אחיותיהן של כמה מהנשים החטופות שנותרו ברצועת עזה קיימו הערב (יום ד') מסיבת עיתונאים במטה המשפחות בתל אביב, בדרישה להמשיך לעשות הכול על מנת לשחרר את יקיריהן מהשבי בעזה, 54 ימים אחרי שנחטפו במתקפת הטרור של 7 באוקטובר – וכשברקע נמשכים המגעים להארכת הפסקת האש בין ישראל לחמאס, לצורך שחרור חטופים נוספים.
מסיבת העיתונאים הערב: "אם להיות אישה ביום-יום זה מפחיד, מה זה להיות אישה חטופה 54 יום?"
(צילום: חגי דקל)
3 צפייה בגלריה
ירדן גונן, אחותה של רומי שנחטפה לעזה. הערב במסיבת העיתונאים בתל אביב
(צילום: עוז מועלם)
הכותרת
ארה"ב, מאחורייך: האינטרס הסיני במלחמה
24:59
ירדן גונן, אחותה של רומי גונן (23) שנחטפה מהמסיבה ברעים ושנורתה בידה במהלך המתקפה, אמרה הערב כי זמנה של אחותה ושל כל שאר החטופים קצוב. היא סיפרה על רגעי האימה שעברו על רומי במהלך הטבח במסיבה, וכי היא ראתה את חברתה נרצחת מול עיניה. על התקופה הממושכת שבה מוחזקת אחותה בשבי אמרה ירדן: "אם זה מפחיד להיות אישה ביומיום, מה זה להיות אישה חטופה? ירויה ביד? שגם נראית טוב. מה זה להיות אישה חטופה בשבי 54 יום? מספיקה העדות של אלמה אברהם בת ה-84 שהגיעה במצב קשה. אני לא יודעת אם היא לבד, אם יש מי שמגן עליה. אני לא יודעת אם נשארה לה יד.
"מה שאני כן יודעת הוא שאחותי חזקה לאין שיעור. היא יכולה הכול. היא יכולה הכול גם בשביל עצמה וגם בשביל אחרים – אבל היא לא תוכל הרבה זמן בלעדנו. הזמן שלה קצוב, הזמן שלה ושל כל מי שנמצא איתה בשבי קצוב, אם אנחנו מדברים על הומניטריות ועל ילדים וקשישים בתור משהו הומניטרי, צריך לשים את הפוקוס על הנשים שנשארו. אסור לנו להפקיר אותן, אסור להשאיר עוד אישה אחת בשבי. אסור להשאיר אחרי זה אף אחד בשבי".
קריאה לארגונים בעולם: "איפה אחוות הנשים?"
סשה ארייב, אחותה של קרינה ארייב (19) שנחטפה מנחל עוז, סיפרה: "קרינה תמיד הייתה צוחקת עליי שאני גדולה יותר ושלכן אני אמות לפניה – אני מתחננת שתדאגו לזה. תדאגו שאמות לפניה. ראיתי סרטון שלה פצועה, מאז אני לא יודעת כלום. 54 יום, האם מישהו טיפל בה? אסור לשכוח את הנשים ששם, הן מחכות שיוציאו אותן משם. הן זועקות את זה".
3 צפייה בגלריה
סשה ארייב, אחותה של קרינה שמוחזקת עדיין בעזה. "איפה אחוות הנשים?", תהתה בקריאה לארגוני נשים בעולם
(צילום: עוז מועלם)
במסיבת העיתונאים, שהופנתה גם לתקשורת הבינלאומית ונעשתה גם באנגלית, קראה סשה לארגוני הנשים בעולם להפסיק לשתוק אל מול החזקתן בשבי של עשרות נשים בידי ארגון טרור רצחני: "למה אתן שותקות? אם דבר כזה יקרה לכן, לאחותכן, לאמא שלכן, לבנות שלכן, אתן לא תהיו בשקט. למה אתן שותקות עכשיו כשזה קורה בהווה? אתן חייבות ברגע זה, כשאתן שומעות אותנו, ללכת ולהיות הקול של הנשים שצריכות אתכן. בבקשה. הן האחיות שלכן. איפה אחוות האחיות שלנו? איפה האנושיות? אנחנו צריכות את העזרה שלכן. בבקשה".
שירה גורן, אחותה של שני גורן (29) שנחטפה מביתה בניר עוז, הביעה חשש כבד לאחותה בעקבות הסיפורים והעדויות של החטופים ששוחררו עד כה: "כבנות יפות מאוד אני דואגת להן. דואגת מאוד. העדויות של החוזרים לא משאירות מקום לספק. אין להן זמן. אני מבקשת מכל אישה, כשאת מתקלחת, מתנגבת, בוחרת מה ללבוש, מחבקת את מי שאת אוהבת. תחשבי עליהן".
ימית אשכנזי, אחותה של דורון שטיינברכר (31) שנחטפה מביתה בכפר עזה, סיפרה תחילה על רגעי האימה ב-7 באוקטובר וכי כשהחלה מתקפת הפתע "התחלנו נוהל הסלמה, כל אחד מדווח איפה הוא נמצא. דורון אמרה שהיא בממ"ד, כי הממ"ד הוא המקום הבטוח. הבית הוא המקום הבטוח. כשהבנו שכפר עזה נכבש על ידי חמאס, דורון כתבה לנו שהיא מפחדת. מסתבר שאחותי הקטנה היא גיבורה, והיא אמיצה ולביאה ושלחה לחברות שלה הקלטה – 'תפסו אותי'".
היא הוסיפה: "אני הופקרתי ב-7 באוקטובר. החטופות הופקרו ב-7 באוקטובר. אני לא אתן שיפקירו אותן שוב", הוסיפה האחות ימית. "הסבירו כאן הלוחמות שלצידי מה זה להיות אישה, ואישה בשבי. מה עובר על אחותי, ואיזה ידיים מזוהמות נוגעות בה? זה 54 ימים שאולי אחותי נאנסת? אולי אחותי נרצחה? אני דורשת ומתחננת – תעצרו את מחול השדים הזה. תחזירו את האהובים שלנו. היא אמא שנייה לילדים שלי. זה היה צריך לקרות אתמול – וזה חייב לקרות מחר".
שני ירושלמי, אחותה של עדן ירושלמי (24) שנחטפה מהמסיבה ברעים, סיפרה: "עדן היא ילדה שכולם אוהבים. עדן הושפלה, פחדה, ומרוב שהיא פחדה היא עשתה פיפי על עצמה. ביקשתי ממנה לא לבכות כדי שלא ישמעו אותה. אחרי 3 וחצי שעות של שיחה כשאנחנו איתה על הקו כל הזמן, מאי ואני מחזיקות יד בטלפון לעדן. היא שמעה את המחבלים מתקרבים אליה ובפעם הראשונה שמענו דיבורים בערבית. ידענו שאלה הרגעים האחרונים שלה והקלטנו אותה אומרת 'תפסו אותי'".
כמו שאר האחיות שדיברו במסיבת העיתונאים הערב, שני הביעה חשש מהתנאים שבהם מוחזקת עדן: "אנחנו לא יודעים אם יש לה היגיינה נשית, אם היא אוכלת? שותה? אם היא ישנה? עם מי היא ישנה? אם היא מפחדת? אולי מכאיבים לה? אולי היא פצועה? אני מבקשת מארגוני הנשים, מהממשלה, להסתכל לנשים האלה בעיניים. נשים לא אמורות להיות בשבי".
