בית הדין הפלילי הבינלאומי הודיע כי דחה את העתירות שהגישה ישראל - והוציא את צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון שפוטר יואב גלנט. בנוסף הוציא בית הדין גם צו מעצר נגד מוחמד דף שכבר חוסל - כי חמאס לא אישר את דברי חיסולו. המדינות הראשונות שהודיעו כי יפעלו בהתאם לצו המעצר הן ירדן, צרפת וגם הולנד - שבשטחה נמצא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, אף טען כי ההחלטה אינה פוליטית ויש לכבדה.
לפי ההודעה, נכתב כי נתניהו וגלנט "נושאים באחריות פלילית לפשעים הבאים כמבצעים שותפים לביצוע המעשים במשותף עם אחרים - פשע מלחמה של רעב כשיטת לוחמה; ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים לא-אנושיים אחרים".
7 צפייה בגלריה
דרמה בהאג. צו מעצר נגד נתניהו וגלנט
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
"נתניהו וגלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית כממונים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת תקיפה מכוונת נגד האוכלוסייה האזרחית", נכתב. ערעורים שהגישה מדינת ישראל נדחו, והרכב הקדם משפט של בית הדין הבינלאומי הפלילי פרסם פה אחד את ההחלטות נגד נתניהו וגלנט.
נכתב כי בית הדין מצא "יסוד סביר להאמין" שנתניהו וגלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית לפשעים כשותפים לביצוע המעשים במשותף עם אחרים: פשע המלחמה של הרעבה כשיטת לוחמה; והפשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים לא-אנושיים אחרים. נמסר כי "מצאנו גם יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית כמפקדים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת התקפה מכוונת נגד אוכלוסייה אזרחית".
7 צפייה בגלריה
נתניהו תקף בתגובתו אישית גם את התובע בהאג. "מושחת שמנסה להציל את עורו"
(צילום: בית הדין הפלילי הבינלאומי)
לשכת ראש הממשלה הגיבה על צווי המעצר כשעה לאחר פרסומם וכינתה את ההחלטה בתגובה רשמית "החלטה אנטישמית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ששקולה למשפט דרייפוס המודרני - והיא גם תסתיים כמוהו". עוד נמסר כי "ישראל דוחה בשאט נפש את הפעולות והאישומים האבסורדיים והשקריים נגדה מצד בית הדין הפלילי הבין-לאומי, שהוא גוף פוליטי מוטה ומפלה. אין צודקת יותר מהמלחמה שישראל מנהלת בעזה מאז השבעה באוקטובר 2023, לאחר שארגון הטרור חמאס פתח נגדה במתקפה רצחנית, וביצע את הטבח הגדול ביותר שנעשה נגד העם היהודי מאז השואה".
בלשכת נתניהו גם תקפו באופן אישי את התובע קארים חאן, בצל הפרשות שבהם הוא עצמו נחשד: "ההחלטה התקבלה על-ידי תובע ראשי מושחת המנסה להציל את עורו מהאשמות החמורות נגדו בגין הטרדה מינית, ומשופטים מוטים המונעים בידי שנאה אנטישמית לישראל. לכן התובע שיקר כשאמר לסנאטורים אמריקניים שלא יפעל נגד ישראל לפני שיגיע אליה וישמע את הצד שלה. לכן הוא ביטל את הגעתו לישראל בחודש מאי האחרון באופן פתאומי, כמה ימים לאחר שהועלו החשדות נגדו בגין הטרדה מינית, והודיע על כוונתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר. שום החלטה אנטי-ישראלית לא תמנע ממדינת ישראל להגן על אזרחיה".
בסיום ההודעה נכתב כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ייכנע ללחצים, לא יירתע ולא ייסוג עד שלא יושגו כל מטרות המלחמה שקבעה ישראל עם תחילת המערכה".
שר הביטחון ישראל כ"ץ הוסיף כי ההחלטה היא "חרפה מוסרית שצבועה כולה באנטישמיות, ושמדרדרת את מערכת המשפט הבינלאומית לשפל חסר תקדים. מדובר בהחלטה מבישה שמשרתת את ראש הנחש איראן ושלוחותיה. בית הדין הבינלאומי בחר להעניק רוח גבית לתובע מוטה ומושחת - ולאלו ששואפים להשמיד את מדינת ישראל. מי שחושב שיוכל להרתיע אותנו מלהשיג את כל מטרות המלחמה שהצבנו דרך החלטות מגוחכות שמשרתות את איראן וגרורותיה – יגלה מולו מדינה חזקה ונחושה שתפעל בעוצמה בכל זירה, נגד כל איום: בזירה הצבאית, המדינית - והמשפטית".
