גורמים במערכת הביטחון הגיבו בחריפות לדוח שפרסם בצהריים (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שבו מתח ביקורת על פעילות צה"ל ביהודה ושומרון - וטוענים כי הביקורת לא נעשתה באופן יסודי.
2 צפייה בגלריה
כוח צה"ל בכביש 60, ארכיון
כוח צה"ל בכביש 60, ארכיון
כוח צה"ל בכביש 60, ארכיון
(צילום: דו"צ)
הדוח מתייחס לתפיסת ההגנה על הצירים ביו"ש ומציג תמונה מדאיגה בכל הקשור ליכולת של פיקוד מרכז בצה"ל ומשטרת מחוז ש"י לתת מענה ראוי לתושבים בכבישים וביישובים. בפרק הנוגע לצה"ל קבע המבקר מתניהו אנגלמן כי בשל בעיות כוח אדם, מפקדי החטיבות המרחביות לא מצליחים לעמוד במשימות האבטחה על הצירים כפי שהם עצמם הגדירו. בנוסף נמצא שמדיניות המחסומים ביהודה ושומרון לא ברורה: מרביתם פתוחים או שאינם מאוישים באופן קבוע. הדבר משתקף גם בתחושת התושבים: המבקר ביצע סקר שממנו עלה כי 60% מהם מרגישים תחושת ביטחון מועטה בלבד בנסיעה בצירים.
"המבקר מדבר הרבה על יו"ש, אך יש לציין שזו הזירה היחידה שנשארה יציבה", הסבירו במערכת הביטחון. "בנוסף, המבקר כלל לא התייחס לפעילות ההתקפית שלפעמים באה על חשבון ההגנה". אותם גורמים טוענים כי למרות המלחמה והניסיונות האדירים של איראן וחמאס להבעיר את יהודה ושומרון, בפיקוד המרכז ובאוגדת איו"ש ביצעו שורת פעולות מהירות ואגרסיביות על מנת למנוע הסלמה בגזרה או אפילו פתיחתה של אינתיפאדה.
בדוח המבקר, נזכיר, נטען כי בפיקוד המרכז משאירים מחסומים רבים פתוחים ושהחטיבות המרחביות לא עומדות במשימות שהציבו לעצמן בהגנה על הצירים והישובים ביהודה ושומרון. גורם צבאי בכיר אמר בתגובה לדוח כי "ביקורת היא חשובה כשעושים אותה ביסודיות. על פי מבקר המדינה, היום בבוקר לא היו מחוסלים ראשי הארגונים בטול כרם - כי כל הכוחות היו מושקעים במשימות במחסומים ומשלבים ידיים על הצירים".
למעשה, בצה"ל מסבירים כי הגנה לא נמדדת בצירים, מחסומים ועמידה בקו ההגנה שבולם מתקפות - אלא הגנה מתחילה בפעולות התקפיות. "רוב חילופי האש והמטענים מתמקדים בעימותים של כוחות צה"ל במחנות הפליטים. הכול כדי שהטרור לא יזלוג לצירים או ליישובים", אומרים בצבא.
לגבי המשטרה נקבע כי זמני התגובה של מחוז ש"י ארוכים מאוד, ומבדיקה שנערכה – בלפחות 75% מהאירועים המתועדים ביומן הקריאות זמני התגובה של השוטרים לא נמדדו או שהם מציינים רישום שאינו אמין. לדוגמה: זמן ההגעה של הניידת למקום האירוע זהה לזמן יציאתה. משיתוף הציבור עולה כי 64% מהמשיבים העידו על שביעות רצון נמוכה מזמני ההגעה של משטרת ישראל לאירועים ביטחוניים.
/
!function(e,n,i,s){var d="InfogramEmbeds";var o=e.getElementsByTagName(n) [0];if(window[d]&&window[d].initialized)window[d].process&&window[d].process();else if(!e.getElementById(i)){var r=e.createElement(n);r.async=1,r.id=i,r.src=s,o.parentNode.insertBefore(r,o)}} (document,"script","infogram-async","https://e.infogram.com/js/dist/embed-loader-min.js");
גם במשטרה הגיבו לדוח המבקר, שטען כי שוטרי מחוז ש"י מגיעים באיחור לזירות וכמעט חצי מהניידות הממוגנות תקולות. "אשר לזמני הגעת שוטרים לזירות ותקינות הניידות הממוגנות, נבהיר כי זמני התגובה נמדדים על ידי מערכת 'שיטור חדשה' אשר מודדת באופן אוטומטי זמני הגעה לאירוע, באופן שכל שיחת טלפון שמגיעה למוקד מתועדת ונרשמת", מסרה המשטרה. ״תפקידה של המערכת הוא לבחון את זמני הגעת ניידות המשטרה לאירועים על פי חומרתם (רגיל, סכנת חיים, דחוף, קיצון). מנתוני שנת 2023 המתייחסים למשך זמן האיחור לאירועים הרשומים אצלנו, ניתן להיווכח כי לא קיימת חריגה משמעותית בזמני התגובה של מחוז ש"י".
במשטרה התייחסו גם לסוגיית המחסור בכוח האדם, וציינו כי "במחוז ש"י משרתים כ-1,350 שוטרים, יחס האוכלוסייה הישראלית לשוטרים במחוז עומד על 383 תושבים לכל שוטר לעומת 558 בממוצע הארצי. יחס זה של כמות השוטרים ביחס לתושבי המחוז אינו מעיד על תקנון חסר אלא להיפך. יחס זה מעיד על כך שמשטרת ישראל השכילה להבין את מורכבותו של מחוז ש"י והקצתה תקינת שוטרים הרבה מעבר לזו שהוקצתה ביתר המחוזות ביחס לאוכלוסייה הישראלית המתגוררת בשטח. אם נוסיף לכך את תקינת כוחות מג"ב הפועלים בשטחי המחוז, ואשר אף להם נתונות סמכויות שיטור, היחס עולה משמעותית.
"בתוך כך, יצוין כי במסגרת תוכנית העבודה לשנים 2023-2024 מתוכננת תוספת תקינה במחוז ש"י למערך התנועה הפרוס לטיוב האכיפה בצירים, הגברת ההרתעה והתמודדות עם עבירות תנועה ובריונות בכבישים".