בנאומו הנחרץ, שבו הציג את "רפורמת המשילות" שלו בדיוק לפני שנה, גלש שר המשפטים יריב לוין לסטנד-אפ משוחק היטב. כשהוא נשאל אם עדכן את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ואת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על אודות עיקרי הצעתו, הוא השיב ש"לא היה צורך", כי עמדותיו ידועות. בנימה סרקסטית במיוחד, שהסגירה הלך הרוח של "עולם ישן עדי יסוד נחריבה", הוא אמר באותו ערב: "תמיד שאלתי את עצמי, איפה בית הספר לסבירות? גם אני רוצה להיות סביר. זו מכבסת מילים ואנחנו נתקן את זה. אין תקדים בעולם לכך שבפסיקה שופטים עוסקים כל כך בערכים על חשבון ההכרעה השיפוטית עצמה. מי שלא מאמין בדמוקרטיה חושב שיש אנשים נשגבים שיודעים יותר טוב מאחרים. לזה קוראים דיקטטורה".
מקץ שנה בדיוק ממועד השקת תוכניתו, קיבל לוין תשובה כפולה מרוב שופטי בג"ץ. השימוש של בית המשפט בעילת הסבירות לבחינת החלטות הממשלה ומינוייה לא יבוטל, והוא הוחזר היישר אל ספר החוקים שממנו נגרע בהצבעה בכנסת לפני כחצי שנה. יתר על כן, רוב מכריע של השופטים קבע כי בג"ץ יכול לבטל חקיקת חוקי יסוד כאשר הם נחקקים תוך שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת, ותוך פגיעה ביסודותיה הגרעיניים של המדינה היהודית הדמוקרטית. הרוב הדחוק שבו התקבלה פסילת הביטול מהווה בעיני לוין ראיה למה שהוא אומר כל הזמן, שהחלטות מכריעות של בג"ץ יכולות להתקבל על ידי רוב של שופט אחד והדבר אינו תקין.
לפני שנה: לוין מציג את הרפורמה
(צילום: ערוץ כנסת)
דומה שאין שר משפטים שהשפיע בשנים האחרונות על דמותה וערכיה של מערכת המשפט ושל הדמוקרטיה הישראלית, כמו השר לוין. דמותו העניינית, הסגפנית, האידיאולוגית והנחושה מאפיינת את פועלו. הוא היה השר האחרון שלא היה ברור אם ייכנס לממשלת נתניהו. התנאי שלו היה להיות שר משפטים "מלא מלא". הוא לא רק יחתום על חוקים, חנינות ומינויי שופטים, יישב בקבינט וייהנה ממנעמי השלטון. 20 שנה התכונן לכך. הוא בא להשפיע באמת על יסודות מערכת המשפט, יסודות המשטר הישראלי. משהבין שנתניהו יאפשר לו לפעול ולהגשים את מה שכינה "רפורמת המשילות" שלו, שכללה מספר מרכיבים, הוא נכנס לאירוע. לוין לא ערך טקס כניסה לתפקיד, כנהוג במשרדי הממשלה כששרים מתחלפים. הוא שידר שלא מעניין אותו דברו של הדרג המקצועי ושל הפקידות, ובעיקר לא הדי-אן-איי של המשרד.
הוא היה נחוש להתחיל מיד בהגשמת תוכניתו הוותיקה לשנות את מערכת המשפט, שאותה ראה כאבן נגף ומחסום ליכולתן של הממשלה והכנסת למשול. הביקורת הנוקבת שלו על "המהפכה החוקתית" של אהרן ברק, שגרמה לדעתו לכך שכל החלטות הממשלה והכנסת נעשו "שפיטות", הניעה אותו. לוין הוא אידיאולוג משפטי עז, מחויב בכל נימי נפשו לשינוי הפרדיגמה המשטרית במדינה. מיומו הראשון בפוליטיקה נשבע לבטל את המהפכה החוקתית בטיעון שזו הפכה את פניה של המדינה לרעה – הקטינה את מעמדן של הכנסת והממשלה וביזתה אותן.