זו ההודעה המלאה של בית הדין
היום, ב-21 בנובמבר 2024, לשכת טרום המשפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי ('בית הדין'), בהרכבה לעניין המצב במדינת פלסטין, הוציאה פה אחד שתי החלטות הדוחות את ערעורי מדינת ישראל ('ישראל') שהוגשו תחת סעיפים 18 ו-19 של אמנת רומא ('האמנה'). כמו כן הוציאה צווי מעצר נגד מר בנימין נתניהו ומר יואב גלנט.
החלטות לגבי עתירות מדינת ישראל
הלשכה הכריעה בשתי עתירות שהוגשו על-ידי ישראל ב-26 בספטמבר 2024. בבקשה הראשונה, ישראל ערערה על סמכות השיפוט של בית הדין על המצב במדינת פלסטין בכלל, ועל אזרחים ישראלים בפרט, על בסיס סעיף 19(2) לאמנה. בבקשה השנייה, ישראל ביקשה שהלשכה תורה לתביעה לספק הודעה חדשה על פתיחת חקירה לרשויותיה תחת סעיף 18(1) לאמנה. ישראל גם ביקשה מהלשכה לעצור כל הליך בפני בית הדין במצב הרלוונטי, כולל את הדיון בבקשות לצווי מעצר עבור מר בנימין נתניהו ומר יואב גלנט, שהוגשו על ידי התביעה ב-20 במאי 2024.
באשר לערעור הראשון, הלשכה ציינה כי קבלת סמכות השיפוט של בית הדין על ידי ישראל אינה נדרשת, שכן בית הדין יכול להפעיל את סמכותו על בסיס סמכות טריטוריאלית של פלסטין, כפי שנקבע על ידי הלשכה המקדמית I בהרכב קודם. יתר על כן, הלשכה קבעה כי בהתאם לסעיף 19(1) לאמנה, מדינות אינן זכאיות לערער על סמכות בית הדין תחת סעיף 19(2) לפני הוצאת צו מעצר. לכן ערעורה של ישראל מוקדם מדי. זאת מבלי לפגוע בכל ערעור עתידי אפשרי על סמכות בית הדין ו/או קבילות של כל תיק מסוים.
הלשכה גם דחתה את בקשת ישראל תחת סעיף 18(1) לאמנה. הלשכה הזכירה כי התביעה הודיעה לישראל על פתיחת חקירה ב-2021. באותה עת, למרות בקשת הבהרה מהתביעה, ישראל בחרה שלא להמשיך בכל בקשה לדחיית החקירה. בנוסף, הלשכה קבעה כי הפרמטרים של החקירה במצב נשארו זהים וכתוצאה מכך, לא נדרשה הודעה חדשה למדינת ישראל. לאור זאת, השופטים מצאו כי אין סיבה לעצור את הדיון בבקשות לצווי מעצר.
צווי המעצר
הלשכה הוציאה צווי מעצר לשני אישים, מר בנימין נתניהו ומר יואב גלנט, בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו לפחות מ-8 באוקטובר 2023 ועד לפחות 20 במאי 2024, היום בו התביעה הגישה את הבקשות לצווי מעצר.
צווי המעצר מסווגים כ'סודיים', כדי להגן על עדים ולשמור על ניהול החקירות. עם זאת, הלשכה החליטה לשחרר את המידע שלהלן מכיוון שהתנהגות דומה לזו שמטופלת בצו המעצר נראית כמתמשכת. יתר על כן, הלשכה סבורה שזה לטובת הקורבנות ומשפחותיהם שיידעו על קיום הצווים.
