במרחק של פחות מ-100 מטר מהכוח הקדמי של צה"ל, בלב רצועת עזה, נחשפת תמונה שונה כל כך מהתוהו ובוהו של המלחמה. על כביש סלאח א-דין, המחבר את צפון הרצועה עם דרומה, נראים לפתע העזתים שנעים על הציר ההומניטרי, נתיב שהפך לקו החיים של מאות אלפי אנשים.
(צילום: אדם קוטב)
"אם יש ילד או ילדה שמבינים עברית שיבוא אלינו עכשיו בריצה. לא לפחד. לא לפחד", קוראים לוחמים. הקריאות הללו נועדו להגיע לאוזני אחד או יותר מ-38 הילדים החטופים. בכל פעם שהן נשמעו, התפתחה תקווה מחודשת. אבל ללא תוצאות.
המסע דרך הציר ההומניטרי הוא כמו מסע בתמונת עולם אחרת. יד אחת מניפה תעודת זהות, יד שנייה מחזיקה ילד קטן או צרור חפצים בשקיות. נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, כולם נעים בשקט. לדבר איתם אי אפשר, אבל מבט קצר מספיק כדי לראות את התסכול של הילדים, התשישות של הנשים, והמציאות הקשה שממנה הגיעו.
(צילום: דובר צה"ל )
הכותרת
למה ישראל לא מנתקת את האינטרנט בעזה?
21:11
מנקודת הבידוק עד לאזור שבו לא מתנהלת לחימה המרחק הוא פחות מקילומטר. מנתונים של צה"ל, מאז שנפתח אותו מסדרון עברו בו יותר מ-330 אלף איש. החשש הגדול הוא שמחבלי חמאס ייטמעו בין האזרחים וינועו דרומה, וצה"ל מנסה להפחית את הסיכון.
האחריות לאבטחת הציר ההומניטרי ניתנה לחטיבת ירושלים, שעליה מפקד אל"מ נתאי עוקשי, שהחל את הקריירה הצבאית שלו בגולני. לצד אבטחת הציר נלחמת החטיבה נגד חמאס, ובין היתר מתמקדת במשימות של איתור והשמדת פירים ומעברים תת-קרקעיים. ביום שישי האחרון, פחות משעה לאחר שיגור מטח הרקטות למרכז, לוחמי מילואים מגדוד הסיור של החטיבה זיהו את המחבלים שביצעו את הירי מגג של בניין, והכווינו כלי טיס של חיל האוויר לחיסולם.
במהלך הסיור המיוחד בציר ההומניטרי, נחשף עולמם הפנימי של החיילים והקצינים, שבמקביל צריכים להילחם עם אויב אכזר, ולהגן על האזרחים בעזה.
מטענים קטלניים בגרם המדרגות
אחרי נסיעה של כמה קילומטרים וחציית גדר המערכת, אנחנו מגיעים לשכונת זייתון שבדרום עזה. רק בימים האחרונים צה"ל החל לפעול שם, אבל את הבניינים שהפכו לחורבות קשה לפספס. במבנים שעדיין עומדים, הקליעים שבקירות הם עדים לעוצמת הקרבות. נכנסתי לבניין שבחצרו, למרבה ההפתעה, שרדו עצי תפוזים ובריכה - זיכרון לימים, לא מזמן, שבהם גרו כאן אנשים.
עצי תפוזים ובריכה יכולים לשוות מראה תמים לבית. אבל אחרי שכוח צבאי אבטח את האזור, התגלתה התמונה האמיתית: מחבוא של מטענים, רימונים, ואמצעי לחימה בגרם המדרגות. מבית תמים - למחסן נשק ומרכז לוגיסטי של חמאס. שלושה מהמטענים שאותרו בבית הזה הם מטענים חודרי טנקים בצורת קונוס - כל אחד במשקל של 15 ק"ג. נמצא שם גם מטען כלימגור קטלני.
בקרבת מקום, רק 100 מטרים מאיתנו, המלחמה נמשכה במלוא עוצמתה. קולות הירי והפיצוצים לא נעצרו - ושימשו תזכורת לאופי הלחימה. אל"מ נתאי עוקשי, מפקד חטיבת ירושלים, מספר ששעתיים לפני שהגענו - ניסו מחבלים לתקוף את החיילים. "זה היה מתוך אחד המבנים. שלחנו כוחות לסריקה וכרגע לא מצאנו כלום, אבל אנחנו פה בשליטה מבצעית על כל השטח", הוא אומר. "המרחב פה לא מטוהר ב-100%. יש לנו שליטה מבצעית בשטח - ולאט לאט אנחנו מאתרים ומשמידים את האויב".
עוקשי אמר כי גם במקרה של הפסקת אש - על הכוחות להישאר דרוכים ולשמור על בטיחותם. הוא גם הסביר את החשיבות של פינוי האוכלוסייה, בין השאר דרך אותו כביש סלאח א-דין: "זה תנאי מבצעי. גם כדי לא לפגוע באזרחים מצד אחד - וגם כדי לאפשר לכוחותינו מרחב לחימה פחות מורכב".
סא"ל לוטם פרח-פרן, מפקד גדוד 8119, סיפר גם הוא שצה"ל רואה בפינוי האזרחים משימה עליונה. "כורזים להם לעבור, נותנים להם הנחיות אך בגדול אנחנו מנסים שכמה שיותר אוכלוסייה תתפנה מעזה", אמר. לדבריו, "רוב עזה כבר התפנתה". ומה אם תהיה הפסקת אש? "אני בסוף לוחם ולא מקבל החלטות. הייתי מעדיף לסיים את הסיפור כמה שיותר מהר - ולחזור הביתה".
פורסם לראשונה: 19:59, 20.11.23