בעיניו בית המשפט העליון צריך לעסוק בעיקר בהכרעה בסכסוכים ולא בחוקה. לזכויות אדם תדאג הכנסת, שכן היא הנציג האמיתי של העם. ואם לכונן חוקה, הרי שרק הכנסת, בתוקף סמכותה המכוננת, תעשה זאת – כשפרשנות בית המשפט העליון תהיה מוגבלת, תעסוק רק בליבת זכויות האדם ותתרחק מכל החלטה שיש בה שבב של פוליטיקה, החלטות מעשיות של הממשלה ומינוייה. כלומר, לא תעסוק באמות מידה כמו "סבירות", מושגים נזילים ובעיקר סובייקטיביים. "המהפכה החוקתית וההתערבות ההולכת וגדלה של מערכת המשפט בהחלטות הממשלה ובחקיקת הכנסת, דרדרו את האמון במערכת המשפט לשפל מסוכן, הביאו לאובדן המשילות ולפגיעה קשה בדמוקרטיה", הסביר את משנתו, "אנחנו הולכים לקלפי, מצביעים, בוחרים, אבל פעם אחר פעם אנשים שלא בחרנו מחליטים עבורנו. ציבורים רבים נושאים עיניהם למערכת המשפט ולא שומעים בה את קולם. זו לא דמוקרטיה!"
6 צפייה בגלריה
שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה במערכת המשפט, לפני שנה. לא צפה את עוצמת ההתנגדות והיקפיה
(צילום: שלו שלום)
אם לא די בכך, לוין הוא פוליטיקאי משופשף ובעיקר שועל פרלמנטרי ותיק, המכיר את כל מחילות הפוליטיקה, החדרים האחוריים של הכנסת וועדותיה, סעיפי התקנון ואיך מתמרנים אותם. כשלצידו יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, תאומו לדעה ונחוש לא פחות ממנו להגשים את מהפכת הנגד לאהרן ברק, ידע לוין שמה שלא עושים בחצי השנה הראשונה לכהונת כנסת קשה לעשות לאחר מכן, כשמתחילה השחיקה הקואליציונית. עם מחויבות כל מפלגות הימין להצעותיו, צריך להכות בברזל בעודו חם.
וכך, זמן קצר אחרי השבעת הממשלה, זומנו כתבי המשפט להגיע למסיבת עיתונאים דחופה בכנסת. לוין סימן את היעד של מה שכינה "רפורמת המשילות", שלדבריו "תכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון".
המלחמה טרפה את הקלפים
אלא שלוין לא ידע מה מחכה לו. הוא היה בטוח שהתוכנית תזכה לקיתונות ביקורת של האליטה המשפטית הקיימת, והוא יתעמת איתה. הוא לא שיער שהתוכנית תדליק תנועת מחאה כה נרחבת, תגרור את מיטב טייסי צה"ל ומפקדיו בעבר ואפילו תזכה לביקורת נוקבת של שר הביטחון יואב גלנט ולמחאות הממשל האמריקני של הנשיא ג'ו ביידן. כך בסוף חודש מרץ אולץ לוין על ידי ראש הממשלה נתניהו לעצור ולשנות את מסלול החקיקה. גם השבוע, לאחר שעילת הסבירות בוטלה בבג"ץ, לא אמר לוין נואש. "הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי-אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו", אמר.
בכל שלבי חקיקת המהפכה העריכו פוליטיקאים ומשפטנים מהי התוכנית שמאחורי התוכנית. טרם המלחמה, הסברה הרווחת הייתה שלוין חותר בהסכמת נתניהו להחליש את המערכת המשפטית כדי להחליש את שומרי הסף, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה. ההנחה הייתה שהוא חותר להחליש את הגנת בית המשפט העליון על היועצת, במטרה לשנות ואף לבטל את "משפט האלפים" של נתניהו, שאותו מנהלת היועצת בכובעה כראשת התביעה כללית. ההתנגשויות בין השניים סביב חקיקת המהפכה וסירובה להגן על הממשלה בפני בג"ץ גרמו לפני המלחמה להערכות שלוין ינסה לפטרה.
המלחמה טרפה את הקלפים. נתניהו הורה להפסיק מיד עם הרפורמה, לאחד שורות למען הלחימה והניצחון. מאז תחילת המלחמה ובשל הגיבוי המשפטי הנרחב שמעניקה בהרב-מיארה לממשלה בנושאים ביטחוניים, נרשמה הפוגה במתח בין השניים והם נוהגים להיפגש פעם בשבוע כדי לדון ולקדם נושאים משפטיים, כמו העמדה לדין של אנשי חמאס שהשתתפו במתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר.