בתחילה, הלשכה קבעה כי ההתנהגות לכאורה של מר נתניהו ומר גלנט נופלת תחת סמכות השיפוט של בית הדין. הלשכה הזכירה כי בהרכב קודם, היא כבר החליטה שסמכות השיפוט של בית הדין בנושא התפרסה על עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. יתר על כן, הלשכה סירבה להשתמש בסמכויותיה לקביעת קבילות שני התיקים בשלב זה. זאת מבלי לפגוע בכל קביעה לגבי סמכות השיפוט וקבילות התיקים בשלב מאוחר יותר.
באשר לפשעים, הלשכה מצאה יסוד סביר להאמין כי מר נתניהו, יליד 21 באוקטובר 1949, ראש ממשלת ישראל בזמן ההתנהגות הרלוונטית, ומר גלנט, יליד 8 בנובמבר 1958, שר הביטחון של ישראל בזמן ההתנהגות הנטענת, נושאים כל אחד באחריות פלילית לפשעים הבאים כשותפים לביצוע המעשים במשותף עם אחרים: פשע המלחמה של הרעבה כשיטת לוחמה; והפשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים לא אנושיים אחרים.
הלשכה גם מצאה יסוד סביר להאמין כי מר נתניהו ומר גלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית כמפקדים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת התקפה מכוונת נגד אוכלוסייה אזרחית
הפשעים לכאורה
הלשכה מצאה יסוד סביר להאמין כי במהלך התקופה הרלוונטית, חל המשפט ההומניטרי הבינלאומי הקשור לסכסוך מזוין בינלאומי בין ישראל לפלסטין. זאת מכיוון שהן שני צדדים בעלי זיקה גבוהה לאמנות ז'נבה משנת 1949 ומכיוון שישראל מחזיקה לפחות בחלקים מפלסטין. הלשכה גם מצאה כי החוק הקשור לסכסוך מזוין שאינו בינלאומי חל על הלחימה בין ישראל לחמאס. הלשכה מצאה כי ההתנהגות לכאורה של מר נתניהו ומר גלנט נגעה לפעילויות של גופי ממשלת ישראל והכוחות המזוינים נגד האוכלוסייה האזרחית בפלסטין, ובפרט אזרחים בעזה. לפיכך היא נגעה ליחסים בין שני צדדים לסכסוך מזוין בינלאומי, וכן ליחסים בין כוח כובש והאוכלוסייה בשטח כבוש. מסיבות אלה, בנוגע לפשעי מלחמה, הלשכה מצאה לנכון להוציא את צווי המעצר בהתאם לדין של סכסוך מזוין בינלאומי. הלשכה גם מצאה כי הפשעים לכאורה נגד האנושות היו חלק מהתקפה נרחבת ושיטתית נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה.
הלשכה קבעה כי קיים יסוד סביר להאמין ששני האישים מנעו בכוונה ובידיעה מהאוכלוסייה האזרחית בעזה אמצעים החיוניים להישרדותם, כולל מזון, מים, ותרופות וציוד רפואי, וכן דלק וחשמל, לפחות מ-8 באוקטובר 2023 עד 20 במאי 2024. קביעה זו מבוססת על תפקידם של מר נתניהו ומר גלנט בעיכוב סיוע הומניטרי בניגוד למשפט ההומניטרי הבינלאומי וכישלונם בסיוע הקלה בכל האמצעים העומדים לרשותם. הלשכה מצאה כי התנהגותם הובילה לשיבוש היכולת של ארגונים הומניטריים לספק מזון ומוצרים חיוניים אחרים לאוכלוסייה הנזקקת בעזה. ההגבלות האמורות יחד עם ניתוק החשמל והפחתת אספקת הדלק השפיעו גם באופן חמור על זמינות המים בעזה והיכולת של בתי חולים לספק טיפול רפואי.
הלשכה גם ציינה כי החלטות המאפשרות או מגדילות סיוע הומניטרי לעזה היו לעתים קרובות מותנות. הן לא התקבלו כדי למלא את מחויבויותיה של ישראל על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי או להבטיח שהאוכלוסייה האזרחית בעזה תסופק באופן הולם במוצרים נחוצים. למעשה, הן היו תגובה ללחץ של הקהילה הבינלאומית או בקשות מארצות הברית של אמריקה. בכל מקרה, ההגדלות בסיוע ההומניטרי לא היו מספיקות כדי לשפר את גישת האוכלוסייה למוצרים חיוניים.
