מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, היה על הכוונת של ישראל במשך עשרות שנים. אמש (שישי) ישראל חיסלה אותו בתקיפה ברובע דאחייה בביירות.
נסראללה (64) מכהן בתפקיד המזכיר הכללי ומנהיגו של ארגון החיזבאללה משנת 1992, לאחר חיסולו של קודמו בתפקיד עבאס מוסאווי. הוא נחשב למנהיג לוחמני, כריזמטי ודובר רהוט. במהלך שנות פעילותו כמנהיג הארגון הסתמן כאחד המנהיגים המובילים בלבנון וחוגי האסלאם הקיצוני ככלל.
הנאום האחרון
נסראללה נשוי לפטימה יאסין. בנו הבכור האדי נסראללה נהרג על ידי כוחות צה"ל בספטמבר 1997, גופתו הועברה לשטח ישראל והוחזרה ללבנון במסגרת עסקת חילופים תמורת גופת לוחם הקומנדו הימי איתמר איליה (שנפל באסון השייטת ב-1997).
הידידות עם מוסאווי
האיש שכל העולם מחכה למידע על גורלו נולד במחנה פליטים במזרח ביירות, הבכור מבין תשעה ילדים למשפחה שיעית-מתואלית דלת אמצעים שמוצאה בכפר בדרום לבנון. עוד בילדותו הפגין עניין רב באיסאלם והקדיש ללימודי הקודש את מירב זמנו. עם פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון שב עם משפחתו לכפר בדרום לבנון. לאחר המעבר הפך נסראללה לחבר בארגון אמל השיעי.
במהלך ביקוריו במסגד המקומי התבלט נסראללה בזכות כשרונו ושקדנותו בלימודי הקודש. הוא נלקח כבן חסות בידי אחד מאנשי הדת הבכירים באזור. בגיל 16 נשלח לסמינר מוסלמי יוקרתי בנג'ף, העיר הקדושה לשיעים בעיראק. בזמן הלימודים הוצב תחת השגחתו של תלמיד בוגר לבנוני בשם עבאס מוסאווי (לימים מנהיג חיזבאללה) והשניים פיתחו קשרי ידידות אמיצים.
ב-1978 נמלטו נסראללה ומוסאווי מעיראק (יחד עם מאות אנשי דת שיעים לבנונים נוספים) מפחד השלטונות העיראקיים. עם שובו ללבנון החל נסראללה לעסוק בלימודים והוראת איסלאם בסמינר דת שפתח חברו מוסאווי בבעלבק. אישיותו הכריזמטית ומסריו הלוחמניים העלו את מעמדו כאיש דת והקנו לו קהל תלמידים מעריצים. בעקבות פתיחת מלחמת לבנון הראשונה ב-1982 אישרה סוריה לכמה מאות אנשי "משמרות המהפכה" להגיע ללבנון, שם החל הכוח לפעול למען הקמת רפובליקה איסלאמית.
בעקבות מוסאווי, נטש נסראללה את ארגון אמל והצטרף לכוחות "משמרות המהפכה". גם במסגרת זו התבלט נסראללה במנהיגותו ותוך זמן קצר מונה למפקד הכוחות בבקעה. בעידודם של אנשי "משמרות המהפכה" פעלו הלבנונים השיעים לפיתוח מסגרת חדשה תחת השם - חיזבאללה.
שנות המאבק בצה"ל היו שנות התהוותו של ארגון חיזבאללה (אף שלא תמיד נקרא בשם זה). נסראללה נמנה מתחילת הדרך עם מקימי הארגון וחברי הנהגתו. בשנים לאחר מכן המשיך לחזק את מעמדו כמנהיג צבאי ואיש דת בארגון והוביל כמה פעולות מוצלחות במאבק עם אנשי אמל (1987). מאוחר יותר נסע לאיראן להמשיך את לימודי האיסלאם בעיר הקדושה קום. משהתחדש המאבק בין חיזבאללה לאמל (1989) שב נסראללה ללבנון, הצטרף למערכה ונפצע קלות באחד הקרבות.