שלבי המהפכה: מה הוגשם ומה לא?
1. היעד: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
לוין הסביר בזמנו: "לא עוד מצב שבו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ללא פרוטוקול. במקום זאת: ייצוג שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה לבחירת שופטים, מינוי שני נציגי ציבור על ידי שר המשפטים במקום הנציגים הסקטוריאליים של לשכת עורכי הדין, ושקיפות מלאה באמצעות עריכת שימוע פומבי בוועדת חוקה חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון".
מה הושג – רגע לפני עצירת החקיקה, אישרה ועדת החוקה של הכנסת ברוב קולות לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון חוק בתי משפט, העוסקת בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. על פי הנוסח הסופי, הוועדה למינוי שופטים תמנה 11 חברים באופן שבו יהיה לפוליטיקאים רוב בוועדה, במקביל להוצאת חברי לשכת עורכי הדין מהוועדה. ואולם, בעקבות המחאה ופניית נשיא המדינה יצחק הרצוג לראש הממשלה ולכנסת, הוקפא סיום החקיקה כדי לפנות מקום ליצירת מתווה חלופי. ניסיון זה לא צלח עד כה.
מה שעוד הושג, לחיוב, הוא סיעור מוחות קולקטיבי במדינה על מהות הדמוקרטיה, על הפרדת הרשויות, על שלטון החוק, על תפקיד בית המשפט העליון ותפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה – כשלצידו, לשלילה, תופעות הסתה והפצת פייק ניוז למכביר.
2. היעד: שינוי בחירת נשיא בית המשפט העליון ושופטיו
כבר לפני שנים רבות, לוין הביע דעתו שאין לבחור את נשיא העליון על פי שיטת הבכירות (הסניוריטי) ויש לשנות את דרך בחירת שופטי העליון.
מה הושג – לוין לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים, הנשיאה חיות פרשה בגיל 70 ותפקיד הנשיא במקומה אינו מאויש. ממלא מקומה ממשיך להיות השופט עוזי פוגלמן. עקב אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, כיוון שהחוק לשינויה לא עבר, ועקב אי הסכמה בין השר לוין למ"מ הנשיא פוגלמן לגבי דרך בחירת השופטים לעליון וזהותם, עם פרישת השופטות אסתר חיות וענת ברון מתפקד היום העליון בהרכב של 13 שופטים במקום 15. לדעת רבים מדובר בשינוי האיזון בין שופטים ליברלים לשופטים שמרנים, לטובת האחרונים. אף על פי כן, לוין עדיין אינו מרוצה מתמהיל זה, שכן לדעתו השופטים השמרנים בעליון אינם שמרנים מספיק. הוא היה רוצה לבחור שופטים שמרנים אדוקים מסוגו של דוד מינץ.
3. היעד: הסדרת פסילת חוקים וחקיקת "פסקת ההתגברות"
לוין הסביר: "לא עוד דיון בבית המשפט בחוקי יסוד. לא עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה. במקום זאת, בית המשפט יפעל מכוח חוקי היסוד ולא יימצא מעליהם. תתאפשר פסילת חוקים בבית המשפט העליון, בהרכב מלא וברוב מיוחד. תחוקק פסקת התגברות מאוזנת ברוב של 61. מצד שני, לא תהיה התגברות של אותה הכנסת במקרה שבית המשפט פסל חוק פה אחד".
בצמוד לחוק המשנה את בחירת השופטים הוגש תיקון לחוק יסוד: השפיטה, שאושר בקריאה ראשונה. נקבע שחוקי היסוד שחוקקה הכנסת לא יוכלו לעמוד בביקורת שיפוטית. התיקון השני קובע שבג"ץ יוכל לפסול או לשנות חוק "רגיל" של הכנסת רק ברוב של 12 מתוך 15 שופטים, ורק אם החוק "סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד".
