פרקליטת מחוז מרכז, עו"ד רחל אבישר אבלס, צפויה לבחון בקרוב אם לסגור את התיקים נגד 15 גברים שהתלוננו נגד הסוחט הסדרתי אלעד בן נון (37), שהגדיר עצמו "צייד פדופילים" על אף שהודה כי עשה זאת בשביל הכסף. כל ה-15 נחקרו באזהרה, אולם עד כה סברה הפרקליטות שאין מספיק ראיות להגיש נגדם כתב אישום.
בבית המשפט המחוזי בלוד נמשך המשפט נגד בן נון, שכבר הורשע בסחיטה ואיומים של כמה עשרות גברים: הוא יצר עמם קשר, מול חלקם הציג עצמו כקטין בן 15, ואמר שהוא מעוניין להיפגש למטרת יחסי מין. כשנפגש איתם איים בן נון לחשוף אותם כפדופילים וסחט מהם סכומי כסף שהגיעו למאות אלפי שקלים. הפרקליטות מבקשת לגזור עליו 14 שנות מאסר.
התיק מתנהל בדלתיים סגורות, אולם מחוץ לכותלי בית המשפט מתקיים ברשתות החברתיות דיון סוער. בין היתר, כפי שפורסם בחדשות רשת, עולה ביקורת על כך שהמתלוננים שלכאורה הסכימו להיפגש עם קטין למטרות מין, לא הואשמו בסופו של דבר. שמותיהם אסורים בפרסום.
הציע לגברים מוצא
כתב האישום נגד בן נון הוגש ב-2019. נטען בו שכשהגיע למקום המפגש שקבע עם הגברים, הוא הציג עצמו כמי שעובד "במשרד לאיתור פדופילים". לגבר המופתע הוא הסביר שכל ההתקשרות מתועדת, ואיים שהמידע יפורסם ברשתות החברתיות ויועבר למשטרה.
על פי כתב האישום, אז הציע בן נון לגבר מוצא: האחרון יתחייב שלא ייצור קשר מיני עם קטינים, ויתרום דרכו עשרות אלפי שקלים למחלקה האונקולוגית באחד מבתי החולים. הפרקליטות טוענת שלא ברור מה נעשה עם הכסף, אך ברור שבן נון הצליח לסחוט מחלק מהמתלוננים 712 אלף שקל וכן גם תכשיטים. באישום פורט כי הוא נהג להמר. לבן נון שש הרשעות קודמות, כולל הרשעה בסחיטה באיומים.
בפרקליטות סברו בעת הגשת האישום שאין די ראיות להביא להגשת כתב אישום נגד המתלוננים עצמם, שחלקם נחקרו באזהרה, בין היתר בגלל היעדר תיעוד כתוב, וחשד שהוגדר "ערטילאי" שלא גובש לראיות מספקות. אולם גורמים המעורים בתיק סברו שניתן היה לפצל את התיק ולנסות לגבש כתב אישום גם כנגד חלק מהמתלוננים.
הפרקליטות: לא הובטח לגברים דבר
בתגובה לטענות הסבירו בפרקליטות כי "לא מדובר בפרשת 'ציד פדופילים' אלא בפרשת סחיטה מובהקת, של אנשים שחלקם לפחות כלל לא חשודים שעברו עבירה". בשל חרושת השמועות הודגש כי לא מעורבים בפרשה "חברי כנסת, שופטים, פרקליטים או בכירים מאוד בעולם העסקים".
על פי הפרקליטות, הטענות כנגד המתלוננים עלו בשלושה הליכים שונים ולא התקבלו: "בן נון הציג את עצמו ברשת כבגיר/בגירה. לחלק מהנסחטים כתב ברגע האחרון לפני המפגש שהוא בן 15.5, ולחלקם אמר במהלך ההתכתבות שהוא בן 15.5. חלקם סירבו להיפגש אחרי שגילו שהוא קטין. לגבי טענת החיסיון - המתלוננים לא קיבלו דבר ולא הובטח להם דבר".
עוד ציינו בפרקליטות כי בכתבי אישום העוסקים בסחיטה באיומים, נהוג שלא לציין את שמות המתלוננים כדי להגן על פרטיותם: "חשיפתם עלולה לפגוע בעדותם, ולכן - לפי החוק ובהחלטת בית המשפט - הוחלט על איסור פרסום שמות. אין קשר בין 'מעמדם' של המתלוננים לשאלת פרסום שמם. החשדות נגד חלקם נבדקו, במקרים שבהם היה חשד לביצוע עבירה - נחקרו באזהרה.
"לפי החוק, לא כל מעשה מיני עם קטין כבן 15.5 נחשב לעבירה פלילית. כדי להעמיד לדין מי מהנסחטים, היה צריך להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי שהם ידעו שהם באים להיפגש עם קטין ולעשות איתו מעשים שהם אסורים לפי החוק".
הסנגוריות: החוק צריך לחול על כולם
מנגד, עורכות הדין ענת יערי ולילך מאיר וולף מהסניגוריה הציבורית, שמייצגות את בן נון, טוענות: "במהלך ההתכתבות של אלעד עם המתלוננים הוא הציג את עצמו, במרבית המקרים כבן 15.5-15. המתלוננים שהבינו במהלך השיחה כי מדובר בקטין היו צריכים לסיימה ולבטל את הפגישה. אולם אף אחד מבין 34 המתלוננים לא עשה כן.
"חלקם הגיעו מתוך ידיעה ברורה כי הם עומדים לפגוש קטינה המוכרת את גופה תמורת תשלום, או קטין בן 15 למטרות מיניות. מדובר בשתי עבירות פליליות - ניסיון לבעילה אסורה בהסכמה ועבירה של 'דין לקוחו של קטין'. עצם העובדה שהמתלוננים הגיעו למקום לפגוש קטין, די בכך כדי להעמידם לדין כפי שקרה במקרים דומים בעבר.
"המשטרה מיקדה את כל מאמציה בתפיסת אלעד גם תמורת הבטחות שונות למתלוננים שלא יועמדו לדין או בכך שהעלימה עין ממעשיהם הפליליים. אין ספק כי אלעד צריך לתת את הדין על מעשיו, על כן הודה במיוחס לו ולקח אחריות. אך החוק הפלילי צריך לחול על כולם באופן שוויוני והאינטרס הציבורי מצדיק מיצוי הדין גם עם המתלוננים שבאו לפגוש קטינים למטרות מין".