במהלך השנה שלאחר מכן הפך לאחד המנהיגים הצבאיים המובילים בארגון וחבר ב"מועצת השורא" - המוסד העליון בחיזבאללה. באותה תקופה הייתה הנהגת הארגון מפוצלת בין פלגים שונים שנפרדו בנאמנותם לסוריה ואיראן. ב-1991, בעקבות מו"מ בין שתי המדינות, מונה מוסאווי (שנחשב כבן חסות סורי) כמזכיר הכללי של הארגון. בתמורה חוזק מעמדו של נסראללה (שנחשב כבן בריתה של איראן).
פיגועים רצחניים - וטרור ברצועת הביטחון
ב-1992 חוסל מוסאווי על ידי כוחות צה"ל. את מקומו בתפקיד תפס נסראללה ומאותה העת הוא שימש כמנהיג חיזבאללה. בהנהגתו הוציא הארגון גל פיגועי נקמה במטרות יהודיות וישראליות ברחבי העולם, ששיאו בפיגועים בשגרירות ישראל בבואנוס איירס ובמרכז הקהילה היהודית בעיר. בשני הפיגועים נרצחו עשרות.
מבחן המנהיגות המשמעותי ביותר לנסראללה התרחש בשנת 1997, כאשר קבוצה בראשות מזכ"ל הארגון הראשון, השייח' סובחי טפיילי, הכריזה על "מהפכת רעבים", במחאה על כך שהארגון נטש לדבריהם את מחויבויותיו החברתיות כלפי האוכלוסייה השיעית בלבנון והפך לארגון פוליטי מן המניין. אולם איראן, ובעיקר סוריה, תמכו בנסראללה – ומתנגדיו, המרוכזים באזור בעלבק, פורקו מנשקם ונכנעו.
החל מנסיגת צה"ל מרוב שטחי לבנון (1985) ניהל חיזבאללה מאבק עקבי מול כוחות צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון. רמתו הצבאית של הארגון הלכה והשתפרה במהלך מאבק זה, תהליך אשר נזקף לזכותו של מנהיגותו של נסראללה וקשריו עם נותנת החסות איראן. למרות זאת עליונותו הברורה של צה"ל הביאה למספר רב יותר של קורבנות בקרב לוחמי הארגון, ומבחינה צבאית טהורה הסתיימו רוב פעולות הארגון בכישלון. מאמציו של צה"ל להכריע את המאבק המתמשך (דוגמת מבצע "ענבי זעם" ומבצע "דין וחשבון") נתקלו בלחץ נגדי באמצעות ירי קטיושות ומרגמות על יישובי הצפון, תגובה בינלאומית קשה והשתלבותו של חיזבאללה באוכלוסייה האזרחית. מאזן האימה שנוצר בין שני הצדדים יצר עימות מוגבל על פי כללים מוסכמים (שנשמרו מרבית הזמן).
בהנהגתו של נסראללה התווה החיזבאללה זירת קרב רחבה יותר - דעת הקהל הישראלית. בכמה ראיונות הצהיר נסראללה כי למידה מעמיקה של החברה הישראלית חשפה בפניו את נקודת חולשתה העיקרית - רגישות גבוהה לאובדן חיי אדם. על בסיס הנחה זו הפכה הזירה התקשורתית לאלמנט מרכזי בפעילות חיזבאללה נגד ישראל. למרות מאמצים ישראלים נרחבים, הלחימה המתמשכת (בעוצמות משתנות) בין שני הצדדים גבתה קורבנות רבים באופן קבוע, הן מכוחות חיזבאללה והן מכוחות צה"ל וצד"ל.
במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת הביא מחיר הקורבנות והיעדר ההכרעה לשחיקה הדרגתית בנכונותו של הציבור הישראלי לספוג את מחיר השהות בלבנון, ולבסוף להחלטת ממשלה בדבר נסיגה מלאה מרצועת הביטחון הלבנונית. במאי 2000 הוציא צה"ל לפועל החלטה זו ונסוג חד צדדית אל הגבול הבינלאומי.
