האש כבר כבתה בתום המהומה הקטלנית שפרצה במושבת העונשין בסיביר באפריל 2020, אך גל נוסף של אלימות קשה ואכזרית עוד יותר עמד להתחולל לשם. לפי אסירים במושבת העונשין מס' 15 שבאנגרסק, עיר תעשייתית בת כ-200 אלף תושבים ליד הגבול עם מונגוליה, המהומות בכלא פרצו אחרי שאסיר הוכה בידי סוהר. אסיר אחד נהרג באותן מהומות, ופקידי הכלא תיארו תמונת מצב קשה ממה שהתרחש במהלכן: לדבריהם כמה אסירים חתכו את הוורידים האחד של השני בעזרת זכוכיות שאספו ממצלמות אבטחה שנשברו.
אלא שהמהומה הייתה רק ההתחלה: סוכנות הידיעות AFP מדווחת כי על סמך ראיונות שערכה עם שורת אסירים וגורמים אחרים, בחודשים שלאחר מכן פתחו השומרים בכלא בקמפיין אכזרי שנועד לנקום באסירים שהשתתפו במרד – ולחלץ מהם הודאות בכפייה. כדי לעשות זאת הם עודדו אסירים אחרים לתקוף את האסירים שנחשדו כמעורבים במהומות – במכות ובאלימות מינית קשה.
אלכסיי, אסיר לשעבר ששמו האמיתי שונה על מנת להגן עליו, סיפר ל-AFP כיצד נקשר ונתלה מהרגליים – עד אשר הודה כי שבר שתי מצלמות אבטחה במהלך המהומה שפרצה. העונש שהגיע לאחר מכן היה נורא הרבה יותר. "רק בגלל זה, הם שברו את הגורל שלי", אמר בן ה-25. "שברו את הגורל" הוא ביטוי רווח בכלא הרוסי לתיאור אונס בידי אסירים אחרים.
אלכסיי ואסיר אחר שכבר השתחרר, רוסטאם בן ה-40 – ששוחח עם AFP ממולדתו טג'יקיסטן ושגם שמו שונה כדי לשמור עליו – אמרו כי לאחר המהומה בכלא באנגרסק הם הועברו לבית כלא אחר, מרכז הכליאה מס' 1 שבאזור איקוטסק, גם כן בסיביר.
גם שם, סיפרו, הם הותקפו על ידי אסירים אחרים בהוראת הסוהרים. אחד האסירים שתקפו אותם, דניס גוליקוב, אמר כי הונחה לעשות כמעט הכול על מנת לחלץ הודאות מ-150 אסירים, במהלך התקופה שבין אפריל ליולי 2020. "הכול – חוץ מגופות – היה מותר", מסר גוליקוב בעדות בכתב-יד שהגיעה לידי AFP.
פעילים העוקבים אחר המתרחש בבתי הכלא הרוסיים אומרים כי עינויים ואלימות מינית מופעלים בהם נגד אסירים באופן שיטתי. רק השבוע, הרשויות הרוסיות פתחו בחקירה בנוגע לתקרית אחרת, שהתרחשה בכלא בעיר סראטוב שבמרכז המדינה. החקירה נפתחה בעקבות סרטון שחשף ארגון בשם Gulagu.net, שפועל נגד עינויים בכלא הרוסי.
בסרטון הקשה נראה גבר עירום על מיטה בבית חולים לאסירים – ולתוך פי הטבעת שלו מחדיר אדם כלשהו מקל ארוך. הסרטון, שהביא אתמול לפיטוריהם של חמישה פקידים בכלא, היה חלק ממאגר עצום של יותר מ-1,000 מסמכים שנחשפו – ואשר מתעדים מקרים של עינויים בבתי כלא ברחבי רוסיה.
Gulagu.net שפך אור גם על התקרית באנגרסק, שבכלא שם התחוללה אותה מהומה שהביאה לנקמה אכזרית באסירים. בדצמבר 2020, הארגון דיווח על מקרה של אסיר בשם חזיק אונדר, שכמו אלכסיי ורוסטאם הועבר למתקן הכליאה מס' 1 אחרי המהומה בכלא באנגרסק. במתקן החדש, הוא הותקף ונפצע קשה לאחר שגוף לחימום מים הוחדר לאחוריו.
שבועות אחדים לאחר החשיפה של התקרית ועדת חקירה מיוחדת נשלחה לאיקטסוק. ארבעה אסירים ושלושה פקידים בכלא הואשמו בסופו של דבר במעורבות באונס שעבר אונדר, ופקיד נוסף נמצא אחראי לתקרית דומה במתקן כליאה אחר באזור.
חשיפת התקריות השונות הובילה גם להחלטה בסוף החודש שעבר, מצד ועדה האחראית על חקירת פשעים חמורים במדינה, לפתוח בבדיקה של "עינוי שיטתי", שהתרחש בין אפריל לדצמבר 2020 במושבות העונשין 15 ו-1, ובמתקן נוסף באזור אירקטסוק. עד עתה 16 אסירים הועמדו לדין באשמת אונס.
עורך דינו של אונדר, דמיטרי דמיטרייב, אומר כי המקרה של מרשו היה "זרז" שהצית את החקירות השונות. "לולא כל ההד התקשורתי, הם היו מטייחים את זה", אמר. ב-AFP ציינו כי פנו לשירות בתי הסוהר הפדרלי של רוסיה (FSIN), אך שם סירבו לספק תגובה.
Gulagu.net אסף גם עדויות מאותם אסירים שהשתתפו בעינויים במתקן הכליאה מס' 1. ולדימיר אוסשקין, שמנהל את הארגון הזה מצרפת, אמר כי האסירים הללו החליטו לדבר כיוון שלא רצו להיות היחידים שנושאים באחריות לפשעים. הרשויות, אמר אוסשקין, "פתחו בחקירות פליליות נגד הסדיסטים שביצעו את העינוי, אבל לא נגד אלו שהורו עליו". הוא הדגיש כי בתי כלא ברוסיה מגייסים כבשגרה אסירים על מנת להוציא לפועל עונשים לאסירים אחרים.
אוסשקין מודה כי לחקירות ישנה "חשיבות היסטורית", אך סבור כי הן נוגעות רק למקרים מעטים של קורבנות אונס ש"נענשו" בגלל אותה מהומה בכלא באנגרסק. הוא מעריך שמספר הקורבנות האמיתי מגיע ל-200.
הקרמלין, כך נראה, מתייחס ברצינות לדיווחים על העינויים שנחשפו, ומסר השבוע כי אם אותה קלטת קשה מבית החולים לאסירים בסראטוב אמינה, אזי יש לפתוח ב"חקירה משמעותית". אולם אוסשקין ודמיטרייב לא מאמינים שהצדק ייעשה. "החוקרים לא יקבעו שמדובר במבצע ענישה מתוכנן – ולא יעמידו לדין את האחראים לו", אמר דמיטרייב.
עבור הקורבנות, החיים לעולם לא יהיו אותו דבר: רוסטאם משתקם כעת בטג'יקיסטן מהמכות שגרמו לו לאובדן הכרה, ומצבו של אלכסיי רק הידרדר לאחר האונס שעבר. "המשפחה שלי נטשה אותי, כולם הפנו לי את גבם", אמר. הוא מתבייש לחזור לעיר הולדתו, וחי כעת בעיירה אחרת באזור אירקטסוק. "הכול אבוד".