מה הושג – כמו החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, ועדת החוקה של הכנסת אישרה ברוב קולות לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון חוק בתי משפט העוסקת בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. גם במקרה זה נענה נתניהו לבקשת נשיא המדינה לנסות ולהגיע להסכמות במסגרת הידברות בחסות בית הנשיא. הניסיונות לא צלחו ערב המלחמה בעזה.
עם זאת, לדאבונו של לוין, במסגרת החלטת בג"ץ בנושא עילת הסבירות, קבע רוב של 12 מתוך 15 חברי ההרכב כי בית המשפט העליון רשאי לדון בחוקתיות חוקי יסוד, ולבטלם במקרים קיצוניים של שימוש פסול של הכנסת בסמכותה ובכוחה כרשות מכוננת.
4. היעד: ביטול עילת הסבירות
לוין הסביר: "לא עוד פסילת החלטות חוקיות לגמרי של הממשלה בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט. במקום זאת ביטול עילת הסבירות, והחזרת יכולת ההחלטה לממשלה הנבחרת. או כפי שניסח, בצורה אירונית יש לומר, המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' מנחם אלון: 'בלתי סביר לחלוטין הוא לצפות באופן סביר, כי בית משפט יבדוק סבירותם של נושאים מעין אלה'. או במילים שלי: אין דבר כזה עילת סבירות".
מה הושג – ביטול עילת הסבירות היה החוק היחיד מבין חוקי הרפורמה המשפטית שעבר בסוף מושב הקיץ בכנסת. מיד כשעבר הוגשו עתירות נגד חוקתיותו, והשבוע קבע רוב של 8 לעומת 7 שופטים בעליון שהחוק מבוטל. שוב יכול בית המשפט העליון להשתמש בעילה במהלך הביקורת השיפוטית שלו.
5. היעד: קיצוץ סמכות היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, ובכללם היועץ המשפטי לממשלה
לוין הסביר: "לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר. היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים. כשהם מייצגים את הממשלה, הם צריכים לייצג את הממשלה, ולא את דעתם הפרטית".
מה הושג – הצעת חוק הקובעת את דרכי בחירת היועצים המשפטיים לממשלה, כאשר לדרג הפוליטי של המשרד יש שליטה בבחירה, חוברה על ידי יו"ר ועדת החוקה רוטמן והחלו עליה דיונים. כמו כן הוצע שליועץ המשפטי של המשרד לא תהיה זכות וטו על ייצוג השר בפני בית המשפט כאשר קיימים ביניהם חילוקי דעות. לישיבות הוזמנו יועצים משפטיים לשעבר שהסבירו את נזקיה בעיניהם. המשך החקיקה הוקפא, כאשר ניתנה עדיפות לנושאים אחרים שצוינו למעלה.
מה עוד הושג על ידי לוין?
אם מסיטים לרגע את הסיסמאות, אפשר לומר שלוין שגה בתוקפנות, בתקיפות ובמהירות שבה החל ליישם את הרפורמה הגדולה שלו, כשהוא מתעלם מהרפורמה הדחופה שבאמת דרושה למערכת והייתה יכולה להקנות לו לגיטימציה גדולה יותר – רפורמה בתפקוד מערכת המשפט. הסחבת הממארת בפרקליטות ובבתי המשפט עד לקבלת החלטות ופסקי דין, היעדר תקנים לפרקליטים ולשופטים, שיפור בביקורת על הפרקליטות ועל בתי המשפט והפקת לקחים – כל אלה דורשים תיקון שורש דחוף יותר מאשר "עילת הסבירות" למשל.
עם זאת, בחצי השנה האחרונה החל לוין לקדם מספר נושאים, בהם שינוי בדיני חוזים לשם הקניית ודאות במשפט הכלכלי (ביטול "הלכת אפרופים"), שינוי דיני חדלות פירעון וסיוע משפטי נרחב למפוני עוטף עזה. למרות סירובו העיקש לבחור שופטים לעליון, הסכים לוין לכנס ארבעה דיונים לבחירת שופטים לשאר הערכאות כדי לשפר את השירות לציבור. מעבר לכך הוא הקים ועדה בראשות פרקליט המדינה לקביעת מועדים לשם זירוז ההליך הפלילי, והניע הליכים לשם סיוע משפטי לאנשים עם מוגבלויות.
