שר הכלכלה ניר ברקת הזהיר הערב (יום רביעי) במהלך דיוני תקציב המדינה כי נפגש עם עשרות בכירים בהייטק - וכולם הזהירו אותו ממפולת כלכלית. לדבריו, האינטרס של הממשלה הוא לחתור להידברות ולהגיע לפשרה על סעיפי המהפכה המשפטית - כדי למנוע את הנזק שממנו מזהירים כולם.
ברקת שאל בישיבת הממשלה את נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון והכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג אם האזהרות של ראשי ההייטק והכלכלנים נכונות. גרינברג השיבה: "זה עלול להתחיל כדור שלג ולפגוע בצורה קשה בכלכלה". פרופ' ירון אמר כי "זה עלול להתחיל ביום אחד, ולייצר פגיעה קשה מאוד בכלכלה הישראלית שיהיה קשה מאוד לעצור".
בתגובה לדיון שהתפתח פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו לברקת, וביקש לעבור הלאה: "העלית נקודה ברורה. דבר עם יריב (לוין, א"א). אפשר להמשיך בדיון על התקציב".
5 צפייה בגלריה
הגדלת התקציבים למשרדים עלולה להחמיר את האינפלציה. פרופ' ירון
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)
פרופ' ירון אמר בישיבת הממשלה כי תקציב המדינה לשנתיים הקרובות מחייב ממילא זהירות רבה. לדבריו, "מצד אחד משתני המקרו מציגים תמונה של משק איתן, והצמיחה ב-2022 הסתכמה ב-6.5%, עם רמת תוצר גבוהה מהתוואי על פי מגמת טרום המשבר. שיעור האבטלה חזר לרמה הנמוכה ערב הקורונה, שיעור המשרות הפנויות גבוה ויחס החוב הציבורי לתוצר כבר חזר לסביבה שבה היה ערב הקורונה - כ-61% תוצר.
"מאידך, ובמידה לא מבוטלת בשל הביקושים הערים, האינפלציה עלתה השנה והגיעה ל-5.4% - גבוהה מהיעד של 1%-3%. השווקים הפיננסיים מאופיינים בתקופה האחרונה בתנודתיות ניכרת, ולאחרונה אף בפיחות משמעותי בשקל. אלה מחייבות אחריות רבה בניהול מדיניות הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, שבאופיים מתנהגים לפעמים בצורה לא ליניארית".
בינתיים, ועל רקע דרישות השרים לתקציבים, ובהם דרישת השר איתמר בן גביר להגדיל במיליארדים את תקציב המשטרה, הזהיר פרופ' ירון כי הדבר עשוי לפגוע קשות בכלכלה. "יש להימנע ממדיניות פיסיקלית שתרחיב עוד יותר את הביקושים במשק, ותגדיל בכך את הלחצים האינפלציוניים - באופן שיעכב את חזרת האינפלציה לתחום היעד, ויעלה את הריביות במשק", אמר.
קודם לכן, ואחרי אזהרתה של גרינברג שלפיה המהפכה המשפטית עלולה לפגוע במשק, פרופ' ירון, הזהיר כי "עלול לפרוץ משבר ברגע". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השיב כי יש להיערך לתרחיש שבו המצב הכלכלי יתפתח לכיוונים שליליים, כולל ירידה בהכנסות המדינה, ולכן צריך לדבריו לגלות אחריות עם התקציב והתוספות שניתנות בו.
נתניהו, אגב, אמר הבוקר כי "נתוני המאקרו של ישראל הם מהטובים ביותר שאני זוכר. אנחנו כנראה צופים גירעון של אחוז אחד, ואני לא זוכר דבר כזה בכל שנותיי. זה סימן טוב לבאות". בתגובה לכך כתב שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן בטוויטר: "נתניהו, שמחתי לעזור. כשנכנסתי למשרד האוצר, קיבלנו ממך כלכלה במצב קטסטרופלי עם גירעון של יותר מ-140 מיליארד שקל, והחזרנו לך מדינה עם עודף תקציבי. רק אל תהרוס". נתניהו, מנגד, זקף את ההצלחה לשר האוצר שקדם לליברמן, ישראל כץ מהליכוד.