יתר על כן, הלשכה מצאה יסוד סביר להאמין כי לא ניתן היה לזהות צורך צבאי ברור או הצדקה אחרת תחת המשפט ההומניטרי הבינלאומי להגבלות שהוטלו על גישה למבצעי סיוע הומניטרי. למרות אזהרות ופניות שנעשו על ידי, בין היתר, מועצת הביטחון של האו"ם, מזכ"ל האו"ם, מדינות, וארגונים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית לגבי המצב ההומניטרי בעזה, רק סיוע הומניטרי מינימלי אושר. בהקשר זה, הלשכה התייחסה לתקופה הממושכת של מחסור והצהרתו של מר נתניהו הקושרת את עצירת המוצרים החיוניים והסיוע ההומניטרי עם מטרות המלחמה.
לפיכך הלשכה מצאה יסוד סביר להאמין כי מר נתניהו ומר גלנט נושאים באחריות פלילית לפשע המלחמה של הרעבה כשיטת לוחמה.
הלשכה מצאה כי קיים יסוד סביר להאמין שהמחסור במזון, מים, חשמל ודלק, וציוד רפואי ספציפי, יצר תנאי חיים המחושבים להביא להשמדת חלק מהאוכלוסייה האזרחית בעזה, אשר הביאו למותם של אזרחים, כולל ילדים עקב תת-תזונה והתייבשות. על בסיס החומר שהוצג על ידי התביעה המכסה את התקופה עד 20 במאי 2024, הלשכה לא יכלה לקבוע שכל יסודות הפשע נגד האנושות של השמדה התקיימו. עם זאת, הלשכה כן מצאה שיש יסוד סביר להאמין שהפשע נגד האנושות של רצח בוצע ביחס לקורבנות אלה.
בנוסף, על ידי הגבלה מכוונת או מניעת אספקה רפואית ותרופות מלהיכנס לעזה, בפרט חומרי הרדמה ומכונות הרדמה, שני האישים אחראים גם לגרימת סבל רב באמצעות מעשים לא אנושיים לאנשים הזקוקים לטיפול. רופאים נאלצו לנתח פצועים ולבצע קטיעות, כולל בילדים, ללא חומרי הרדמה, ו/או נאלצו להשתמש באמצעים לא מספקים ולא בטוחים להרדמת מטופלים, דבר שגרם לאנשים אלה כאב וסבל קיצוניים. זה מהווה פשע נגד האנושות של מעשים לא אנושיים אחרים.
הלשכה גם מצאה יסוד סביר להאמין שההתנהגות האמורה לעיל שללה מחלק משמעותי של האוכלוסייה האזרחית בעזה את זכויותיהם הבסיסיות, כולל הזכות לחיים ובריאות, ושהאוכלוסייה הותקפה על בסיס נימוקים פוליטיים ו/או לאומיים. לכן מצאה שבוצע הפשע נגד האנושות של רדיפה.
לבסוף, הלשכה העריכה שיש יסוד סביר להאמין שמר נתניהו ומר גלנט נושאים באחריות פלילית כמפקדים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת התקפות מכוונות נגד האוכלוסייה האזרחית של עזה. בהקשר זה, הלשכה מצאה שהחומר שסופק על ידי התביעה אפשר לה רק לקבוע ממצאים על שני אירועים שהוגדרו כהתקפות שכוונו במכוון נגד אזרחים. קיים יסוד סביר להאמין שמר נתניהו ומר גלנט, למרות שהיו להם אמצעים זמינים למנוע או לדכא את ביצוע הפשעים או להבטיח את הגשת העניין לרשויות המוסמכות, נכשלו לעשות כן.
בישראל מיהרו לגנות, גם באופוזיציה
שר החוץ גדעון סער מסר כי זה "רגע שחור ל'בית הדין' (המרכאות במקור - א"א) הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), בו איבד כל לגיטימציה לקיומו ולפעילותו. הוא פעל ככלי שרת פוליטי בשירות הגורמים הקיצוניים ביותר הפועלים לערעור השלום, הבטחון והיציבות במזרח התיכון. הגוף המתקרא 'בית דין' הוציא צווים אבסורדיים בחוסר סמכות נגד ראש משלת ישראל נתניהו ושר הבטחון לשעבר שלה גלנט, למרות שישראל אינה חברה בבית הדין. אלה צווים המכוונים לא רק אישית כנגדם. למעשה זו התקפה על זכותה של ישראל להגן על עצמה. התקפה זו מכוונת נגד המדינה המותקפת והמאוימת ביותר בעולם, שהיא גם המדינה היחידה שמדינות אחרות באזור קוראות ופועלות בגלוי להשמדתה".
