לאחר 17 שנה: הכניסה לכפר רג'ר מותרת לכולם
(צילום: אביהו שפירא)
צה"ל פינה הבוקר (רביעי) את עמדת הביקורת בכניסה לכפר העלאווי רג'ר שברמת הגולן, וכעת יכול למעשה כל אדם להיכנס לבקר בכפר, שחלקו נבנה על שטח השייך מבחינה גיאוגרפית ללבנון ומבחינה פוליטית לסוריה.
הכפר כולו נמצא בשליטה ישראלית כזו או אחרת מאז מלחמת ששת הימים, ומאז סיפוח הגולן ב-1981 כל תושביו הם אזרחים ישראלים. התושבים, שב-17 השנים האחרונות היו צריכים לקבל אישור מהצבא להכנסת כל אדם, ספק או בעל מלאכה שאינו תושב המקום, מקווים כי המהלך יביא לפריחה כלכלית ותיירותית. מאידך הם מקווים שלאזור לא יגיעו גורמים שליליים לאחר שהכניסה הותרה לכל המעוניין.
הכפר רג'ר לא נכבש על ידי צה"ל ב-1967 שכן זוהה כלבנוני, ולבנון לא השתתפה בלחימה באופן אקטיבי. כמה חודשים לאחר המלחמה, מאחר שהמקום נכלל בשטח ישראל בפועל, החלה המדינה לספק את צורכי התושבים ולדאוג להם - והם הלכו והתערו בחברה הישראלית.
מאז מבצע ליטני ב-1978 ועד הנסיגה מלבנון ב-2000, היו כל שטחי הכפר בשליטה ישראלית. בתקופה זו נבנו מבנים רבים בחלק ה"לבנוני" של הכפר. לאחר הנסיגה חצה הגבול את הכפר, ובאופן רשמי אין לרשויות הישראליות - בעיקר לכוחות הביטחון - סמכות לפעול בחלקו הצפוני. המצב הרגיש הפך את רג'ר למוקד להברחות סמים ונשק מלבנון, אך בשנים האחרונות המצב הלך ונרגע בעקבות פעילות אינטנסיבית של הצבא והמשטרה באזור, וכן התנגדות של תושבי הכפר לפעילות הפלילית בתחומו.
ב-2005 נערכה מתקפת מחבלים משטח לבנון על חיילי צה"ל באזור רג'ר. חיזבאללה הפגיז את יישובי הצפון, אנשיו חדרו לרג'ר עם אופנועים וטרקטורונים וניסו לחטוף חיילים, ובמקום נערך קרב קשה. לוחם של הצנחנים חיסל באותו אירוע ארבעה מחבלים, ו12 חיילים ואזרחים נפצעו. לאחר אותו יום קרב נאסרה הכניסה לכפר עבור מי שאינו תושב המקום. אורחים, ספקים או בעלי מקצוע שהיו אמורים לתת שירות לתושבים - נאלצו לתאם את כניסתם עם המארחים ועם הצבא.
לאחר פעילות מטה ממושכת, תוך שיתוף פעולה עם קברניטי היישוב, הוחלט הבוקר כי על אף שהאזור עדיין מוגדר כשטח צבאי סגור, תתאפשר דה פקטו כניסה של כל המעוניין בכך. ביישוב קיבלו את הבשורה בשמחה מהולה בדאגה. דובר המועצה המקומית, בילאל חטיב, אמר כי הדבר דומה למי שחי כשלצידו שומר. "כשהשומר הולך יש בזה שמחה, כי אתה יותר חופשי. מצד שני, אתה חושש שמישהו יבוא להציק לך, שהילדים יתפרעו", הוא אמר.
נאסר שעבאן, תושב הכפר, חש דברים דומים, אולם לדבריו הפרוצדורה של אישור מהצבא על כל משאית ורכב שנכנס לכפר הייתה קשה. "הייתי מזמין אנשים, הם היו אומרים לי שיש אישור והם היו מגיעים לפה, אבל אחרי כמה שעות של נסיעה מגלים שאין אישור", הוא אמר. "זו פשלה שלי. בהתחלה אפילו כדי לצבוע את הבית לא נתנו אישור להיכנס. צריך אישור מהצבא וצריך לבוא ולבדוק, וזה סיפור לא טוב".
מצד שני, אמר שעבאן, ברגע שאין יותר פיקוח ומחסום, "יכול להיות שאנשים זרים יעשו בלגן בכפר. אנחנו לא רוצים שיהיה דבר כזה". שעבאן סיפר כי התושבים לא ידעו על התוכנית להסרת המחסום, והופתעו בעת שיצאו בבוקר מהכפר. "היום יצאנו בבוקר וראינו שאין מחסום יותר. אין מג"בניקים ואין שום דבר. עוד לא הזמנתי חברים כי אני בעצמי עוד לא האמנתי שזה קורה".
לא כל התושבים הופתעו. חלק מבעלי העסקים ידעו על הכוונה להקל את הכניסה לרג'ר וכבר התחילו להרחיב ולשפץ את העסקים, בעיקר בתחומי המזון. בכפר, שהכניסה של מטיילים אליו הייתה אפשרית רק בקבוצות מאורגנות, עדיין אין תרבות קולינרית מפותחת, אך במקום כמה מסעדות, קונדיטוריות וגם מחלבה.
היו גם מטיילים שמיהרו להגיע למקום עם פתיחת השערים. קארין עודא מפקיעין הגיעה עם ארוסה, בשאר עודא ממעלות תרשיחא. "היינו באזור ושמענו שפתחו. התעניינו אז באנו לבקר, לראות מה יש כאן. רק עכשיו הגענו, עוד לא ראינו כלום אבל מאוד התרשמתי מתאי הדואר", אמרה קארין.
ואכן, לא רק תיבות הדואר מרשימות. רג'ר הוא אחד הכפרים היפים והמטופחים בישראל. מבני הציבור מכוסים באריחי שיש ומוזאיקות צבעוניות, בכל הכיכרות יש פסלים ומזרקות וגם הבתים צבועים בצבעים עליזים והניקיון בולט. הנופים היפהפיים לעבר נחל הווזאני הזורם מעבר לגבול הלבנוני הם בונוס, וצפויים למשוך מטיילים למקום.
מי שעוד הגיע לראשונה למקום, למרות שהוא אינו זר לו, הוא סעיד עתאמנה מהיישוב ריינה הסמוך לנצרת. עתאמנה הוא סוכן מכירות של חברות שוסטקביץ' ומספק סחורה לעסקים בכפר. "אני סוכן מכירות ברמת הגולן וגם ברג'ר, אבל בגלל המחסום, עם הסוחרים של רג'ר הייתי נפגש בחוץ, בקריית שמונה. שם הייתי מקבל מהם את ההזמנות", הוא סיפר. "כשהסחורה מגיעה, הלקוחות גם כן מקבלים אותה בחוץ. היום הגעתי לכאן כדי לראות את העסקים שאני בקשר איתם כבר קרוב ל-8 שנים. שמחתי לרדת לכאן ולראות את המקום". אמר.
גם עתאמנה התלהב מיופיו של רג'ר ומהנוף. "זה יפה, כאילו שאתה טס לארץ אחרת, לאזור אחר, לחו"ל. זה כיף גם לראות את זה פתוח פה. פעם היו סוגרים את כל היופי הזה עם מחסום ועם צה"ל. עכשיו זה כיף להיכנס ככה, אף אחד לא שואל אותך כלום".