השרים לא מתפשרים, האוצר מסרב
בינתיים, בן גביר מסרב להגיע לדיונים, במחאה על סירוב אנשי משרד האוצר להגדיל את תקציב המשטרה כפי שדרש. בן גביר מתעקש לכלול בתקציב המדינה את הגדלת המשכורות לשוטרים, לצד תוספת תקציב לגיוס שוטרים חדשים ותקציב להקמת משמר לאומי - אך באוצר מוכנים לתת למשטרה רק תקציב זהה לזה שקיבלה בשנים האחרונות. בשיחות סגורות בן גביר האשים את נתניהו: "אני מעריך את השר בצלאל סמוטריץ', אבל קיבלתי הבטחות מראש הממשלה - והוא צריך לקיים אותן".
המפכ"ל: חסרים מאות שוטרים
(צילום: ערוץ כנסת)
גם שרת התחבורה מירי רגב זועמת על האוצר, ואמרה כי היא "באה על 200 קמ"ש". לדבריה, "מבחינתי לסיים את הדיונים גם שעה לפני שבת. עד שלא מגיעים להסכמות מול האוצר אני לא זזה".
מלבד בן גביר ורגב, מחרימים את הדיונים גם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ושר התיירות חיים כץ, שדורשים גם הם תקציבים נוספים מהאוצר. כץ עזב את הדיונים בזעם אחרי שאמר: "לא אשתתף בהלוויה של המשרד שלי". לדבריו, עם התקציב שהאוצר מציע - משרד התיירות יהיה סגור ב-2023.
בנוסף, בכירים במערכת הבריאות יזמו "פגישת חירום" עם מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב, על רקע מה שהם מכנים "קיצוץ בתקציב". אתמול הביעו הבכירים אכזבה עמוקה מש"ס, שלא סיפקה לטענתם את התקציבים שהבטיחה בהסכמים הקואליציוניים.
בישיבת הממשלה מחה סמוטריץ' על הסכם השכר עם המורים, שנקבע בממשלה הקודמת. "זה הסכם מאוד בעייתי, גם בסכום הגדול שלו וגם בהבשלה המהירה שלו", אמר. "זה מאוד הגביל אותנו במסגרת התקציב הזה. עשינו על זה הרבה מאוד דיונים אצלנו במשרד, ושרטטנו את גבולות הגזרה. אני אופטימי שהדבר הזה יכול להתכנס". לוין מחה: איך הם עשו דבר כזה? מה אמרו אז גורמי המקצוע?". ראש אגף התקציבים באוצר ציין שהם הוציאו בזמנו לשרים מכתב נגד ההסכם. לדברי נתניהו, "הבעיה היא לא רק גודל ההסכם או התקדים שבו - השאלה היא מה התמורה? אנחנו משקיעים הון עתק במערכת החינוך, זה ישפיע על תוצאות המבחנים של התלמידים שלנו?".
סמוטריץ' מצידו פנה לשרים במהלך דיוני התקציב ואמר להם: "אנחנו מביאים היום תקציב מהודק. לא היה לי נעים להגיד להרבה מכם לא, אבל צריך לנהוג באחריות ומקצועיות". לדבריו, "מה שעומד לנגד עינינו זה יוקר מחיה שמורגש אצל כל אזרח בישראל, והרפורמות שאנחנו מציגים יאפשרו פישוט הרגולציה, הסרת חסמים והחלשת המונופולים. כל אלו יתורגמו להקלה בנטל של יוקר המחיה של אזרחי ישראל. אנשי המקצוע במשרד האוצר עבדו מסביב לשעון כדי להכין את הרפורמות האלה. אני מאמין גדול בכלכלה הישראלית".
מוקדם יותר הזהירה כאמור הכלכלנית הראשית גרינברג כי "ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה, ומגבירה את חוסר הוודאות בסביבת ההשקעות, הדבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית במשק ובפרט בהשקעות הפרטיות". לדבריה, "במחקרים בספרות הכלכלית נמצא קשר חיובי בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה לצמיחה הכלכלית, להיקף ההשקעות הפרטיות, ובפרט להיקף ההשקעות הזרות הישירות ועוד. כמו כן, חברות דירוג האשראי עשויות להתייחס להתפתחויות אלה".
