הממשלה הגישה היום (שני) לשופטי בג"ץ טיעונים משלימים בכתב בעתירות בנושא עילת הסבירות. אחרי הדיון בחודש שעבר, קיבלו הצדדים אפשרות לערוך השלמות בכתב של נושאים שונים לקראת הכרעת השופטים. הגשת הטיעונים הגיעה בתזמון הנוכחי לאור הדד-ליין שקבעו השופטים - לפני המלחמה.
בין הטיעונים, התייחס עו"ד אילן בומבך, שמייצג את הממשלה, לטענתו כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בחקיקת חוקי יסוד. "העותרים לא יכולים להסתפק בחששות ממקרים תיאורטיים שבהם מי שהוסמך לכך על ידי העם פגע בערכי המדינה. עליהם להסביר כיצד הגיעו למסקנה זו כך שהסמכות צריכה לעבור ממי שהוסמכו לכך למי שלא", נכתב.
"בית המשפט לא קיבל גילוי משמיים מה הוא 'הטוב המוחלט', מהם ערכי מגילת העצמאות ומהם ערכיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. השאלה האם במדינה דמוקרטית ובפרט ישראל קנויות לבית המשפט סמכויות אבסולוטיות, לשמש פוסק סופי ומחייב עבור העם. השליטה בקודקוד הפירמידה הנורמטיבית במדינה מסורה לעם באמצעות נבחריו", הוא כתב.
בדיון ההיסטורי בחודש שעבר אמר בומבך כי "החותמים על הכרזת העצמאות יצרו מסמך חוקתי מבלי שהתכוונו? ייתכן שהיא תכבול את הריבון?". הוא התייחס לסוגיה גם היום, וכתב: "מועצת המדינה הזמנית מעולם לא התיימרה לראות בעצמה ריבון. היא ראתה עצמה זמנית וחסרת סמכות לכונן חוקה. מקור הסמכות המכוננת הוא העם הריבון שבוחר את נציגיו בבחירות חופשיות מעת לעת ואין בילתו".
לדבריו, "הממשלה תבקש לדחות בשאט נפש את שיוחס כאילו ביקשה להפחית מערכה וחשיבותה של מגילת העצמאות. אין לדברים שחר והממשלה מגנה ניסיון לפלג ולשים חיץ בין החלקים בעם בסוגיה. כל שביקשה להבחין הוא בין ערכה ההיסטורי, החינוכי והתרבותי למעמדה המשפטי של המגילה. בין מחויבות הממשלה לערכיה של המגילה לבין אם נכון לייחס לה סמכות פרשנית. המגילה לא ראתה בעצמה כל סמכות מכוננת - ולא העניקה סמכות זו. הכרזת העצמאות אינה חוקה וקל וחומר שאינה חוקת על שמגבילה את הריבון בעם לקבוע את חוקתו".
ב-12 בספטמבר דן בג"ץ לראשונה בתולדותיו בעתירות המבקשות לפסול את תיקון החקיקה של ביטול עילת הסבירות. השופטים צפויים להכריע בנושא עד 12 בינואר. היום זה יומה האחרון של נשיאת העליון אסתר חיות בתפקידה, וגם השופטת ענת ברון פרשה לפני ארבעה ימים, אולם כל 15 השופטים שהשתתפו בדיון בחודש שעבר יתנו את החלטתם בנושא.
מטעמו של שר המשפטים יריב לוין נמסר: "הגשת הטיעון נעשתה שלא בידיעת השר או הממשלה, שלא עסקו בעניין כלל מאז פרוץ המלחמה. עמדתם החד משמעית היא שאין לעסוק בשום דבר שלא קשור ללחימה, וכך גם בעניין הזה".
