בריחתם של האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע מעלה שורה של שאלות קשות כלפי שירות בתי הסוהר. שב"ס פתח מיד בחקירה פנימית של המקרה, ובמקביל החלה גם המשטרה בחקירה בלתי תלויה במטרה להגיע לשורש הבעיות והכשלים שאיפשרו לשישה מחבלים עם דם על הידיים שנידונו למאסרי עולם לברוח לחופשי.
גורם בכיר בשב"ס אמר אמש כי בארגון נערכים לאפשרות שעל רקע הבריחה יותקפו אנשי סגל בבתי הסוהר ואף יהיו התפרעויות. לדבריו כעת הם פועלים לסייע במציאת האסירים הנמלטים. "מדובר במיון אסירים דומיננטיים ופירוק גורמי הכוח של הג'יהאד האיסלמי בכלל בתי הכלא בארץ", הוא הסביר, "יש לנו כוחות מתוגברים בכל בתי הכלא הביטחוניים. אנחנו נעשה פעולות משמעויות מול האסירים".
ראש חטיבת המבצעים במשטרה: "פונים לציבור להיות עירניים"
(צילום: אסף מגל)
הבריחה מכלא גלבוע - כתבות נוספות:
הגורם סיפר כי עוד לפני הבריחה חלה עלייה בהתרעות לפעולות חריגות של אסירים כגון הפרות סדר או פגיעה בסוהרים. "התרעות על פגיעה עולות מדי יום, ובכל יום יש מידע על הפרות סדר או פגיעה". הוא הסביר כי בעתיד הקרוב יניידו את האסירים הכלואים בגלבוע: "בינתיים אגף שתיים פונה מהכלא, ושאר האגפים עוד לא פונו. אנחנו עושים מספר פעולות ניוד אסירים ביטחוניים בכל הארץ, ואין כרגע כוונה להחזיר את האסירים לאגף".
אמש דיווחו הפלסטינים כי צה"ל ערך חיפושים אחר המחבלים שנמלטו בכפר דיר אבו דעיף שממזרח לג'נין. המשטרה פרסה אמש יותר מ-200 מחסומים ברחבי הארץ.
בשב"ס יתמודדו עם השאלות הקשות
בינתיים עולות התהיות על המחדלים שאיפשרו את הבריחה. אחת השאלות שעולות היא מדוע אסירים ביטחוניים שגדלו בג'נין ופעלו בה הוחזקו דווקא בבית הכלא הסמוך לעיר, ולא בבתי כלא רחוקים יותר במרכז הארץ? ההסבר לכך הוא שמדובר בכלא שנחשב למאובטח ביותר בישראל. הוא נבנה במהלך האינתיפאדה השנייה על שטח פנוי לבנייה ליד כלא שטה, שבו הוחזקו עד אז אסירים ביטחוניים שנחשבו למסוכנים במיוחד. כלא גלבוע נבנה לפי הדגם של בתי כלא ביטחוניים בארצות הברית ובאירופה, שבהם יש לסוהרים שליטה כמעט מוחלטת על האסירים.
הכלא בנוי מתאים שכל אחד מהם קרוי "כספת", וקירותיו עשויים 66 טונות של בטון יצוק - פי שלושה ממשקלו של תא בכלא רגיל. בתחתית כל תא ישנם אמצעים שאמורים למנוע אפשרות של חפירת מנהרות החוצה. אלא שלמבנה הזה יש גם בעיה. בשל האופן שבו התאים מונחים על האדמה נוצרים "כיסי אוויר". במקרה הזה ניצלו זאת האסירים כדי לחפור מנהרה ולברוח החוצה.
אגב עם הקמת הכלא ב-2004 שוכנו בו בצוותא אסירים פלסטינים מכל הפלגים, אך כעבור שלוש שנים בעקבות הלחימה בין פתח לחמאס שוכנו אסירים מארגונים שונים באגפים נפרדים. אנשי התנזים, שעימם נמנה זכריה זביידי שנמלט, וכמה פלגים אחרים התערבבו בים הקבוצות, וכך שוכן זביידי עם חמישה אנשי הג'יהאד האיסלאמי.