מעמד של גיבור אחרי הנסיגה מלבנון
נסיגת צה"ל במאי 2000 העלתה את מעמדו של נסראללה לכדי גיבור נערץ ברחבי העולם הערבי. זמן קצר לאחר מכן זכה להעלאה במעמדו הדתי (לדרגת חוג'ת אל-איסלאם). במהלך חגיגות הנסיגה נשא נאום בו אמר: "יש לה (לישראל) נשק גרעיני והכוח האווירי החזק באזור, אך באמת היא חלשה יותר מקורי עכביש". על פי תאוריית "קורי העכביש" (כפי שכונתה לאחר מכן) הרגישות לחיי אדם ואופיה הנהנתני של החברה הישראלית הופך אותה לחלשה אל מול מאבק מתמשך וגביית מחיר דמים כבד.
בזירה הלבנונית פעל נסראללה לחיזוק מעמדו של חיזבאללה בקרב הקהילה השיעית (ובעיקר השגת יתרון על המתחרה העיקרי - ארגון אמל). לשם כך נוצל חלק נכבד מתקציב הארגון ליסוד מוסדות רווחה, חינוך, צדקה ובריאות, ששירותיהם ניתנו ללא תשלום לבני הקהילה. גם לאחר נסיגת צה"ל נמנע נסראללה מלסיים את העימות עם ישראל ובנאומיו הרבה לתקוף ולעלוב במדינת ישראל ובמנהיגיה. בפועל עוצמת העימות נחלשה וצומצמה לתקריות אש מעת לעת והיערכות לעימות עתידי.
בתחילת יולי 2006 תקפה חוליית אנשי החיזבאללה סיור של כוחות צה"ל על גבול ישראל-לבנון, במהלך התקיפה הצליחו לוחמי החיזבאללה לחטוף שני חיילי צה"ל (שהועברו במהירות לשטח לבנון) וכן להרוג שלושה חיילים נוספים. בעקבות חטיפת החיילים הורתה ממשלת ישראל לצה"ל לצאת למבצע צבאי רחב היקף בלבנון נגד ארגון חיזבאללה, שזכה לכינוי - מלחמת לבנון השנייה.
במהלך המלחמה ירד נסראללה למחתרת מחשש לניסיון התנקשות ישראלי. עם זאת גם ממקום מסתורו המשיך להעביר מסרים לציבור הלבנוני ולנהל מלחמה פסיכולוגית עם ישראל באמצעות נאומים ששודרו בתחנת הטלוויזיה של חיזבאללה.
הנאום האחרון בשבוע שעבר
מאז ועד אוקטובר 2023 התחמש חיזבאללה בנשק איראני, אך כמעט שלא היו תקריות בין ישראל למחבלי ארגון הטרור. אף שלפי ההערכות בישראל הוא לא שותף בתכנון חמאס לצאת למתקפת הפתע ולטבח 7 באוקטובר, יום למחרת החליט נסראללה להצטרף למערכה כ"מגן פלסטין". חיזבאללה החל לירות טילי נ"ט ורקטות לעבר מטרות צבאיות ובהמשך גם יישובים בצפון, מה שהוביל לפינוי נרחב של עשרות אלפי תושבים מבתיהם.
במקביל לירידת פעילות צה"ל בעזה, בחודש האחרון העבירה את מרכז הכובד צפונה וחיסלה ישראל מפקדים בכירים בחיזבאללה, מסביבתו הקרובה של המזכ"ל, ופוצצה (לפי פרסומים זרים) את הביפרים ומכשירי הקשר של אלפים מפעילי הארגון.
בשבוע שעבר נסראללה נאם ואמר ש"האויב הפר את כל הקווים האדומים במעשה הזה" וכי מדובר במעשים ש"יכולים להיקרא הכרזת מלחמה", אם כי הוא נמנע מלהכריז על כך בעצמו. בנאום הוא הבטיח גם שה"עונש" לישראל יהיה "קשה וצודק". אחרי שחוסל בתקיפה, נראה שהצדק נעשה מהכיוון השני.
