג: "יש לך חיסרון, משום שאדוני מייצג חבר כנסת. אני מסופק אם יש כאן מקום לחבר כנסת. כאן אין סיעות אחרות, שאולי יש להן מה להשיב. בקיצור, המקום לטענות מסוג זה מאת חבר כנסת - בכנסת, לא פה". בהמשך ביקש עו"ד הברמן לדחות את החוק לכנסת הבאה: "הכנסת כשלה, לא הבינה את כובד המשקל וחוקקה חוק בבליץ, בדוחק".
השופטים כאמור יצטרכו להחליט עד ל-12 בינואר, שלושה חודשים מפרישת השופטת ענת ברון, שפורשת שלושה ימים לפני הנשיאה חיות. לא בטוח אם הפסיקה תינתן הרבה לפני התאריך הזה, משום ששופטי בית המשפט העליון עוסקים במקביל גם בבג"ץ ביטול עילת הסבירות ובתיקים כבדי משקל אחרים.
פורסם לראשונה: 22:53, 28.09.23