שאלה נוספת שעולה היא האם האסירים זכו לעזרה בבריחה - וממי. "כמו שאני מכיר את הארגון ואיך שאני מבין את אופי הבריחה, ניכר כי לא הייתה להם עזרה מבפנים", אמר בכיר לשעבר בשב"ס בשיחה עם ynet.
הבכיר, שבית הסוהר גלבוע אינו זר לו, טען שרוב הסיכויים שהשישה נהנו מעזרה מרובה מחוץ לכלא על מנת להימלט. "הבריחה הזו היא לא בריחה ספונטנית, אלא דורשת תכנון של שבועות ואפילו חודשים. כדי להצליח כפי שהיא הצליחה לצערנו היה חייב להיות גורם חיצוני שעזר להם. נהג מילוט שיוכל להעביר אותם את הגבול. באזור הזה של הגלבוע יש המון פרצות שדרכן אפשר להיכנס לשטחי הרשות הפלסטינית. ברכב זה עניין של שש עד שבע דקות נסיעה, ברגל זה קצת יותר מסובך והיה דורש מהם הליכה ממושכת, בעיקר בגלל תנאי השטח".
גם בקרב הגורמים החוקרים את הבריחה ההערכה היא כי אם לאסירים הבורחים ניתנה עזרה, היא הגיעה מחוץ לכלא ולא מתוכו. למרות זאת, העניין עדיין בחקירה שנמצאת בראשיתה. אך גם אם אכן תישלל האפשרות שאנשי שב"ס סייעו במודע לאסירים הנמלטים, ניכר כי הם כשלו בנקודות רבות ובכך אפשרו את הבריחה.
אחת הסוגיות המרכזיות בתחקיר תהיה מגדל השמירה, שממוקם בדיוק מעל לפתח היציאה של המנהרה. במהלך התחקיר עלה חשד כי שומרת שהייתה במגדל נרדמה. גורם לשעבר בשב"ס שניהל בתי כלא בעבר אמר ל-ynet כי ייתכן שמגדל השמירה כלל לא היה מאויש. "לא כל מגדלי השמירה מאוישים בכל לילה" הסביר.
בנוסף נשאלת השאלה כיצד השישה הצליחו לחפור את המנהרה מחוץ לבית הכלא מבלי שאיש ידע על כך - ואף לפעור חור יציאה סמוך לחומות הכלא מבלי שאיש הבין. "יש פה בעיה גדולה בצד המודיעיני - איך קורה מצב שבו חופרים מנהרה במשך שבועות, חודשים או אפילו שנים, וזה לא מגיע לאף מודיע מודיעיני?", תהה הגורם. "זו לא הייתה עבודה של זבנג וגמרנו, מישהו היה אמור לדעת". לכך מתווספת העובדה שהתבררה אמש ולפיה לגבי שלושה מהנמלטים היו התרעות מודיעיניות כי הם עלולים לברוח.
כמה שאלות נוספות עדיין נמצאות תחת מעטה ערפל. מדוע חלפו שעתיים מרגע היוודע דבר הבריחה בסביבות שתיים בלילה ועד שספרו את האסירים? כיצד האזור בין בית הכלא לגבול עם שטחי הרשות לא מאובטח באופן קבוע על ידי כוחות מתוגברים, במיוחד כאשר הגדר פרוצה? ומדוע בחרו בסגל הכלא לשכן שלושה אסירים בעלי פוטנציאל גבוה לבריחה, כפי שקבע שב"ס עצמו, באותו התא ובכך אולי להקל עליהם לפעול בתיאום? ככל שהחקירה תתקדם יינתנו תשובות לשאלות הללו.
בעבור נציבת שב"ס, רב גונדר קטי פרי, שנכנסה לתפקידה לפני פחות מעשרה חודשים, מדובר במבחן לא פשוט. מי שקיבלה שבחים כמעט מקיר לקיר עם היבחרה לתפקיד לאחר כמעט שלושים שנות שירות בארגון תצטרך לקבל החלטות קשות נוכח המחדל הגדול ביותר מאז הקמת הארגון.
פורסם לראשונה: 23:25, 06.09.21