סער הוסיף כי "מבחינה ערכית זהו ליקוי מאורות מוסרי שהופך את הטוב לרע ומשרת את הרוע. מבחינה מדינית - הוצאת הצווים נגד מדינה הפועלת לפי המשפט הבינלאומי היא פרס ועידוד לציר הרשע, שמפר אותו ברגל גסה ובעקביות. על המדינות ההגונות וכל אדם הגון בעולם לדחות בשאט נפש עוול זה".
נשיא המדינה הרצוג הוסיף כי "זה יום שחור לצדק. זה יום שחור לאנושות. ההחלטה המופרכת של בית הדין הפלילי, שנעשתה בחוסר תום לב, הפכה את הצדק האוניברסלי לבדיחה אוניברסלית. היא שמה ללעג את קורבנם של כל אלו שנלחמו למען הצדק - מניצחון בעלות הברית על הנאצים ועד היום. ההחלטה מתעלמת מהמצוקה הנוראית של 101 החטופות והחטופים הישראלים שנמצאים בשבי האכזרי של חמאס בעזה".
"היא מתעלמת מהשימוש הציני של חמאס בבני עמו כמגנים אנושיים. היא מתעלמת מהעובדה הבסיסית שישראל הותקפה בצורה ברברית ויש לה החובה והזכות להגן על עצמה ועל עמה. היא מתעלמת מהעובדה שישראל היא דמוקרטיה תוססת, שפועלת בהתאם לחוק ההומניטרי הבינלאומי ומשקיעה מאמצים גדולים מאד על מנת לדאוג לצרכים ההומניטריים של האוכלוסייה האזרחית בעזה. ההחלטה בחרה בצד של הטרור והרשע על פני הדמוקרטיה והחירות, והפכה את מערכת הצדק הבינלאומי עצמה למגן אנושי לפשעי חמאס נגד האנושות".
לדברי הרצוג, "הניצול הציני של המוסדות המשפטיים הבינלאומיים מזכיר לנו פעם נוספת את הצורך בבהירות מוסרית אמיתית אל מול אימפריית הרשע האיראנית ששואפת לערער את האזור והעולם ולהרוס את מוסדות הדמוקרטיה המערבית והעולם החופשי".
גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד מיהר לגנות את ההחלטה ואמר כי הוא "מגנה את החלטת בית הדין בהאג, ישראל מגינה על חייה מול ארגוני טרור שתקפו, רצחו ואנסו את אזרחינו, צווי המעצר האלה הם פרס לטרור".
גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר כי זו "בושה לבית הדין", ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הוסיף: "בהאג סיפקו היום הוכחה נוספת למוסר הכפול ולצביעות של הקהילה הבינלאומית ומוסדות האו"ם. מדינת ישראל לא תתנצל על הגנה על אזרחיה ומחויבת להמשיך להיאבק בטרור ללא פשרות".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מסר כי "החלטת בית הדין בהאג היא עיוורון מוסרי וחרפה היסטורית שלעולם לא תישכח". גם בממשלה כמובן גינו את ההחלטה הדרמטית של בית הדין בהאג.
שר החינוך, יואב קיש מהליכוד אמר כי "החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט היא שפל מוסרי חסר תקדים. בזמן שישראל מגינה על אזרחיה מפני טרור אכזרי, בהאג בוחרים לעוות את הצדק ולהעניק פרס לטרוריסטים". שרת התחבורה מירי רגב הוסיפה: "אנטישמיות מודרנית במסווה של צדק. צווי המעצר נגד ראש ממשלת ישראל נתניהו ושר הבטחון לשעבר גלנט הם אבסורד משפטי. ישראל לא תתנצל על הגנה על אזרחיה – זהו לא פשע זו חובתנו הלאומית והמוסרית".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אמר כי "התשובה לצווי המעצר - החלת ריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון, התיישבות יהודית בכל חלקי הארץ וניתוק הקשר מול רשות הטרור כולל סנקציות".
